↓ מעבר לתחתית הדף↓ מעבר לתחתית הדף קטגוריה:ויקיפדיה - קהילה#הכה%20את%20המומחה קטגוריה:ויקיפדיה - דיונים#הכה%20את%20המומחה

האם יש כלי שיט ממונע אישי קטן מאופנוע ים אך שגם איננו סירה?

מחפש ערך על פיתוח הנדסי שהוא מנוע מבוסס דלק או סוללה שמאפשר תאוצה בבריכות או אגמים קטנים או בקרבת חוף הים (עד 250 מטר מהחוף) משהו קטן בהרבה מאד מאופנוע ים, משהו שאולי אפשר להחזיק ולתפעל ביד אחת, מעין "ג'טפק" שמתאים למים. לא בטוח שיידרש פרופלור כי מהירות מירבית לא אמורה להיות יותר מ 10 קמ"ש וזמן שיט לא אמור לעבור את ה 10 דקות. אני לא אופתע אם כבר פיתחו דבר כזה והוא גם עובד די טוב. רק מחפש כיוון טרמינולוגי למצוא מידע על זה. תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

יש לנו ערך על רכב הנעה לצוללנים שהוא משהו יותר גדול. זה אולי כיוון להתחלה. Tzafrir • שיחה 22:03, 22 באוגוסט 2025 (IDT)

ערך מאד מעניין ומגוון אך לדעתי יש לפצלו למספר ערכי משנה כי הוא מציג רכבים שהם לפעמים מאד שונים זה מזה ביכולות ו\או במטרות. אני בוודאי לא הסמכות המתאימה לבצע את הפיצול הזה. האם יש כאן ויקיפד שמבין בענף הצלילה ויוכל להביע דעה? אנסה לברר מי כתבו את הערך.

מה שאני חיפשתי, ששט על מים ולא מתחת למים נקרא באנגלית water scooter.

אופנוע ים לא דומה למה שחיפשת.

נכון ואופנוע ים איננו water scooter בדרך כלל.

רעש רישרוש לפני נפילת טיל בליסטי

בערך 5-15 שניות לפני שמתפוצץ טיל בליסטי (לא בטוח שזה בליסטי אבל נניח) יש רעש של רישרוש, חיכוך של מתכת מחוספסת במתכת מחוספסת ואז אחרי כמה שניות יש פיצוץ על הקרקע.

מה זה הרישרוש הזה והאם זה בגלל שהטיל מתנתק מהמנוע או שזה בכלל רעש אחר לחלוטין ממה שמכונה "מיירט"? תודה.

הרצתי את השאלה בכלי הבינה המלאכותית גרוק והוא נתן לי תשובה ארוכה מאד הכוללת את המידע להלן:

מקור הרעש: שריקה או חיכוך אווירודינמי (Aerodynamic Whistling/Friction) במהלך השלב הסופי של הטיסה (כשהטיל יורד חזרה לאטמוספירה או מתקרב לקרקע במהירות גבוהה, כ- Mach 2-5 או יותר), הטיל נכנס לתנאי אווירודינמיים קשים. זה גורם לשריקה או רישרוש מהירה בגלל זרימת אוויר טורבולנטית סביב הגוף הטיל, במיוחד אם יש בו חלקים לא חלקים (כמו קצוות מחוספסים, אנטנות, או פינים על הגוף). זה דומה לשריקה של רוח חזקה על פני משטח מחוספס, או לחיכוך של מתכת על מתכת (כמו שתי משטחות מחוספסות ששורטות זו בזו).

למה זה נשמע כמו חיכוך מתכת? הטילים האלה בנויים ממתכת (פלדת פחמן או סגסוגות), והחיכוך האווירודינמי יכול לייצר תדרים גבוהים שנשמעים כמו "רעש מתכתי". זה לא חיכוך פיזי אמיתי בין חלקים, אלא אפקט אקוסטי מהרעידות והרטט של הגוף הטיל באוויר. דיווחים רבים (למשל, ממתקפת הטילים האיראנית על ישראל באפריל 2024) מתארים רעש דומה – "שריקה מתמשכת" או "רעש חיכוך" – שמתגבר כשהטיל מתקרב.

מדוע זה קורה 5-15 שניות לפני הפיצוץ? זה תואם לזמן שבו הטיל נכנס לשלב הסופי: אחרי שהמנוע כבה (אם היה מנוע פעיל), הוא "צולל" חופשי (בליסטי) לעבר המטרה. במהירות כזו, הרעש האווירודינמי הופך לבולט יותר, והוא נמשך עד הפגיעה. אם הטיל לא בליסטי לחלוטין (למשל, טיל שיוט כמו קרם או شاهد), הרעש יכול להיות דומה בגלל מנוע סילוני שיוצר טורבולנציה.

זה לא רעש "מיירט" (interceptor) – כלומר, לא קשור לטיל הגנה כמו חץ (Arrow) או פטריוט. מיירטים מייצרים רעש שונה: פיצוצים מרוחקים באוויר (כדי ליירט את הטיל לפני שהוא מגיע), או רעש מנוע חזק אם הם קרובים. אם שמעת את הרישרוש ואז פיצוץ על הקרקע, סביר שהטיל לא יורט בהצלחה והגיע למטרה (או להתרסקות). אם היה יירוט, היית שומע פיצוץ באוויר קודם, ולא על הקרקע. 2. האם זה בגלל שהטיל מתנתק מהמנוע? לא, זה לא קשור להתנתקות המנוע. הנה למה: שלב ההתנתקות של המנוע: בטילים בליסטיים, המנוע (בדרך כלל רקטי מוצק או נוזלי) פועל רק בשלב ההמראה והעלייה (burn phase), שזה כמה דקות אחרי השיגור. אחרי שהדלק נגמר, המנוע "מתנתק" או פשוט כבה, והטיל ממשיך במסלול בליסטי חופשי (ללא דחף).

האם גנום אנושי מאורגן בשלוש שכבות?

אני לא ביולוג ולא קרוב לזה, רק מנסה להבין משהו אלמנטרי בגנטיקה. אני ממשיל את הגנום של כל אדם ואדם לפרי עם שלוש שכבות, גרעין, בשר וקליפה וארצה לדעת אם זה משל טוב.

1. השכבה האנושית (גרעין): גנים שכל בני האדם חולקים אותם ללא קשר לביטוי שלהם (כלומר ללא קשר אם אצל אדם מסוים בגלל מחלה גנטית השכבה התבטאה בצורה לא טיפיקאלית).
2. השכבה המוצאית (בשר): גנים שאדם מקבל מאימו ואביו ובמידה פחותה מאבותיו שאינם הוריו הישירים.
3. השכבה האישית (קליפה): גנים שייחודיים לאדם עצמו ויכולים להימצא על שכבה 1 ו\או על שכבה 2 ו\או על שכבה 3 עצמה.

בשאלה זו אני עוסק רק בגנים בסיסיים, מבלי להתעסק בבקרה גנטית.

תודה.

מבנה העין הסינית הוא דוגמה למודל שלך. הם רואים, הם עם מבנה אחר מרוב בני האדם ולחלקם יש בעיות מולדות בעין.

זה לא משל טוב. אין גנים שייחודיים לאדם, יש גרסאות ייחודיות של גנים שקיימים גם אצל אחרים. מודל מתאים יותר יהיה משהו כמו fork בהנדסת תוכנה.

אנסה לעשות טיפה סדר במושגים, ואז אני מקווה שתבין שיש כאן בעיה בשאלה: בגנום האדם, רק כ-1-2% מכיל גנים. עותק אחד של הגנום (ויש לנו שניים, כזכור), מכיל כ-3 מיליארד זוגות בסיסים, אז 1-2% זה עדיין מספר גדול של בסיסים. סט הגנים שאנו מקבלים מהורינו זהה - לדוגמה, גם לי, גם לך, וגם לאפריקאי\אסייתי\אירופאי וכו' יש גן להמוגלובין. אבל, ייתכן שהתוכן שלו משתנה מעט בין המוצאים השונים, כתלות באבולוציה. לשינויים האלה אנחנו קוראים סניפים. אז אם נדייק את מילותיך: ישנה שונות גנטית בין פרטים (שיכולה להיות בכל מקום על גבי ה-DNA, לא רק בגנים). השונות מתקבלת בתורשה מההורים (והם קיבלו מהוריהם וכו'), או ממוטציה שקורית בפרט עצמו.

הבהרה נוספת: סניפים יכולים להיות שינוי בבסיס מסוים, הוספה או הסרה של כמה בסיסים, כך שעותקי הגנים בין הפרטים משתנים מעט - אבל בד"כ לא מדובר על חוסר ממשי בגן שלם כלשהו. ייתכן מצב שבו מוטציה מסוימת גורמת לכך שלא יווצר חלבון, או חלבון לא תקין - אבל ברמת ה-DNA המידע קיים. יש כמובן גם שינויים יותר גדולים, כמו בתסמונת דאון, שבו יש עותק נוסף של כרומוזום שלם.

אז לכל אדם DNA אנושי של 23 זוגות כרומוזומים ולכן 46 כרומוזומים שבסה"כ מכילים רק 1-2% גנים וכל אדם מקבל מהוריו 50% DNA. עד לכאן בסדר גמור, אבל להבנתי הדלה של עמאי מתעניין, מבחינת מודל גנטי של המין האנושי אותם "סניפים" לא ממש משנים כי הם חריגה ממה שאמור להיות, הרי בלי "שכבה אנושית" שכל בני האדם חולקים קשה מאד לדבר על DNA אנושי, לפחות לדעתי. דמיין לך לרגע את אלוהים כמתכנת היוצר תוכנה ובתוכנה הזו יש דמות שנקרא לה בן אדם: כל סטייה מן המודל הבסיסי של ה DNA שלו היא עיוות של המודל עצמו ובגלל זה אני מדבר על שכבות כדי לארגן את המידע. אז אולי החלוקה לשכבות שלי לא אידאלית אבל חייב להיות היגיון-סידור כל שהוא שגם אנשים מחוץ לתחום (כמוני כמובן) יוכלו להבין, אם לא בשכבות אז בצורת ארגון אחרת. אתה מבין את כוונתי כעת? תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

יכולים להיות שינויים רבים בגנום ללא כל שינוי תפקודי - שינויים שמשפיעים על חלק מבני ולא תפקודי של חלבון. דווקא המתגים שמחוץ לגנים משמעותיים יותר - הם קובעים איזה גן יופעל ומתי.

סניפים יכולים לשנות המון, כמובן כתלות היכן הם נמצאים. בישראל, זוג שמתכנן הריון יכול ללכת לקופת החולים, ובחינם לעשות בדיקה של רשימה מכובדת של סניפים, שהשפעתם על מחלות תורשתיות ידועה. אבל מעבר למחלות, הסניפים גורמים לנו לגיוון - לא צריך להסתכל על זה כבאג, סטייה, עיוות - אלא כפיצ'ר, מה שיוצר גיוון ביננו. אפשר לראות כאן איך מה-DNA הם לומדים איזה טעם גלידה אתה מעדיף (זה לא כזה פשוט, אפשר לקרוא שם עוד). לא לחלוטין ברור לי מה כוונתך בלארגן את המידע בשכבות. המידע התורשתי שלנו מגיע מההורים - ואולי כאן אסביר משהו נוסף. נגיד שלאב יש כרומוזומים AB, ולאם CD - בצורה פשטנית אפשר לטעות ולחשוב שיכולים לצאת 4 סוגי צאצאים: AC,AD,BC,BD - אבל זה לא נכון, בגלל תהליך השחלוף (ביולוגיה), שבו ה-DNA מתערבב - וכך כל הצאצאים דומים זה לזה ברמה של 50% בערך. מוטציות אקראיות גם יכולות לקרות, וכך מתקדמת לה האבולוציה. אם המוטציה גורמת למחלה קשה, ייתכן שהעובר לא ישרוד את ההיריון בכלל, וכך המוטציה הזאת לא תעבור הלאה לדור הבא. המוטציה לא חייבת להיות דווקא בגן, היא יכולה גם להיות באיזורי הבקרה שלו, או סתם ב-DNA זבל.

בנוסף, ההבדל העיקרי בין האדם לפרימטים הקרובים זה לא שינויים בסניפים כאלה ואחרים, אלא אזורים שלמים שעברו מחיקות\הוספות. כלומר זה לא שעריכה של כמה מיליוני אתרים המפוזרים על פני הגנום הובילה ליצירת מין חדש, אלא אירועים יותר גדולים, דרסטיים, קטסטרופליים.

לא הבנתי איך זה קשור לשכבות או קבוצות שונות של חומר גנטי לפי הקשר (קונטקסט). חייב להיות ארגון הקשרי או מודל אבסטרקטי לפי הקשרים, משהו שניתן להציג בתרשים. בלי שום קשר אישי אליך, הניסיון לנחש איזה טעם גלידה אני או כל אחד אחר אוהב לפי דגימת DNA לא נשמע לי מדעי וגם המונח הפופולרי "DNA זבל" לא נשמע לי מדעי וידוע לי שהוא נזנח במחקר, אבל אלו סטיות מהנושא.

בשאלה אני מתייחס רק למודל המציג את ההקשרים השונים של חומר גנטי אנושי: מה כל בני האדם חולקים במינימום, מה מקורו הורי ומה מקורו אישי — אם אין אפשרות להציג זאת בתרשים שכבות אז בצורה אחרת כמו תרשים ספקטרום או תרשים פסיפס או תרשים טבלה או תרשים עץ לוגי או תרשים אחר.

ריכרד דויטשמן

בקרית ספר שנה יג חוברת ד דווח על עזבון ובו 700 כרכים של "האופתלמולוג המפורסם פרופ. דויטשמן (המבורג)" שנתרם לספרייה הלאומית. האם מדובר בריכרד דויטשמן (גר')? ואם כן - האם הוא היה יהודי? בערך הגרמני נאמר שהיה "לא-ארי" ולכן נבצר ממנו להמשיך לנהל את מרפאתו. ביקורת • שיחה 07:24, 24 באוגוסט 2025 (IDT)

על פי זה נראה שהוא יהודי. Shannen • שיחה 10:42, 24 באוגוסט 2025 (IDT)

הוא ממשפחה של בוני עוגבים נוצרית פרוטסטנטית משלזיה. הבלבול אודות מוצאו היהודי נובע מהקשר של ניהול ביה"ח יהודי וזיהויו על ידי הנאצים כקרוב ליהודים. ~2026-96751-4 • שיחה 19:05, 12 בפברואר 2026 (IST)

מבוי

יש ביטוי 'מבוי סתום'. האם יש מבוי שבוא לא סתום?

מבוי מפולש. בברכה ובתודה, דג ירוק (שיחה) • יום ראשון בשבת, ל' באב ה'תשפ"ה; ולמנינם: 21:40, 24 באוגוסט 2025 (IDT).

שחקן בסדרה המזח

בפרק 4 בסדרה יש ויכוח בין קצין בדרגת אלוף לבין אלברט מנדלר (בועז קונפורטי), בו הקצין טוען שאסור למוצב המזח להכנע. מיהו אותו קצין ומה שם השחקן שמגלם אותו? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

לא ראיתי את הסדרה. רשימת הדמויות לא מזכירה אף אלוף אחר: מוזכר רק הרמטכ״ל דדו. האם היה בשטח אלוף אחר מלבד גורודיש? בערך באותו הזמן גורודיש הוחלף בפועל על ידי (רב אלוף) חיים בר לב. היו שני אלופים שפיקדו על אוגדות צפוניות יותר: אריאל שרון ואברהם אדן. Tzafrir • שיחה 12:13, 27 באוגוסט 2025 (IDT)

תחילת הסצינה במוצב הפיקוד, החל מ-26:58 דקות לאחר תחילת הפרק, סרטון באתר יוטיוב, תחילת שמות השחקנים, החל מ-40:26 דקות לאחר תחילת הפרק, סרטון באתר יוטיוב אודי • שיחה 14:21, 28 באוגוסט 2025 (IDT)

מונח בשחמט

האם יש מונח בשחמט שבו מזיזים כלי אחד בשביל ליצור איום על ידי כלי אחר? לדגומה יש: מלכה שחורה בd6, מלך שחור בd8 , רץ לבן בd4 וצריח לבן בd3. הלבן מזיז את הרץ לb6 ועושה שח, אבל התוצאה החשובה היא שעכשיו צריח לבן מאיים על המלכה.

האם יש שם לתהליך הזה (הזזת הרץ על ידי הלבן, שהמטרה שלה היא לשחרר את האיום על ידי הצריח)? Corvus‏,(Nevermore)‏ 12:25, 27 באוגוסט 2025 (IDT)

Discovered attack with check למיטב ידיעתי. לא מצאתי שם עברי במונחי האקדמיה או בפורומים, יכול להיות חשיפה? חשיפת איום? לא יודע. ~2025-47314-2 • שיחה 15:58, 27 באוגוסט 2025 (IDT)

@Corvus למקרה שבו הכלי שנחשף הוא שעושה שח, עדיין תוך התקיפה הכפולה בעיקרון לעיל (Discovered check), למשל לו המלך והמלכה השחורים היו מחליפים מקומות, משה צ'רניאק קרא שח עקיף ב- ספר השחמט, אם ב-Discovered attacks עסקינן. ~2025-47314-2 • שיחה 16:06, 27 באוגוסט 2025 (IDT)

יש "חשיפה", אבל לא בשחמט, אלא בתחום עבירות המוסר. בברכה. ליש • שיחה 16:18, 27 באוגוסט 2025 (IDT)

ליש, אז איך קוראים לזה בשחמט? Corvus‏,(Nevermore)‏ 22:28, 27 באוגוסט 2025 (IDT)

אני לא נתקלתי בשם מסוים, אך מי יודע? אולי בטימבוקטו או במקום אחר נתנו לזה שם מיוחד. בברכה. ליש • שיחה 06:56, 28 באוגוסט 2025 (IDT)

באנגלית קוראים לזה Discovered attack (Discovered attack) ונותנים דוגמה כמעט זהה למה שאני חשבתי. אולי לקרוא לזה "מתקפה נחשפת" או משהו. צריך לשאול את האקדמיה ללשון העברית. Corvus‏,(Nevermore)‏ 13:45, 28 באוגוסט 2025 (IDT)

המונח בעברית הוא "התקפה חשיפה" (החשיפה כאן זה סוג של תואר השם ולכן לא "התקפת חשיפה"). – ד"ר MathKnight ✡ (שיחה) 23:57, 11 בספטמבר 2025 (IDT)

115% גיוס לחיל השריון - הנתון הגבוה ביותר בגיוסי אוגוסט

מה זה אומר? מה ה-100%? דן. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

100 אחוז מתייחס למספר החיילים שהחיל היה צריך. 115 אחוז זה הביקוש של החיילים להתגייס לשם. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אאל"ט - 115 זה לא הביקוש, אלא הגיוס בפועל. מגייסים יותר חיילים מהדרישה בגדודים מתוך הבנה שיהיו כאלה שינשרו ~2025-25512-2 • שיחה 17:52, 28 באוגוסט 2025 (IDT)

מה המקור לנתון? Tzafrir • שיחה 18:30, 28 באוגוסט 2025 (IDT)

כאן ~2025-15730-2 • שיחה 14:54, 29 באוגוסט 2025 (IDT)

למה אנשים מסכימים לעבוד ב...

איך אנשים מסכימים לעבוד בעבודות מגעילות ומדכאות בשכר מינימום, כמו ניקיון שירותים ציבוריים, שטיפת כלים והחלפת טיטולים לחולים/נכים, בזמן שיש מגוון עצום של עבודות הרבה יותר נעימות שאפשר לעבוד בהן ללא השכלה, ולעתים גם להרוויח יותר- כמו נהגים, מלצריות, ברמנים, פקידים, מזכירות, מוכרים בחנויות וכיו"ב?--~2025-35000-8 • שיחה 00:01, 29 באוגוסט 2025 (IDT)

ביקוש והיצע ובנוסף יש אנשים שנהנים יותר מניקיון מאשר עבודה משרדית אבל באופן כללי גם גם מזכירות נהגים פקידים וברמנים הם מקצועות שדורשים הכשרה. קלאוזביץ • שיחה • הצטרפו למיזם הביטלס 00:28, 29 באוגוסט 2025 (IDT)

אין מגוון עצום של עבודות הרבה יותר נעימות. ~2025-44685-1 • שיחה 07:52, 29 באוגוסט 2025 (IDT)

משום מה שטיפת כלים וטיפולים סיעודיים מקצועות שבהם יש ביקוש לעובדים זרים. אולי לא מספיק אנשים מקומיים מסכימים לעבוד בהם. Tzafrir • שיחה 13:52, 31 באוגוסט 2025 (IDT)

פשרה. כמובן שרוב האנשים שעובדים בעבודות קשות ולא מתגמלות היו מעדיפים לעבוד בעבודות קלות ומכניסות. אבל הם לא יכולים להתקבל לשם, משלל סיבות (גיל, השכלה, שפת אם, ועוד). לדגומה: אני בספק רב אם המנקה הערבייה בת ה-60 שמנקה אצלנו במשרדים תצליח להתקבל להיות נהגת, מלצרית, פקידה או מוכרת בחנות. אז - היא מתפשרת. Corvus‏,(Nevermore)‏ 15:33, 31 באוגוסט 2025 (IDT)

מחיקת אינפלציה דרך הורדת מחירים והורדת משכורות

למה לא להוריד אינפלציה דרך הורדת מחירים והורדת משכורות בצו חירום ממשלתי? עסקים יוכלו להתרגל תוך כמה חודשים לכל היותר במיוחד כיום כאשר השימוש במזומן צומצם אולי ב 60% מאז שנת 2000 נניח או 90% מאז שנת 1975 נניח. תודה.

כי זה קומוניסטי... ע״ע כלכלה מתוכננת. (¯`gal´¯) • שיחה 15:39, 31 באוגוסט 2025 (IDT)

מה שמדובר עליו כאן לא קומוניסטי כלל - מדובר על תהליך אפשרי בכלכלה קפיטליסטית לכל דבר ועניין. זה כן דיקטטורי כי מכתיבים לכולם להוריד מחירים ומשכורות אז אולי לזה התכוונת...

למה זה לא כלכלה מתוכננת? התשובה שלך לא ממש נכנסת לזה. ניסיתי לשאול את GPT. הוא מסכים שזו כלכלה מתוכננת. מצרף את התשובה שלו:

כן, בהחלט אפשר לראות בכך ביטוי של **כלכלה מתוכננת**, לפחות באופן זמני וממוקד.

🔍 **מהי כלכלה מתוכננת?**  
כלכלה מתוכננת (או ריכוזית) היא שיטה שבה הממשלה קובעת את מחירי המוצרים, שכר העובדים, היקף הייצור ועוד, במקום שהשוק החופשי יעשה זאת. זה קורה לרוב במדינות סוציאליסטיות או קומוניסטיות, אך גם במדינות קפיטליסטיות במצבי חירום.

📉 **הורדת מחירים ושכר בצו חירום**  
כאשר ממשלה מתערבת באופן ישיר בשוק – למשל, קובעת תקרת מחירים או מפחיתה שכר עובדים בצו – היא למעשה **מנטרלת את מנגנוני השוק החופשי**. זה קורה בדרך כלל במצבים של משבר כלכלי, מלחמה או מגפה, שבהם יש צורך לייצב את הכלכלה או למנוע אינפלציה חריפה.

🛑 **האם זה תמיד כלכלה מתוכננת?**  
לא בהכרח. אם מדובר בצעד זמני, במסגרת מצב חירום, ולא במדיניות קבועה – אז זו **התערבות נקודתית** ולא מעבר לכלכלה מתוכננת מלאה. אבל כן, זה בהחלט נוגע לעקרונות של כלכלה ריכוזית.

דוגמה לכך הייתה בתקופת הקורונה, כשממשלות רבות – כולל בישראל – קבעו מגבלות על שכר, עבודה, ופעילות עסקית כדי להתמודד עם המשבר.

אם תרצה, אפשר להעמיק בהבדלים בין כלכלה מתוכננת לכלכלה חופשית, או לבדוק מקרים היסטוריים מעניינים של התערבות ממשלתית. רוצה להמשיך לשם?

לא אמרתי שזו לא כלכלה מתוכננת, אמרתי שזה לא קומוניזם. קומוניזם מודרני במונחי מרקס-אנגלס הוא כן כלכלה מתוכננת אבל לא כל קומוניזם הוא כלכלה מתוכננת וההפך ובטח שלא כל הפחתה במחירים ובמשכורות היא קומוניזם.

מה קשור תשלום במזומן? ~2025-49228-2 • שיחה 16:52, 31 באוגוסט 2025 (IDT)

כי אם ירדו המחירים מי שהחזיק המון שטרות גדולים יהפוך לעשיר בין רגע.

זה נכון גם לחשבון הבנק שלך. (¯`gal´¯) • שיחה 14:11, 1 בספטמבר 2025 (IDT)

לא בהכרח, כי אפשר גם להוריד לאנשים כסף ביחס לירידות המחירים וירידות המשכורות, כמעין מס. שוב, זה דיקטטורי, אבל לא בהכרח קומוניסטי. מי שטוען שזה קומוניסטי צריך להביא ציטוט מהמניפסט הקומוניסטי של מרקס ואנגלס.

ומה הקשר בין התכנית להוריד לאנשים כסף מחשבון הבנק בין הורדת משכורתם? שתי הצעות בונוס: אפשר להכנס לאנשים הביתה ולקחת להם את המזומן, ואפשר גם להכריח אותם לעבוד לא תמורה כלל. אמנם דיקטורי אבל לא קומוניסטי. אה, ולהעלים אנשים ולזרוק אותם ממטוסים. נחזור לשאלה המקורית. ”למה לא להוריד אינפלציה דרך <אמצעים דיקטטורים>”? כי אנחנו עדיין לא דיקטטורה. קצת סבלנות בבקשה. עוד רגע. אסף השני - לדף הסיכה. 16:17, 1 בספטמבר 2025 (IDT)

כל ההורדות אמורות להסתכם לכדי מטבע פחות נפוח אם ורק אם המחירים יורדים בהתאם. על השטויות לא אגיב, רק אגיד שבמקום לקחת מזומן אפשר פשוט להורות לאנשים למסור אותו לבנקים והמשך הטיפול בו ייעשה משם.

יש כרגע תהליך של אינפלציה. איך ברצונך לגרום לכולם להוריד את המחירים? ע״ע דפלציה. Tzafrir • שיחה 17:16, 31 באוגוסט 2025 (IDT)

לא יודע למה אתה אומר דפלציה כי לא מדובר כאן על הורדת מחירים גרידא אלא גם על הורדת משכורות, הכל יורד בהתאמה. מה שעלה 1,000 ש"ח יעלה 100 ש"ח אבל גם העובדים שהרוויחו 250 ש"ח ירוויחו 25 ש"ח כלומר בכל יורד. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אם זה לא משנה כלום, למה להתאמץ? כמוכן: אם במקרה אני יבואן, יצואן או סתם תייר? Tzafrir • שיחה 21:14, 31 באוגוסט 2025 (IDT)

לדעתי זה משנה כי זה גורם למטבע לא להיות בסכומים גבוהים סתם, מה שמצמצם עסקאות והשקעות, לדוגמה יש מדינות שבהן עסקה פשוטה דורשת מיליוני יחידות מטבע, זה יכול לבלבל ולהרחיק אנשים כולל זרים. תייר ישלם בכרטיס או באפליקציה ואת המזומן יחליף בדואר או בבנק. דווקא ניפוח יחידות מתבצע זו התאמצות.

נניח ויש מטבע שקוראים לו שקל. כעת נוריד את הכל (משכורות, מחירים) פי אלף ונקרא למטבע "שקל חדש". האם זה יוריד את האינפלציה? התשובה היא לא. יש עוד הרבה גורמים שצריך לטפל בהם ובראשונה הגרעון. ראו גם תוכנית הייצוב הכלכלית של 1985. Shannen • שיחה 06:16, 1 בספטמבר 2025 (IDT)

זו תגובה לעניין סחתין, אבל אני חושב שהשלב הראשון להורדת אינפלציה הוא הקטנת ההוצאות וההכנסות של העסקים, מיד אחרכך יכולות לבוא פעולות אחרות.

אגב, סביר להניח שתהיה כאן גם עליית מחירים נטו. אין לי כרגע מקורות, אבל זכור לי שזה מתועד היטב משינויי המטבעות באירופה לאירו ונדמה לי שזה גם היה בארץ במעבר לשקל חדש: אם ממילא משנים מחירים, מוכרים יכולים בהזדמנות הזו להכניס העלאות קטנות של כל מיני מחירים. זה לא זניח. בכלל, לשינוי כזה יש עלות לא מבוטלת. לא כדאי לעשות אותו סתם בשביל ההרגשה הטובה. Tzafrir • שיחה 14:34, 1 בספטמבר 2025 (IDT)

אגב, למה להוריד את השכר של אנשים שעובדים? לא יותר הגיוני להוריד את השכר של אנשים שלא עובדים, ודי לחכימא? אסף השני - לדף הסיכה. 21:34, 1 בספטמבר 2025 (IDT)

לא הבנתי, אתה מנסה לרדת על חרדים שהם כאילו לא עובדים (הכרתי בחיי לא מעט חרדים עובדים). אם לא, אולי תרצה לנסח שוב. תודה.

זה שחשבת שכוונת אסף היא לחרדים אומר יותר עליך מאשר עליו. בברכה ובתודה, דג ירוק (שיחה) • יום שלישי בשבת, ט' באלול ה'תשפ"ה; ולמנינם: 12:26, 2 בספטמבר 2025 (IDT).

משתמש:דג ירוק אתה בסדר? הרי בתגובתי שלי טענתי שהכרתי מספיק חרדים עובדים, כלומר אני בז לתפיסה שחרדים לא עובדים. למה הכוונה אז ב"להוריד שכר" לאנשים שאינם עובדים? אם הבנת אחרת ממני, אשמח לדעת...

משתמש אנונימי, זו עובדה בלתי מעורערת שהחרדים בארץ בממוצע עובדים משמעותית פחות מאשר יהודים לא חרדים בארץ. אבל בכל אופן אסף השני לא אמר דבר על חרדים. נראה שכוונתו לצמצום מדינת הרווחה, כך שלא יועברו קצבאות או הנחות וכד' לאנשים שיכולים למצות את כושר ההשתכרות שלהם ואינם עושים זאת, בלי קשר למגזר ממנו הם באים. Vegan416 • שיחה 20:38, 2 בספטמבר 2025 (IDT)

דבריו לא ברורים משום שבכלכלה שכר ניתן רק על עבודה.

היינו שם ב 1985, ראו תוכנית הייצוב הכלכלית של 1985#התוכנית הכלכלית. שנילי • שיחה 07:31, 3 בספטמבר 2025 (IDT)

יחס בין עסקים מצליחים לכושלים

אחד מתוך כמה עסקים שנפתחים באמת מצליח, ביחס לאלו שכושלים?

מה אני מתכוון כושלים: לא מניבים יותר מהשקעות, או/ו פשוטים רגל, או/ו נסגרים עקב חוסר עניין.

האם יש נתונים בנושא?

"89% מהעסקים שנולדו בשנת 2023 שרדו גם את שנת פעילותם השנייה (שנת 2024). 23.1% מהעסקים שנולדו בשנת 2005 שרדו גם את שנת פעילותם העשרים (שנת 2024)." (למ"ס) ע"ע תרשים זה. בברכה ובתודה, דג ירוק (שיחה) • יום שני בשבת, ח' באלול ה'תשפ"ה; ולמנינם: 07:43, 1 בספטמבר 2025 (IDT).

זה תלוי בתקופה. לפני הרבה שנים פתחתי חנות ספרים ברחוב צדדי ברחובות, במרכז מסחרי של 8 חנויות. כעבור כמה שנים, בתקופת משבר כלכלי, כמעט כל החנויות נסגרו. כאמור, תלוי בתקופה. בברכה. ליש • שיחה 20:33, 2 בספטמבר 2025 (IDT)

ויקיפדיה ימנית שלא במוצהר

האם יש ויקיפדיה ימנית אך לא במוצהר שרוב הערכים בה תומכים בטראמפ, אורבן, בולסונארו ואחרים ושרוב הערכים בה ביקורתיים כלפי טענות על הצלחות טיפול מאשר מגדר לטרנסג'נדרים, ביקורתיים כלפי רב תרבותיות, מציגים טיעונים נגד הורות הומו-לסבית, דוחים פמיניזם וכדומה? זו בטח לא ויקיפדיה העברית, אולי ויקיפדיה בערבית מצרית? אולי ויקיפדיה ברוסית (לא באוקראינית)? תודה.

לא ויקיפדיה, ויקי. יש, Conservapedia. (¯`gal´¯) • שיחה 13:50, 2 בספטמבר 2025 (IDT)

דווקא ב Conservapedia הם מאד מקפידים על להיות מוצהרים במטרה הכללית שלהם. בכל מקרה, אתה מכיר עוד ויקיפדיות לעומק חוץ מהעברית והאנגלית? תודה.

ויקיפדיה הערבית היא ימנית במובן של תמיכה בלאומנות ערבית. מאז תחילת המלחמה בעזה הם שמו דגל פלסטין בעמוד השער שלהם Vegan416 • שיחה 20:26, 2 בספטמבר 2025 (IDT)

למה החברת סלולר שלי נותנת לי מהירות הורדה של עד 525 קילובייט לכל היותר בערך?

החברת סלולר הישראלית שלי נותנת לי מהירות הורדה של עד 525 קילובייט לכל היותר בערך. לפעמים זה הרבה פחות אבל המון זמן זה 90-180 קילובייט. אבל למה עד 525 קילובייט לכל היותר בערך, רק מנסה להבין, תהיה להם בעיה לתת לי עוד עבור סכום כמו 30-35 ש"ח לחודש? תודה.

הטלפון שלך דור 5 או דור 4?

דור 5 אבל גם אם דור 5 מופעל זה לא משנה כלום למיטב זכרוני מלפחות פעמיים שניסיתי.

השאלות המתבקשות: האם יש קליטה טובה? איך נבדקה המהירות? מעבר לכך: אנחנו לא פורום תמיכה וכמובן שלא פורום ייעוץ משפטי. Tzafrir • שיחה 21:43, 7 בספטמבר 2025 (IDT)

• יכול להיות שהקליטה באזור שלך מחורבנת. תבדוק אצל אנשים מהאזור שלך שמחוברים לאותה חברה האם גם הם נתקלים בבעיות. אני זוכר למשל שבשירות הצבאי שלי הייתי מחובר לפלאפון והקליטה של רשת פלאפון בבסיס היתה ממש חרא אבל כשעברתי לגולן המצב השתפר.
• יכול להיות שהחברה מגבילה אותך (תבדוק חבילת גלישה , אולי היא קטנה מדי)

~2025-54834-4 • שיחה 14:26, 8 בספטמבר 2025 (IDT)

קישורים שבורים דה מרקר ספרייה ויקמדיה

שלום רב! לאחר ניסיון לקרוא כתבה של דה מרקר דרך הספריה של וקימדיה, הקישורים שבורים, מופיע הודעה 505. בנוסף כל כניסה לעיתון דהמרקר בלי קשר לספריה מופעי הודעת שגיאה 505. ניסיתי לפנות לעיתון דהמרקר והם לא מטפלים בנושא. נראה שיש באג בספריה של וקימדיה.

אם הקישור לא עובד גם מחוץ לויקמדיה אז לא סביר שמדובר בבעיה בספרייה. יתכן שהקישור לא רשום נכון או שנמחק הדף. אפשר לבדוק בארכיון אנטרנטי לקרוא את הכתבה אם מחקו אותה.AdoniTzedek • שיחה 04:51, 27 במרץ 2026 (IDT)

זרע יוסף

יהודים באים מיהודה. והוא דמות מאוד משנית בתורה ביחס לאח הצעיר יותר, יוסף.

האם יש התייחסות לצאצאי יוסף כבעלי ערך גבוה יותר מיהודים ביהדות?

אם כבר אז דווקא לזרע לוי יש מעמד גבוה יותר (כהנים ולווים). מרווין האנדרואיד הפראנואיד • שיחה 11:38, 8 בספטמבר 2025 (IDT)

”ר' יוחנן הוה ... אמר להו אנא מזרעא דיוסף קא אתינא דלא שלטא ביה עינא בישא” (תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף כ', עמוד ב'), אבל בגדול בני יוסף הם מעשרת השבטים. בברכה ובתודה, דג ירוק (שיחה) • יום שני בשבת, ט"ו באלול ה'תשפ"ה; ולמנינם: 12:33, 8 בספטמבר 2025 (IDT).

ממלכת ישראל (או ממלכת שומרון, או בית עמרי) הייתה הממלכה החזקה מבין השתיים. עד ימי אחז, ממלכת יהודה הייתה רוב הזמן כפופה לה ופחות מפותחת. להבנתי מקובל במחקר שהרבה מסיפורי התנך מגיעים משם במקור. כלומר: גרסה ראשונית שלהם הגיעה משם ואולי אפילו נכתבה שם במקור. בירתה ההיסטורית של הממלכה הייתה בשכם. מאוחר יותר נבנתה הבירה החדשה יותר שומרון. שתי הערים הללו הן בתחום של שבט אפרים. Tzafrir • שיחה 13:10, 8 בספטמבר 2025 (IDT)

היגיון מעגלי

במה עוד תקף היגיון מעגלי מלבד שפה טבעית (אנחנו זה אנחנו כי אנחנו אומרים על עצמנו שאנחנו זה אנחנו), או בתכנות (פונקציה רקורסיבית)?

ואם כבר, למה אתאיסטים אוהבים להאשים דתיים בהיגיון מעגלי אם היגיון מעגלי הוא חלק בלתי נפרד מחיינו כמו בשפה טבעית ועוד? תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

בלי קשר לשאר השאלה: פונקציה רקורסיבית היא (לפי הערך) היא פונקציה מתת-קבוצה של המספרים הטבעיים לעצמם, הנחשבת, באופן אינטואיטיבי, כ"ניתנת לחישוב". אני מניח שהאלמוני התייחס למשמעות אחרת של המונח רקורסיה: רקורסיה#אלגוריתם רקורסיבי (לא צריך להיות ערך נפרד על זה? הבלבול של האלמוני הוא אולי דוגמה לכך). שימוש לכאורה באותו חישוב כדי לספק את התוצאה הסופית. אבל ככלל, רקורסיה כזו מסתיימת בתנאי עצירה. לדוגמה: חישוב עצרת בצורה רקורסיבית: הערך של 20! הוא הערך של 19! כפול 20. הערך של 19! הוא הערך של 18! כפול 19. וכך הלאה. אבל זה לא ממש „כך הלאה” עד אינסוף: כי עבור 1! או 0! אנחנו מחזירים 1. כלומר: זו אינה הגדרה מעגלית. זוהי נוסחת נסיגה.

שלום לך, בשאלתי התייחסתי ל"פונקציה רקורסיבית" מתחום התכנות, במובן של פונקציה שרצה וקוראת לעצמה לרוץ שוב (עד אינסוף). לא התבלבלתי עם ההקשר המתמטי כי לא הכרתי אותו...

כאמור, לפונקציה רקורסיבית יש תנאי יציאה.

זה מונח שמגיע ממתמטיקה. לרקורסיה יש מקרה בסיסי, וגם כל רקורסיה ניתן לבנות מקבילה איטרטיבית. שימוש ברקורסיה זה דווקא די נדיר, מחוץ לאתגרי קוד שמנסים לדחוף את זה לאיפה שזה מיותר. השימוש העיקרי בזה הוא עבור מבני נתונים רקורסיביים (כמו עצים), מה שהופך את זה אינטואיטיבי להשתמש בזה. בחלק מהמקרים ניתן להמיר בעזרת שיטה כמו תכנות דינאמי, אז זה בטח לא עונה לשאלה של האם הגיון מעגלי הוא בעיה. מה גם שזה לא הגיון מעגלי - הגיון מעגלי זה p גורר q וגם q גורר p. לא הבנתי אילו מקרים יש בשפה של דבר כזה. יש פרדוקסים שנובעים מהתייחסות עצמית, כמו פרדוקס השקרן. אולי לזה התכוונת? (¯`gal´¯) • שיחה 12:50, 10 בספטמבר 2025 (IDT)

בו נתמקד בנושא השאלה בלבד: להגיד "X זה איקס ולכן איקס זה X" (ככה הגדרנו שרירותית) זה היגיון מעגלי וזה נפוץ מאד בשפה טבעית. הםרדוקס כאן הוא יותר פרדוקס המילון מאשר פרדוקס השקרן, במילון "דחייה זה שלילה" אבל גם "שלילה זה דחייה". עכשיו הבנת את כוונתי? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

הפניתי אותנו כבר לערך הגדרה מעגלית שמדגים שהגדרות כאלו לא מועילות במיוחד. Tzafrir • שיחה 14:01, 10 בספטמבר 2025 (IDT)

אנונימי יקר. עשית סלט. אנסה לעזור. ראשית, בוא נעשה זום אאוט ונבהיר שטיעון מעגלי הוא למעשה כשל, הוא כשל בהגיון. אנו רוצים להימנע ממנו. לעומתו, פונקציה רקורסיבית (כמו גם אלגוריתם רקורסיבי) הוא מבנה הגיון מפואר ושימושי. ופרדוקס זו בכלל חיה אחרת, זהו מושג שממחיש שלא כל משפט הוא אמיתי או שקרי. אלה שלושה מושגים שונים ונפרדים בתכלית. אנא הגב האם הבנת זאת. אם כן נתקדם ואני אסביר לך מה התלונה של אתיאיסטים מסויימים על ההגיון המעגלי של אנשים דתיים מסויימים. אבל אם אתה עדיין לא מבין את הרישא של דבריי, דהיינו שהגיון מעגלי הוא כשל שצריך להימנע ממנו, תגיד, ואני אספר לך בדיחה שאחריה בוודאי תבין זאת. רות עבור. כלנית • שיחה 14:38, 10 בספטמבר 2025 (IDT)

לא עשיתי סלט: לא אני הזכרתי את פונקציה רקורסיבית מתחום המתמטיקה אלא אנונימי אחר ולא אני הזכרתי את מושג הפרדוקס לראשונה אלא מגיב אחר בכינוי Galzigler. אם את מתכוונת להגיב לי בסרקזם, אשמח שלא תגיבי לי כלל, כי בכוונתי שהדיון יישאר רציני. אכן יש מעגליות בשפה (הובאו דוגמאות) ואכן יש מעגליות בפרוצדורת תוכנה אשר בריצתה קוראת לעצמה (כל פרוצדורה כזאת היא הדוגמה עצמה).

ובכן, לשאלתך, הגיון מעגלי אף פעם לא תקף. בשפה טבעית, נסיון להסביר מילה אחת באמצעות מילה אחרת לא בהכרח מעגלי שהרי יוצאים מנקודת ההנחה שיש בסיס מילים משותף גדול מספיק. מילון לא מנסה להגדיר מילים במובן המתמטי של ההגדרה, למילים פשוט יש משמעות מוסכמת ע"י דוברי השפה (ולמשל כל נסיון להגדיר ריגורוזית את משמעות המילה כיסא ייכשל בהכרח), אלא רק לתת פירוש למילה אחת לפי בסיס מילים שמשותף בין הקורא ודוברי השפה. נניח למשל שאני, משה זוכמיר, הדיוט שלא מכיר את המילה ריגורוזי, אבל כן מכיר את המילה דקדקני. אם ינסו להסביר לי את המילה ריגורוזי עם דקדקני, אוכל להבין, אבל אין כאן תלות מעגלית אם אני אנסה להסביר להדיוט אחר שהמילה דקדקני משמעותה ריגורוזי. נאמר מעלי כמה פעמים שיש להבדיל בין אלגוריתם רקורסיבי (והגדרה רקורסיבית בכלל) לבין היגיון מעגלי, ולא כל כך נראה שהמסר הועבר, לכן אנסה לדייק: הגדרה רקורסיבית נבדלת בכך שיש לה תנאי עצירה. למשל: ${\displaystyle {\textrm {fibonacci}}_{n}{\overset {\underset {\mathrm {def} }{}}{=}}\left\{{\begin{matrix}1,n=0\\1,n=1\\{\textrm {fibonacci}}_{n-1}+{\textrm {fibonacci}}_{n-2},n\geq 2\end{matrix}}\right.}$ סדרת פיבונאצ'י המוכרת. לסדרה בהגדרתה יש מקרי בסיס: האיבר האפס והאיבר הראשון, שניהם שווים לאחד. כל איבר שבא אחריהם נשען עליהם, אבל הם מוגדרים היטב ולכן כל איבר שבא לאחר מכן מוגדר היטב. מדובר בהיגיון אינדוקטיבי תקין, ולא בהגדרה מעגלית. והאשמה בד"כ נוגעת לטיעונים בעד הדת מסגנון "למה הספר נכון? כי הספר אומר שהוא נכון." בשמחה, אנונימי9944. 16:42, 10 בספטמבר 2025 (IDT)

אני לא בקיא במתמטיקה בכדי להבין את מה שכתבת בשפת Latex אז רק אשאל מה תנאי העצירה (המוגדר) של פרוצדורה הקוראת לעצמה לרוץ עד אין סוף בתכנות? כמו כן זה שהספר טוען שהוא נכון לא מכריח שאיננו נכון.

ובכן, אם אתה לא בקיא מספיק במתמטיקה, אשמח להפנותך לסדרת פיבונאצ'י. באשר לפרוצדורה, אין לה תנאי עצירה; על מכונת טיורינג אידאלית היא תמשיך לרוץ בלי סיום ההליך החישובי; על המחשבים הסופיים בזיכרון שיש לנו היום, התכנית תסתיים כשהיא תנסה לדחוס פרט מידע אחד יותר מדי למחסנית (חלק בזיכרון שגלוי לתכנית) ותחוסל על ידי מערכת ההפעלה אחרי בזבוז זמן משווע. על כל פנים, פה הבעיה. כאן, באמת הפרוצדורה מעגלית, ופה הבעיה בה. ובאשר לטענתך, "זה שהספר טוען שהוא נכון לא מכריח שאיננו נכון", פה שורש העניין. טענה מעגלית פשוט לא תקפה. בשמחה, אנונימי9944. 18:07, 10 בספטמבר 2025 (IDT)

תודה. לפי מי איננה תקפה? כי אם היא משקפת אמת היא בהחלט תקפה, לדוגמה, אם הספר נכון אפילו שכתוב בו שהוא נכון, הוא בכל מקרה נכון.

טעות בידי, נכון, הטענה הזו תקפה תמיד, אבל היא חסרת משמעות מבחינת הדיון. נסתכל למשל על הטענה "אם הספר תמיד נכון, אז הספר תמיד נכון." אפילו נבצע אבסטרקציה קלה ונסמן את "הספר תמיד נכון" ב-A ואת קשר אם אז בחץ, ונקבל את הפסוק הלוגי A->A. נניח שיש לנו מערכת לוגית כלשהי, איזו מכונה אידאלית ותיאורטית שיכולה לקבל ולדחות פסוקים בהתאם לחוקי הלוגיקה, היא תקבל את A->A, כלומר "אם הספר תמיד נכון, אז הספר תמיד נכון" בה, אבל לא ניתן להסיק דבר באשר לקבלתה או דחייתה של A. כלומר, כל מערכת לוגית תקבל את הטענה "אם הספר תמיד נכון, אז הספר תמיד נכון", אבל לא ניתן להניח שהספר נכון או לא נכון רק על סמך זאת. הטענה למעשה חסרת משמעות ואי אפשר להתבסס עליה. היא לא מוכיחה כלום. בשמחה, אנונימי9944. 18:28, 10 בספטמבר 2025 (IDT)

לפי מי איננה תקפה או חסרת משמעות? בהקשר נתון (ספר שבאמת נכון) הטענה נכונה ואף עוזרת להכיר במציאות מבחינה קוגניטבית (טאוטולוגיות הן עזר קוגניטיבי).

הספר נכון, הספר לא נכון, אני יצאתי בחמש. העניין כאן הוא שאי אפשר לראות שהספר נכון מטאוטלוגיה. הטאוטלוגיה תהיה נכונה גם אם הספר לא נכון. הספר לא יכיח מהטענה. הוא גם לא כחיש מהטענה. אני אתן דוגמה נייטרלית, נניח שאם כלבים מדברים צרפתית, אז כלבים מדברים צרפתית. הטענה נכונה, אי אפשר להוכיח שכלבים מדברים צרפתית ממנה. במקרה הזה, זה שגוי. נניח במקביל שאם כיסאות הם רהיטים, אז כיסאות הם רהיטים. הטענה נכונה, אי אפשר להוכיח שכיסאות הם רהיטים ממנה. כאן, זה נכון. נניח שאם משה זוכמיר אוכל שניצלים בימי שני אז משה זוכמיר אוכל שניצלים בימי שני. הטענה נכונה, כאן אין דרך לדעת בכלל. ככלל, אי אפשר להוכיח מטיעון מעגלי את נכונות אי אחד מהפסוקיות בו. זאת כמובן, ישירות מתוך הלוגיקה. בשמחה, אנונימי9944. 18:58, 10 בספטמבר 2025 (IDT)

מתוך הטאוטולוגיה עצמה לא, בדברי התייחסתי רק למבנה מידע רחב יותר שגם נכון וגם כולל אמרה נוסח "הכתוב כאן נכון".

ועוד דבר, אני חושב שהמונח "עיגיון מעגלי" הוא כללי מדי או עמום מדי. צריך לדבר על היגיון מעגלי יעיל ועל היגיון מעגלי לא יעיל. בצורה של תוכנה שרצה וקוראת לעצמה זה יכול להיות יעיל מאד, בטח במערכת סופית, אבל להגיד על משהו זה נכון כי זה נכון זה לא יעיל כי זה לא מנומק (מה יעיל ומה לא זה לפעמים סובייקטיבי ותלוי בסיפוק, למשל, אם אני אומר למישהו "הרווחתי היום כמה שהרווחתי", או שזה יספק אותו או שלא).

תודה. אין לי בעיה לעזור כאן למי שמחפשים תשובות כי אינם יודעים (כי הידע של כל אחד מאיתנו מוגבל). אבל אני מקבל את הרושם שיש כאן שאלות ממי שרוצה להתנצח ולא רוצה ללמוד. התקבלו כאן תשובות לא רעות והפניות לערכים סבירים בנושא. אבל במקום שאלות המשך ושאלות הבהרה מקבלים גערות והתנצחויות. יש כאן מישהו שבא להוכיח לנו שהכל עובד עם חשיבה מעגלית (או משהו דומה) ומחפש דוגמאות כדי להראות שהוא צודק. אני לא צריך את המדור הזה בשביל למצוא אחרים שבטוחים שהם צודקים (כי אני יודע כבר שאני צודק). Tzafrir • שיחה 17:23, 10 בספטמבר 2025 (IDT)

@Tzafrir אני מצטרפת לעמדתך שהאנונימי לא באמת בא ללמוד. חבל. הפסיד בדיחה טובה. כלנית • שיחה 17:53, 10 בספטמבר 2025 (IDT)

תוכלי לפחות לפרט אותה כאן כדי שאנחנו לא נפסיד את הבדיחה? Acolevine • שיחה 15:50, 21 בספטמבר 2025 (IDT)

קריאת התורה לעומת רסטיציית הקוראן

בבתי כנסת התורה נקראת כמו ספר ללא שירה אבל במסגדים הקוראן נקרא ברסיטציה שזה מעין שילוב בין קריאה לבין שירה או לחלופין קריאה קצבית-מלודית.

למי שלא מכיר, הנה דוגמה של פחות מדקה, של סורת אל-מעון

ישנם אף אנשים הנקראים "קארי" (ער') שבדרך כלל זוכרים את כל הקוראן בעל פה כמעין מומחיות ועושים רסיטציה של הסורות שלו בלי קריאה. חלקם עושים רסיטצייה בצורה יותר איטית ויותר ברורה מאחרים.

בנצרות התפתחה מסורת קצת דומה של שירת מקהלה של התנ"ך הנוצרי אבל זה לרוב נשמע כמו שירה איטית, עצובה ודרמטית ולא כמו רסיטציה קצבית-מלודית של הקוראן.

האם אפשר לעשות רסיטציה של התורה (בניבים מזרח תיכוניים) בדומה לרסיטציה של הקוראן ואם לא למה לא, הן מבחינה ספרותית (סוג הטקסט של התורה וסוג הטקסט של הקוראן) והן מכל בחינה אחרת?

מתייג את חשבונות המכונים כאן בעלי הידע בספרותקובץ על יד, טוויג, אריה ענבר, Ijon, האלקושי, יעלי 1, Shaun The Sheep, yotamsvoray, Carpatianlynx, yinonk, קפקא, MoriCher, אליגטור, ויקי4800, סיון ל, PurpleBuffalo, IfatE, יעל, בעלי הידע ביהדות , בעלי הידע בעבריתקובץ על יד, יודוקוליס, Funcs, יואל, בן עדריאל, biegel, Nahum, אלדד, התו השמיני, Tomer T, TergeoSoftware, Illang, מקף, Tshuva, Kulli Alma, TheBooker66 , בעלי הידע בערביתamikamraz, Gili GanL, סיון ל, אלדד, יואל, בן עדריאל, Kulystab, שלו22, המקיסט, אנונימי מדי, בוסתן, עידן, Alon112, שמזן, קוואמן, IdanST, ידידיה צ' צבאן, שושנת פלאים ‏ ובעלי הידע בשירהקפקא, שועלמשיר, שגיא שדור ‏

תודה. ~2025-55574-6 • שיחה 06:23, 9 בספטמבר 2025 (IDT)

בשאלתך התעלמת מטעמי המקרא.

דווקא לא, כי אני לא חושב שהם מאפשרים רסיטציה. שמעתי קריאת תורה בכל מיני צורות, מן הסתם הקורא קרא לפי טעמי מקרא אבל לא זכור לי שזו הייתה רסיטציה.

זה תלוי בבעל קורא. אני זוכר שהייתי בשבת אחת באיזה בית כנסת בצפת בנוסח עדות המזרח (לא בעיר העתיקה), לא יודע אם באמת אפשר לקרוא לזה רסיטציה אבל היה תענוג לשמוע את הבעל קורא והקריאה שלו בטעמי המקרא היתה בקצב מתון ובניגון. לעומת זאת יש בתי כנסת שבהם הבעל קורא מעדיף לעשות speedrun על קריאת התורה העיקר שהתפילה תסתיים ב10 והמתפללים יוכלו לחזור הביתה לקידוש ולישון ~2025-54834-4 • שיחה 13:47, 12 בספטמבר 2025 (IDT)

אני לא בטוח שזה תלוי בבעל קורא כי בעל קורא רבים קוראים קריאה פשוטה וטכנית (גם כמו בדוגמה שנתת) בעוד שבקוראן זה תמיד רסיטציה, לפחות כשהקורא הוא קארי מקצועי ולא עמאי. כלומר יכול להיות שיש משהו במבנה הקוראן מבחינה ספרותית שמאפשר את זה או דוחף לזה, לקצביות התמידית הזו, שפשוט אין בתורה, לפחות בנוסחים של ימינו ולא בנוסחים העתיקים.

עוד דבר, מלבד ניגון ספציפי של בעל קורא, רסיטציית הקוראן לפעמים נעשית לפי מספר תבניות קצביות או לחלופין מספר תבניות מלודיות שלרוב מזכירות אחת את השנייה כך שמי ששמע אחת יזהה רסיטציית קוראן לפי אחרת, כלומר יש תבנית סאונד או כמה תבניות סאונד מאחורי הרסיטציות השונות, אבל אין לי מושג איך ליצור מודל של זה אפילו אם AI.

טעמי המקרא הם הרבה יותר ממנגינה פשוטה. הם גם אמורים להוות פיסוק וגם לקבוע את הנימה שבה קוראים את הפסוק. אני לא יודע מה זה רסיטציה אז אני לא יודע האם זה נכנס להגדרה, אבל לפי מה שתואר זה אכן כך • נעם12 •רימון הרמטית• שיחה • ח' בטבת ה'תשפ"ו • למניינם: 17:22, 28 בדצמבר 2025 (IST)

אני לא יודע אם ניתן להסביר מילולית (ללא שמע) מהי רסיטציה אך ידוע לי שניתן לייצג את הדפוס הקצבי-מלודי שלה בשפות קוד מחשבים. בכל מקרה, מי שיכול לשמוע יכול לכתוב Quran recitation במאגר סרטונים כמו YouTube ולהאזין לקטעים שונים של קארי (ריסייטרים) שונים ולזהות את הדפוס הקצבי-מלודי שחוזר בקרב רובם. רוב אם לא כל קריאות התורה ששמעתי, במגוון רחב של סגנונות, אינם תואמים לכך או אינם משקפים דפוס קצבי-מלודי זה. ניתן להגדיר רסיטציה כמשהו בין שירה לבין הקראה ובהחלט ייתכנו סגנונות שונים בשפות שונות אך אני מכיר זאת רק או בעיקר מערבית קוראנית.

האם המבצע של תקיפה ישראלית בדוחא הוא כישלון מלא?

האם יש תוצאות חיוביות למבצע התקיפה בדוחא? התוצאות השליליות שאני רואה: תקיפה שבה נהרגו איזה דגי רקק כמו סגן רל"ש אלמוני ומאבטחים, כשהמטרה היתה ראשי האירגון (כלומר פספוס של מטרות). הרס היחסים עם קטאר (תקיפה אווירית של מדינה שנמצאת פורמלית ביחסי שלום), פגיעה משא ומתן לסיום המלחמה (אולי יש שיגידו שזה טוב, לא נכנס), ולבסוף גינויים ועוד כתם על תדמית ישראל בעולם כמדינה תוקפנית. וכל זאת לאור הנקודה הראשונה, שבסופו של יום זה מבצע צבאי שכשל. מה הצדדים החיוביים? מה יצא לנו מזה? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

קטר נחשבת למתווכת לא הוגנת כלפי ישראל ולתומכת של חמאס, גם לפני המלחמה וגם במהלכה. גם המרחק הפיזי שלה מקשה על המו"מ. כנראה שעדיפה לישראל מתווכת כמו מצרים, שהיא יותר הוגנת ויותר קרובה, מבחינה פיזית ומבחינות נוספות. כידוע היו גם גורמים בכירים בישראל שפעלו לכאורה כסוכנים של קטר תמורת תשלום, כדי לקדם את מעמדה. בקטר היו בכירי חמאס שנחשבו קשים יותר במו"מ, וישראל מעדיפה שהם ייצאו מהתמונה או לפחות לא ינהלו את המו"מ. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

בנוגע לתדמית ישראל בעולם כמדינה תוקפנית – גם על הנקודה הזו יהיו כאלה שיגידו שזה טוב ומחזק את ההרתעה של ישראל כלפי אויבותיה. עמד • תייגו אותי במענה לדברי - שיחה • י"ח באלול ה'תשפ"ה • 20:52, 10 בספטמבר 2025 (IDT)

בשיחה עם מישהו ממכון מתווים הוא אמר שעמית שלו מאחת ממדינות המפרץ, בדיון על השתלבותה של ישראל בפוליטיקה המזרח תיכונית, אמר שישראל לא ממש משתלבת, אבל משמשת כקבלן פיצוצים של האזור. נראה שזה פחות או יותר מה שישראל יודעת לעשות. איפה שזה עובד: נהדר. אבל אנחנו כותשים את עזה כבר שנתיים בלי הצלחה. והחותים בתימן לא מתרגשים מהפיצוצים שלנו. אז יש הרתעה? Tzafrir • שיחה 21:28, 10 בספטמבר 2025 (IDT)

האם אדם יכול להתקיים מתמ"ל?

האם אדם בוגר יכול להתקיים מתחליף חלב אם לתינוקות, בלי מחסור של אף דבר הכרחי?

שאלה מעניינת. בערך על דוד בן יוסף מופיע כי ב-25 השנים האחרונות עד לפטירתו (כלומר מגיל 60 עד 85) התקיים על סימילאק צמחי, צימוקים ותמרים בלבד. מעט מן האור • שיחה • י"ז באלול ה'תשפ"ה • 21:52, 10 בספטמבר 2025 (IDT)

לא, תרכובת מזון לתינוקות לא מכילה את כל אבות המזון שדרושים לאדם בוגר. בתזונה כזו אין מספיק חלבון, נוגדי חמצון וסיבים, יש בה מעט קלוריות מהנדרש, יש בה יותר מדי ברזל וכן ליקויים נוספים. תזונה כזו עלולה להזיק לכליות, יש בה סיכון לתגובות אלרגיות ותכולת שומן גבוהה. מקור: — ‏גבי‏ (שיחה | תרומות) 13:10, 25 בספטמבר 2025 (IDT)

האם המילים המופיעות בתורה "אשכנז" ו"שעטנז" קשורות?

הסברה המקובלת במחקר היא שהמונח שעטנז שבתורה מגיע ממצרית עתיקה ואינו קשור לשפות שמיות במקור. אבל הוא דומה למונח מספר בראשית אשכנז. האם גם אשכנז בא ממצרית עתיקה לכאורה? תודה.

אשכנז (דמות מקראית) מוזכר בלוח העמים כאחד מבני יפת. לא בדיוק ברור על מי מדובר. לפי הערך, ההשערה המקובלת היא שמדובר על הסקיתים: בימי אסרחדון דיווחו האשורים על היתקלות בעם חדש שהם קראו לו „אישגוזה” ומדובר על הסקיתים. כנראה שבארץ ביטאו את השם הזה בצורה קצת שונה עם נ’ נוספת ועם כ’ במקום ג’. כלומר: על פניו זה נראה עוד יותר לא קשור. Tzafrir • שיחה 08:48, 11 בספטמבר 2025 (IDT)

האם הולכת להיות איזו פריצת דרך באופן שבו בונים הרדיסקים למחשבים ביתיים?

שאלה מאד תאורטית ונוגעת יותר למחקר ופיתוח מאשר למוצרים מוגמרים.

לוקח לי להעתיק מכונן SSD-NVMe פנימי לכונן SSD חיצוני (עם או בלי NVMe) קבצים בגודל כמו 2-3 ג'יגה, בערך 2-3 דקות זה לא המון זמן ובדרך כלל לא חסר מה לעשות בזמן הזה אבל אני כן מתעניין אם קיימת כרגע למחשבים ביתיים חומרה שתאפשר העתקה מהירה בהרבה, פי 10, פי 100 וכו'.
אני מניח שיש כזה ציוד בחוות שרתים של אתרים ענקיים שמלאים בקבצי תמונה כמו אמאזון, עליאקספרס וכו' אבל אני דווקא מתעניין אם קיים משהו בכיוון הזה למחשבים ביתיים או שנמצא במחקר ופיתוח משהו כזה שפורסם? תודה רבה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

לא ממש תשובה, אבל צילום וידאו ברזולוציות גבוהות הוא דוגמה למשהו שדורש כתיבה של המון נתונים לדיסק ומהר. בכמויות כאלו, אי אפשר להסתמך רק על החוצצים המובנים של בקר הדיסק. להבנתי מדובר על כתיבה מסדר גודל של גיגה ביט (לא בייט) לשנייה. חיפשתי קצת וראיתי כמה תוצאות על דיסקים חיצוניים שאמורים לעמוד במשימה. אני לא מספיק מכיר את התחום כדי להגיד עד כמה (אם בכלל) זה עונה על השאלה. Tzafrir • שיחה 20:23, 14 בספטמבר 2025 (IDT)

הבעייה שהוצגה נעוצה בתקשורת ולא כל כך בדיסקים. אני מעריך שהכונן החיצוני חובר ב-usb.‏ Shannen • שיחה 20:49, 14 בספטמבר 2025 (IDT)

ב USB2. אם החיבור היה USB 3 הקצבים היו מהירים פי כמה. ~2025-15730-2 • שיחה 17:13, 15 בספטמבר 2025 (IDT)

למה בתורה מספרים לפעמים מתחילים מהקטן ולפעמים מהגדול

סתם פסאודו דוגמה, במקום אחד כתוב שלוש ועשר שנים ובמקום אחר כתוב עשר ושלוש שנים. תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

לפי המחקר, התורה והתנ"ך לא נכתבו ע"י אדם אחד בזמן קצר, אלא ע"י כותבים רבים, ממקומות שונים ובזמנים שונים. מדובר באוסף של כתבים שנערך לספר אחד. לכן אפשר למצוא הבדלים, כפילויות וסתירות בתוכן הכללי של הספר. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

זכור לי במעומעם שבאנגלית ספרו במקור הפוך (אחדות לפני עשרות), אבל בהשפעת שפות אחרות זה התהפך, ונשארו לכך רק כמה שרידים. מה עם שפות אחרות? Tzafrir • שיחה 20:13, 14 בספטמבר 2025 (IDT)

הרבה פעמים דורשים את הסדר של כתיבת השנים. דוגמה - רש"י על בראשית כג א או במגילת אסתר שבע ועשרים ומאה מדינה אמר רב חסדא בתחילה מלך על שבע ולבסוף מלך על עשרים ולבסוף מלך על מאה (תלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף י"א, עמוד א') • נעם12 •רימון הרמטית• שיחה • ח' בטבת ה'תשפ"ו • למניינם: 18:32, 28 בדצמבר 2025 (IST)

לא הבנתי מה ההיגיון? זו דעה שכך צריך לפעול, לא עובדה. שומרונים וקראים לא "דורשים" כך. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

המצור על לנינגרד

מה הסיבה לזה שהגרמנים החליטו לצור דווקא על לנינגרד ולא על ערים אחרות? והאם המצור היה מלא, מכל הכיוונים, או רק מכיוון הים?--~2025-60190-8 • שיחה 13:53, 14 בספטמבר 2025 (IDT)

משהו שלא מופיע בערך המצור על לנינגרד אבל מופיע בערך מבצע לנינגרד-נובגורוד: „היטלר והפיקוד הגרמני ייחסו חשיבות רבה להמשך המצור על לנינגרד, מכיוון שהדבר איפשר לגרמנים להמשיך לסגור את הצי הבלטי הסובייטי בנמל קרונשטאדט ונתן חופש פעולה לצי הגרמני בים הבלטי תוך אבטחת הקשרים הימים עם פינלנד ושוודיה.” Tzafrir • שיחה 14:04, 14 בספטמבר 2025 (IDT)

ספרטה והיהודים

בספר החשמונאים, ספר מקבים א'#פרק י"ב מסופר על ברית בין יונתן לספרטה. אם הרצף הסיפורי נכון, זה אמור להיות בימי טריפון, כלומר: בסביבות שנת 144 לפני הספירה. אבל לפי הערך שלנו, החל משנת 192 לפני הספירה ספרטה הייתה חלק מהליגה האכאית. האם היא נשארה עצמאית? האם הברית עם ספרטה הייתה משהו שהמציא או עיוות מחבר הספר (להבנתי הוא לא נהג להמציא יותר מדי). Tzafrir • שיחה 09:41, 18 בספטמבר 2025 (IDT)

בשנת 146 לפנה"ס אירעה המלחמה האכאית (אנ'), ובה הרפובליקה הרומית הביסה את הליגה האכאית ופירקה אותה. מנקודה זו ספרטה נכנסה תחת חסותה של רומא, שלפי אותו הפרק במקבים כרתה גם היא ברית עם יהודה. נראה שהספרטנים "נתלו באילן גדול". מּּפתח-רשימה • שיחה 08:02, 20 בספטמבר 2025 (IDT)

לפי האנציקלופדיה העברית (ערך רומא, כרך ל', עמ' 724), לאחר פירוק הליגה האכאית, ערי יוון נשארו חופשיות להלכה, אך נציב רומא במקדוניה פיקח גם על הנעשה בהן. ~2025-27315-85 • שיחה 07:05, 1 באוקטובר 2025 (IDT)

למה כתובת URL בשפה זרה נראית כג'יבריש?

כאשר מעתיקים לדפדפן או לפורום באנגלית, כתובת URL בשפה זרה כמו בעברית, הכתובת יוצאת בג'יבריש. לדוגמה הכתובת https://beinenu.com/lessons/ליקויי-מאורות-והיחס-אליהם-במקורות-יהודיים-תורניים-והיסטוריים ליקויי מאורות והיחס אליהם במקורות יהודיים תורניים והיסטוריים יוצאת כך: https://beinenu.com/lessons/%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%99%D7%99-%D7%9E%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%95%D7%94%D7%99%D7%97%D7%A1-%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%94%D7%9D-%D7%91%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%99%D7%99%D7%9D-%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%9D-%D7%95%D7%94%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%9D%20%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%99%D7%99%20%D7%9E%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AA%20%D7%95%D7%94%D7%99%D7%97%D7%A1%20%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%94%D7%9D%20%D7%91%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AA%20%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%99%D7%99%D7%9D%20%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%9D%20%D7%95%D7%94%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%9D.

למה התופעה הזאת קורית? זור987 • שיחה 11:34, 18 בספטמבר 2025 (IDT)

הערך URL לא מפרט את מה שהערך האנגלי מפרט תחת w:URL#Internationalized URL‏. Tzafrir • שיחה 12:51, 18 בספטמבר 2025 (IDT)

לא ידעתי שזה מכוון. הבעיה עם זה, זה שזה גורם להארכה משמעותית של כתובת ה-URL. גם אני לא רואה צורך בזה, בשל האפשרות להעתיק ולהדביק את הכתובת. זור987 • שיחה 12:59, 18 בספטמבר 2025 (IDT)

הפיתרון הפשוט: תעתיק בלי האות H הראשונה – ובהדבקה תקליד H ואחריה Ctrl+V. הפיתרון הפחות פשוט: https://meyerweb.com/eric/tools/dencoder/ . עוד פיתרון: תלחץ על "בדיקה".

חזרתי • ∞ • שיחה 01:20, 19 בספטמבר 2025 (IDT)

יש התייחסות לכך בדף ויקיפדיה:קישורים חיצוניים#העתקת URL בעברית. דוד שי • שיחה 21:19, 20 בספטמבר 2025 (IDT)

זה URL encoding (נקרא גם percentage encoding בגלל השימוש בסימני אחוז). רק דרך להציג מידע בקידוד יוניקוד. ב HTML למשל השיטה שונה: &#CODE;. וזה לא מוגבל רק לתווים שאינם חלק מ ASCII, למשל סלאש ורווח. המנהג לשים טקסט בשפה זרה בכתובת, ואפילו כותרות שלמות באנגלית (URL slugs, במטרה לרוב של SEO), הוא הבעיה. כמות התווים פחות משנה, יותר משנה כמה זה שוקל בפועל (אני לא בטוח אם הקידוד הזה מגדיל את המשקל או לא), אם כי מבחינת קריאות זה גם פחות נוח. (¯`gal´¯) • שיחה 14:36, 25 בספטמבר 2025 (IDT)

האם מדינת ברזיל בכלל קיימת?

הסדרה הברזילאית "נהרות הגורל" (אשר מבוססת על ספר) מציגה את ברזיל כאנרכיה טוטאלית, בה מעשי שוד, אונס, רצח ואף חטיפה מתרחשים על בסיס יומיומי לאור יום, שוטרת שמגיבה על תלונה על רצח כפול ב"מה את רוצה שאני אעשה?", בעל פאב שמתרברב בקול רם וללא חשש בכך שהוא מסרסר בבתו הקטינה; ושיא השיאים- מכירה פומבית של ילדות חטופות לאור יום, לעיניהם של עשרות עדים, ללא שמץ של ניסיון להסתיר את הפשע!

האם התיאור המטורף הזה נאמן לאמת??--~2025-60190-8 • שיחה 15:43, 18 בספטמבר 2025 (IDT)

קח בחשבון שזו סדרת טלוויזיה. אם היא עלילתית אז יכול להיות שהגזימו לצרכי יצירת דרמה... – ד"ר MathKnight ✡ (שיחה) 20:01, 20 בספטמבר 2025 (IDT)

זה שיכול להיות אני יודע. בשביל זה אני שואל, בשביל תשובה ממישהו שמכיר באמת את המצב בברזיל.--~2025-60190-8 • שיחה 23:57, 20 בספטמבר 2025 (IDT)

התיאור קצת מוקצן אבל נאמן למציאות. ברזיל היא מדינה עצומה, ולא בכל יישוב ובכל מחוז יש משטרה ובתי משפט שיסייעו באכיפת החוק. המדינה ידועה בשיעורי הפשיעה הגבוהים ובשחיתות (למשל - שיתוף פעולה בין שוטרים לעבריינים). בערים הגדולות ובאזורי תיירות המצב שונה, אבל גם שם התושבים חוששים מפושעים שיפגעו בהם. לדוגמה, בתשובה לשאלה "האם אתה מרגיש בטוח ללכת ברגל בשכונה שלך בלילה?" רק 27% השיבו בחיוב. מקור: — ‏גבי‏ (שיחה | תרומות) 13:03, 25 בספטמבר 2025 (IDT)

התיאור, חוץ ממכירת הילדות, מתאים למקומות נוספים, למשל ארצות הברית - האם היא מדינה? בברכה. ליש • שיחה 13:13, 25 בספטמבר 2025 (IDT)

שום דבר מהתיאור הנ"ל לא מתאים לארה"ב. ומכירת ילדות במכירה פומבית זה לא פרט שולי. ואני מדגיש את המלה "פומבית"- לא בסמטה חשוכה, לא במרתף נסתר, אלא בפומבי- לעיני עשרות אם לא מאות עדים שיכולים לצלם ולדווח למשטרה- זה מצביע לא על מדינה חלשה, אלא על מדינה שלא קיימת.--~2025-60190-8 • שיחה 15:34, 25 בספטמבר 2025 (IDT)

טוב, אולי טעיתי, אז בוא נראה מה יש בארצות הברית:

1. חוקים שונים בכל סטייט וסטייט.
2. משטרות מושחתות מונהגות על ידי פוליטיקאים.
3. שיתופי פעולה בין שוטרים לפושעים.
4. אם יש לך כסף תשתחרר בערבות ןאם לא תימק בכלא.
5. אם יש לך כסף תשכור עורך דין מקושר עם השופט ואם לא תקבל טירון חסר ניסיון וקשרים.

צריך עוד? אולי יש דימיון כלשהו? בברכה. ליש • שיחה 15:53, 25 בספטמבר 2025 (IDT)

דבר מכל מה שאתה מתאר לא קיים במציאות (למעט סעיף 1 שלא ברורה הבעיתיות שבו. זה המבנה המבוזר והמוצלח של ארה"ב). במדד תפיסת השחיתות למשל, ארה"ב נמצאת במקום 28. לא שאין שם בעיות, אבל לקסטסרופה שאתה מתאר אין כל קשר למציאות. שמש מרפא • שיחה 17:08, 25 בספטמבר 2025 (IDT)

אני צריך למצוא את המקור לזה, אבל רמת הפשע בארצות הברית יורדת בעקביות כבר עשרות שנים, ולעומת זאת אנשים בארצות הברית משוכנעים באופן כללי שהיא נשארת דומה או אפילו עולה. בין השאר, כי יש הפשע נפוץ מאוד בתרבות הפופולרית. הרי אנחנו יודעים גם שיש המון רציחות בעיירות אנגליות מנומנמות ובעשרים השנים האחרנות שיעור הרציחות בשבדיה עלה לאין שיעור. Tzafrir • שיחה 20:20, 25 בספטמבר 2025 (IDT)

לאלמוני - כשאתה אומר שהמדינה "לא קיימת" אתה מתכוון שהחוקים שלה לא נאכפים ובחלקים מהמדינה אין נוכחות לשלטון החוק.

יש לזה שם: משילות. בברזיל רמת המשילות היא מאד נמוכה. קיים מדד שמשקף את רמת המשילות בכל מדינה: מדד המשילות, שמבטא את הרמות של חופש הביטוי, יציבות פוליטית, אי-אלימות, יעילות ממשלתית, איכות רגולטורית, שלטון החוק ואי-שחיתות. תוכל לראות במפה שיש המון מדינות עם רמת משילות נמוכה, וגם שם ככל הנראה יהיו תופעות דומות למה שתיארת. — ‏גבי‏ (שיחה | תרומות) 08:19, 26 בספטמבר 2025 (IDT)

תודה רבה גבי :) קלעת בו למה שחיפשתי ושאלתי. האם למיטב ידיעתך חוסר המשילות בברזיל הוא קיצוני ברמה כמו התיאור הנ"ל? (חיפשתי מידע על סחר בבני אדם בברזיל, אבל לא מצאתי)--~2025-60190-8 • שיחה 14:21, 26 בספטמבר 2025 (IDT)

ברזיל מופיעה במפה בצבע כתום ולא ורוד או אדום. אני מעודכן לגבי מה שקורה שם מפי בני משפחה, והמצב הוא לא קיצוני כמו התיאור הנ"ל. ייתכן שהתופעה על סחר בנשים תועדה באזור כלשהו אבל לא ממש נפוצה ברחבי המדינה. — ‏גבי‏ (שיחה | תרומות) 15:37, 26 בספטמבר 2025 (IDT)

תודה רבה גבי, שנה טובה.--~2025-60190-8 • שיחה 16:14, 26 בספטמבר 2025 (IDT)

מנסיון של אחד שמבקר המון זמן באתרי זוועה אני יכול להגיד לכם שעד שהתחילו המלחמות באוקראינה ובעזה, בערך 60% מהתוכן (סרטוני לינצ'ים, הוצאות להורג פומביות, מעשי זוועה של כנופיות פשע ואנשים שלוקחים את החוק לידיים בכל מיני דרכים שעדיף לא לפרט פה) שעולה לאתרים כאלה הגיע מברזיל וממקסיקו. ה40% הנותרים הגיעו מאפריקה/המזרח התיכון (סוריה ועירק בעיקר. דאעש לא המציאו שום דבר חדש בכל מה שקשור להוצאות מזוויעות להורג, הם למדו הכל מהקרטלים במקסיקו והכנופיות בברזיל)

ואם כבר הזכרתי את אפריקה אז השיטת הוצאה להורג שנקראת נקלייסינג שנולדה בדרום אפריקה (חפשו בויקי האנגלית) הגיעה גם לברזיל ויצא לי לראות סרטונים דומים שקרו שם.

אגב גם אחרי שהתחילה המלחמה באוקראינה והסרטונים משם התחילו למלא את האתרים האלה, ברזיל ומקסיקו עדיין מככבות שם ~2025-27752-08 • שיחה 10:49, 5 באוקטובר 2025 (IDT)

הקמת הנסי

ראיתי סרטון יוטיוב שמספר על הקמת פרארי, למבורגיני, פגאני אוטומובילי והנסי פרפומנס. הסיפור על שלוש הראשונות מוכר ומגובה במקורות. לסיפור על הנסי פרפורמנס לא הצלחתי למצוא מקורות שהם לא קיקיוניים, והוא גם לא לגמרי מסתדר מבחינת השנים. אשמח אם מישהו יוכל לאמת את הסיפור או להמציא מקור שמכחיש אותה. שיפוץ-ניק • שיחה 10:41, 19 בספטמבר 2025 (IDT)

Established in 1991 by John Hennessey,[2] their main facility is located 45 minutes west of Houston in Sealy, Texas.[3] Besides performance automobiles, they also tune pickup trucks and sport utility vehicles כך הויקי האנגלית

שאלה בהנדסה

משאבת מים של מכשיר אוסמוזה הפוכה עובדת רק כאשר ידית השסתום היא בכיוון הצינור (הכיוון האמצעי) אך לא בכיוונים אחרים (הכיוון הימני או הכיוון השמאלי). איך ניתן להסביר מצב זה מלבד כך שהטכנאי התקין את השסתום בצורה שגויה? תודה.

אם הבנתי נכון את השאלה מדובר כנראה במגוף כדורי, מגוף כזה פתוח כאשר הידית פונה עם כיוון הצינור וסגור כאשר הידית נצבת לכיוון הזרימה. שנילי • שיחה 14:14, 21 בספטמבר 2025 (IDT)

בכדי לוודא שאתה מבין אותי, אחדד: המשאבה עובדת רק כאשר ידית השסתום נמצאת מעל הצינור (ולכן היא בכיוון הצינור) אך המשאבה לא עובדת כאשר הידית נמצאת מימין לצינור או משמאל לצינור (בשני המצבים איננה בכיוון הצינור).

זה בדיוק מה שהוא תאר. ~2025-15730-2 • שיחה 17:39, 28 בספטמבר 2025 (IDT)

תודה, למה להשתמש בשסתום מסוג זה ולא בשסתום "פשוט" של פתיחה-סגירה, קל וחומר במערכת צנרת פשוטה יחסית כמו טיהור מים ביתי? תודה.

מגוף כדורי הוא פחות או יותר הברז הפשוט ביותר שיש. בפנים יש כדור עם קדח. כשהקדח מחבר בין היציאה לכניסה יש זרימה. כשמסובבים את הכדור הקדח עובר בניצב והזרימה נפסקת. קשה לחשוב על משהו פשוט יוצר מזה. ~2025-15730-2 • שיחה 13:50, 29 בספטמבר 2025 (IDT)

אני מוצא את המשפט האחרון שלך כמתנשא ומיותר (לא בהכרח בכוונה רעה). בכל מקרה, אם איו חום וקור אלא זרימה בטמפרטורה אחידה, כמו במערכת הנזכרת בשאלה המקורית, לא ברור מדוע זה נדרש, במקום שסתום פתיחה-סגירה של שני מצבים בלבד.

זה בדיוק העניין - לא קיים שסתום פתיחה-סגירה שהוא פשוט וזול יותר. שמים את הפתרון הבסיסי והזול ביותר שעובד. ~2025-15730-2 • שיחה 18:20, 29 בספטמבר 2025 (IDT)

שסתום עם שני מצבים (ישר ולצד אחד) פשוט יותר משסתום עם שלושה מצבים (ישר ולשני הצדדים).

אוונס ומקרון

מה פשר העיסוק האובססיבי (מספר דו-ספרתי של תוכניות באורך של כשעה) של קנדיס אוונס ברעייתו של נשיא צרפת? נניח שהיא אכן נולדה כגבר, למי אכפת? למה זה משנה למאזינים של אוונס? רעייתו הקשישה למחצה של מנהיג מדינה זרה. דן

אני חושב שהוא מנסה להראות את מקרון באור מסויים שלא מוצא חן בעיני שמרנים. ~2025-15730-2 • שיחה 21:11, 21 בספטמבר 2025 (IDT)

קנדיס אוונס היא טרולית. לא טרול. Tzafrir • שיחה 22:08, 21 בספטמבר 2025 (IDT)

אני זוכר שקראתי בזמנו תיאוריה דומה על מישל אובמה. והאמת שיש משהו בתיאוריה הזאת, היא באמת נראית גברית ~2025-27752-08 • שיחה 10:51, 5 באוקטובר 2025 (IDT)

המניע העיקרי הוא כסף כי אם לא הייתה מרוויחה מפרסום, לא הייתה עוסקת בזה לרגע.

איך למחוק את המשתמש שלי?

תפסיק להשתמש בו. בכל מקרה, זו העריכה הראשונה שלך, כך שחסרונך לא יורגש. בברכה. ליש • שיחה 15:44, 25 בספטמבר 2025 (IDT)

למה טראמפ רוצה יחסים קרובים כל כך עם קטאר?

קטאר היא מדינה רחוקה מאד מארה"ב, קטנה מאד, במיקום לא אסטרטגי במיוחד, לא אהודה על שכנותיה ועם הנהגה בעייתית. טראמפ שוב ושוב ומתגאה בעצמאות האנרגיה של ארה"ב עם המשפט Drill Baby Drill לפיו ארה"ב יכולה לקדוח ולשאוב המון נפט בעצמה בשטחים שלה, קרי היא לא צריכה את קטאר בשביל אנרגיה. אז למה טראמפ רוצה יחסים קרובים כל כך עם קטאר? תודה.

יצוא? כסף? Shannen • שיחה 22:01, 28 בספטמבר 2025 (IDT)

מה כבר האמריקנים מייצאים להם שהוא כל כך יחזר אחריהם?

נשק, מעבדי AI, וכל מה שהתעשייה האמריקאית מייצרת. ראו הודעת הבית הלבן Shannen • שיחה 09:21, 29 בספטמבר 2025 (IDT)

האם הרוסים בגרמניה המזרחית המציאו שירים על שהותם בגרמניה המזרחית ובמיוחד ברלין?

כיבוש מזרח גרמניה בכלל וברלין בפרט כולל חלוקת גרמניה וברלין היו כרוכים בהימצאות רוסים בכלל וחיילים בפרט בברלין למשך עשרות שנים. האם אלה פיתחו מוזיקה מקומית ובמיוחד שירי חיילים על שהותם בברלין? האם תזמורות רוסיות או זמרים רוסים שחיו בברלין המציאו שירים על החיים בגרמניה או ברלין? תודה.

לא רוסים אלא אנשי ברית המועצות

איזה לוח שנה הכי קל לחשב?

שמשי, ירחי, שמשי-ירחי או נספר (פשוט ספירה של 365 יום שרירותית)? אני מניח שהתשובה היא "נספר" כי זו פשוט ספירה שרירותית מתחילת יום X עד סוף יום Y. תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

לוח השנה של הדיסקורדיאניזם (אנ') הוא דוגמה ללוח שנה עם שנה בת 365 ימים (ועוד כמה שצריך) ללא מחזור של שבועות שלא מסתנכרן עם ימי השנה. לא מעט לוחות שנה מודרניים יותר מתנהלים לפי הרעיון הכללי הזה (לדוגמה: לוח השנה שהומצא במהפכה הצרפתית). זה הרבה יותר הגיוני ונוח לחישוב. אבל התרגלנו כבר ללוחות השנה המסובכים שלנו. הטריק הכי פשוט הוא לחלק לכמה חלקים (לדוגמה: 12×30, 7×4×13) ואת השארית להחשיב כמשהו מחוץ למחזור הרגיל בסוף השנה. Tzafrir • שיחה 18:50, 28 בספטמבר 2025 (IDT)

אצל הבהאים יש 19 חודשים עם 19 ימים כל אחד ועוד ארבעה ימי חג. Shannen • שיחה 22:00, 28 בספטמבר 2025 (IDT)

en:International Fixed Calendar? (¯`gal´¯) • שיחה 03:29, 3 באוקטובר 2025 (IDT)

אמנויות לחימה- למה דווקא אסיה?

שמתי לב שכמעט כל אמניות הלחימה על האסכולות השונות באות מאזור מצומצם בעולם: אוזרי מרכז ומזרח אסיה. לדגומה קרטה, Silat, קונג פו, ג'ודו, סומו, סאנדה, אגרוף תאילנדי, הונג גאר וכד' זה רק הדוגמאות הנפוצות. נכון שאירופה היה אירגוף קלאסי וגם Greco-Roman wrestling, אבל בואו: הכמויות וההפצה של אמניות הללו של אירופה ואסיה פשוט לא ברות השוואה.

אז למה דווקא תרבויות אסיה הפכו את המכות לאמנות של ממש? ואני לא מדבר על האופנה של המאה ה-20. אלא על היסטוריה. ~2025-27066-78 • שיחה 12:44, 29 בספטמבר 2025 (IDT)

לפי המומחה גוגל ג'מיני (תקציר): 1. היסטוריה צבאית - מלחמות ארוכות ללא גישה מסודרת לנשק, לצד מעמד לוחמים חשוב כמו סמוראים, לרבות אמנות הלחימה שלהם. 2. קשר לפילוסופיה ודת - בודהיזם ודאואיזם הדגישו עקרונות שמיושמים באמנות לחימה, כמו קשר גוף-נפש, משמעת, אימון רוחני ושליטה עצמית. חלק מהאמנות קשור גם לרפואה הסינית. 3. טכנולוגיה - בעקבות איסורים על שימוש בנשק, ופיתוח נשק חם. 4. תרבות של העברה והמשכיות - הקפדה על שימור, תיעוד והעברה מדויקת של ידע וטכניקה מדור לדור. במזרח אסיה שילוב הסיבות האלה הפך את אמנות הלחימה לדרך חיים. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

איפה לא הייתה תרבות של לחימה דומה? ביוון העתיקה היה מקצוע אולימפי של היאבקות. היום קוראים לזה היאבקות. סוג אחר שהיה מקובל בין סטודנטים באונברסיטאות, לדוגמה, היה אגרוף. אם כבר, נשאלת השאלה למה כל כך הרבה אימונים ללא נשק? קראתי את הערך האנגלי על אגרוף תאילנדי: מדובר על ספורט מלכותי, כלומר מי שהתאמנו בו היו אנשים שעברו אימוני נשק. סביר להניח שהוא היה מקבילה מסוימת לאימוני אגרוף אצל לוחמים במקומות אחרים.

מעבר לכך, לפי הערך האנגלי על ג'ו ג'יטסו, מדובר על משהו שהתפתח כטכניקת לחימה של לוחמים מזוינים מול לוחמים עם שריון. אבל השם התקבל רק התקופת שוגונות טוקוגאווה. בתקופה הזו הצליח שליט אחד לאחד את כל יפן לאחר תקופה ארוכה של מלחמות פנימיות. אחד הדברים שהוא עשה כדי למנוע מרידות, היה קידוש המעמד הלוחם (סמוראים). הם הפכו סופית למעמד אצולה שעובר בירושה. הם קיבלו מונופול על השימוש בחרבות. אבל השליט לא רצה שהם יפנו את החרבות שלהם נגדו. לכן באותה תקופה החל עיסוק בתרבות הלחימה: איך בדיוק צריך להתנהג סמוראי, לדוגמה. אבל באותו שלב הג'ו ג'יטסו היה עדיין בעיקר שיטת אימון לסמוראים.

ג'ודו הוא, במידה מסוימת, המקבילה של ג'ו ג'יטסו לחוקי המרקיז מקווינסברי עבור אגרוף. החוקים הללו הפכו את האגרוף בצורה רשמית לספורט האציל.

אגב, מה שנקרא היום „רפואה סינית מסורתית” הוא המצאה של מאו דזה דונג משנות החמישים של המאה העשרים: הוא רקח ערבוב של כל מיני מסורות, דאג להעיף משם כל מיני דברים מאוד מסוכנים (כגון: דיקור סיני מסורתי) ויצר ריפוי זול להמונים. שעובד כמו כל ההמצאות הקומוניסטיות. Tzafrir • שיחה 17:37, 29 בספטמבר 2025 (IDT)

הצג העליון של אנדרואיד תמיד מראה את השעה הנוכחית, אבל אף פעם לא את היום הנוכחי, איך לגרום לו להציג גם את היום הנוכחי?

החלק העליון של המסך של המכשיר אנדרואיד שלי באנגלית, מציג לי משמאל לימין את הדברים הבאים:

• שעה
• קליטה
• VoLTE
• אחוז סוללה

אני לא מוצא דרך להוסיף לשם יום נוכחי ליד השעה.

ניסיתי לברר איך לעשות את זה עם ChatGPT אבל הוא לא נתן דרך פשוטה אלא אמר לי לתכנת עם הרשאת root בלי להסביר איך וגם המליץ לי להתקין אפליקציה אבל גם לא הזכיר בשם כל אפליקציה כזו.

כל רצוני הוא לראות שם יום ושעה במקום רק שעה. איך לעשות זאת? תודה.

אתה יכול לראות את זה במסך נעילה וכשאתה פותח את מרכז ההתראות (כלומר כשאתה מושך את אותו פס עליון למטה). (¯`gal´¯) • שיחה 10:33, 5 באוקטובר 2025 (IDT)

נכון אבל אני רוצה לראות את זה כל הזמן בלי ללחוץ על כלום.

בבקשה: הורד, התקן והפעל את Good Lock. בתוך Good Lock – לחץ והורד את QuickStar. הפעל/היכנס ל-QuickStar, והעבר למצב On ע"י לחיצה על השורה Off – כל האפשרויות ייפתחו. לחץ על Clock Sittings בשורה השלישית – תגיע למסך Clock Attribute אפור. לחץ על המילים Show Date (לא על הכפתור להפעלה) – תגיע למסך לבחירת הפורמט: תחילה הפעל את האפשרות לבחירת הפורמט ע"י לחיצה על "Off", ואז ייפתחו האפשרויות לבחירה. בחר את האפשרות הרצויה לך, וזהו. חזרתי • ∞ • שיחה 02:52, 7 באוקטובר 2025 (IDT)

דפי מרשתת שלא עולים

משום מה, אני נתקל בימים האחרונים בבעיה תמוהה: חלק מהדפים שאני רגיל לעבוד איתם, כמו יאהו מייל, דפים באוניברסיטה העברית ועוד, אינם עולים, ומתקבלת הודעה: "לא ניתן לגשת לאתר הזה". בעיה זו לא קורית עם דפים אחרים, כמו ויקיפדיה, היברובוקס ועוד. אני חושד בבעיית אבטחה ברירתית, אבל לא שיניתי הגדרות כלשהן. מה הבעיה כאן, ואיך פותרים אותה ? בנצי • שיחה 12:10, 5 באוקטובר 2025 (IDT)

מי היה המורה הראשון לתורת הפראנה בישראל?

אני לא יודע אם זה היה רעי (ריי) מאור, או מישהו אחר. תודה.

לפי ריי מאור עצמו

כותרת הוידאו בשם: Ray Maor - What changes happened to me after I became a breatharian

הוא עצמו למד על פראנה מאדם בשם טל, לפי חיפוש גוגל, בחור בשם טל גלבוע.

גרמניה VS אירופה

האם הגרמנים לא משלמים מחיר על תמיכתם העקבית בישראל?--~2025-60190-8 • שיחה 15:12, 6 באוקטובר 2025 (IDT)

גרמניה היא המדינה הכי עשירה והכי חזקה באירופה, ולכן היא משלמת את החשבונות של אירופה כל הזמן. אם כבר היא יכולה לאיים עליהם, ולא להיפך. יש לה יחסים מיוחדים עם ישראל והיהודים בגלל ההיסטוריה של מה"ע ה-2 והשואה, ולכן היא לא אובייקטיבית אלא תומכת של ישראל, והדבר ידוע. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

מה הסוד של בן אנד ג'ריס?

למה גלידות של בן אנד ג'ריס כל כך טעימות ביחס לקופאות גילדה כמו לה קרמריה או קרמיסימו? וכך כך זול ביחס לגלידריות כמו לגולדה או לגנדה (שגם יכולים למכור לך חצי קילו)?

האם יש גורמים רציניים שטוענים שישראל מבצעת רצח עם?

שלום,

1. האם יש גורמים בעלי מוניטין שטוענים שישראל מבצעת רצח עם? לשם הבהרה, הכוונה היא רק לגורמים רציניים וידועים (עיתונאים, אנשי אקדמיה, פוליטיקאים וכו'); דן בילזריאן לדוגמה הוא דמות מפורסמת מאוד שטוענת שישראל מבצעת ג׳נוסייד אבל קשה לקחת אותו ברצינות.

2. מהם הנימוקים העיקריים בזכות הטענה שישראל מבצעת רצח עם?

3. א. זכור לי שבית הדין הבין-לאומי לצדק (ICJ) טען שהטענה שישראל מבצעת רצח עם היא "plausible". גוגל מתרגם את המילה לעברית כ"מתקבל על הדעת". האם אוכל לקבל תרגום ממוקד יותר בהקשר של הדיון, ז"א האם הכוונה הייתה "סביר", "אפשרי", "וודאי" או משהו אחר?

ב. איך נימק בית המשפט את הטענה הזאת?

ג. מהם השלבים ולוח הזמנים הצפוי עד להחלטה סופית של בית המשפט?

בתודה מראש ובתקווה לקבל את החטופים שלנו עוד היום, יודה אווזי • שיחה 17:07, 7 באוקטובר 2025 (IDT)

1. יש גורמים כאלו. ב-16 בספטמבר 2025, ועדת החקירה של האו"ם קבעה שישראל מבצעת רצח עם בעזה. גם אמנסטי אינטרנשיונל, בצלם, רופאים לזכויות אדם הוציאו דוחות בנושא.
2. הנימוקים העיקריים שמשותפים לכולם: הפרת אמנות ז'נבה אשר ישראל חתומה עליהן, "הריגה, גרימת חבלה גופנית או נפשית חמורה, גרימת תנאי חיים במכוון שמטרתם להביא להשמדת הפלסטינים באופן מלא או חלקי, ונקיטת צעדים שנועדו למנוע לידות." (תרגום ישיר)
3. א. תלונת דרום אפריקה נגד ישראל בגין רצח עם בבית הדין הבין-לאומי לצדק (ICJ) מתמשכת לדעתי. הכוונה ב-plausible בהקשר הזה היא שהפעולות "עלולות לפגוע בזכויות העם הפלסטיני המוגנות על ידי אמנת רצח העם והוציא צעדים זמניים" (גם תרגום ישיר)
ב. עמדת התביעה הוגשה על ידי דרום אפריקה והצטרפו אליה מדינות נוספות, והיא מתבססת על כך שישראל הפרה את אמנה בדבר מניעתו וענישתו של הפשע השמדת עם.
ג. שאלה טובה, לא יודע
אולי בעלי הידע במשפטיםLostam, ‏YR on wiki, ‏MoriCher, עלי, משה כוכבי, יחיאל הלוי, נח אמיתי, איש עיטי, פעמי-עליון, זאב מקסיקני, יום שלישי, עורך דין יוכלו לעזור. Axinoo • שיחה 17:37, 7 באוקטובר 2025 (IDT)

1. בקרב אנשי המשפט הבין לאומי ברחבי העולם זו עמדה מאוד רווחת (אם כי לא גורפת).

2. תיקון קל לAxinoo, לא מדובר באמנת ג'נבה אלא באמנה בדבר מניעתו וענישתו של הפשע השמדת עם בכך שהיא מבצעת פעולות שעל פי האמנה הזו מהוות מעשים שהם רצח עם (הסעיפים הרלוונטיים העיקריים: 2(א) - הריגה, ו2(ג) - יצירה מכוונת של תנאי חיים שצפויים לגרום להשמדתה של הקבוצה), מתוך כוונה להביא להשמדה קבוצה מהקטגוריות המוגנות באמנה (הפלסטינים), כולה או בחלקה (בעזה). ועדת האו"ם אכן הזכירה גם את ס' 2(ד) של מניעת לידות, אבל זה טיעון מוקשה.

אשר לשאלה עצמה: נוכח יש הרג נרחב שלצידו אמירות חוזרות ונשנות (ולא רק מה-8 באוקטובר והימים שאחר כך) מצד קברניטי המדינה, וראש הממשלה בראשם, על כך שהמטרה היא שלא יהיו פלסטינים בעזה (למשל כאן). העמדה הזו אינה בלתי סבורה (כלומר היא plausible...)

3. אין תרגום מדויק, בעיני "לא בלתי סביר" זה הכי קרוב, וגם "מתקבל על הדעת" זה סבבה (כל הכבוד לגוגל). בפירוש לא מדובר ב"וודאי".

4. על סמך המידע שהיה בפניו.

5. ישראל צריכה להגיש את תגובתה לעמדת דרום אפריקה (בהליך העיקרי). לבקשת, https://www.icj-cij.org/sites/default/files/case-related/192/192-20250414-ord-01-00-en.pdf להגשת תגובה זו ל-12 בינואר 2026.

YR on wiki • שיחה 10:40, 8 באוקטובר 2025 (IDT)

מעמדם המשפטי של תשלומי 'הבטחת הכנסה'

האם מעמדם של תשלומי 'הבטחת הכנסה' של המוסד לביטוח לאומי דומה לזה של גימלת אזרח ותיק, במובן זה שגם הם מוגנים מעיקולים וכיו"ב ? שבוע טוב, בנצי • שיחה 21:31, 7 באוקטובר 2025 (IDT)

ע״פ נכסים וכספים שאסור לעקל בהוצאה לפועל, באתר כל זכות - כן.

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי.

Shannen • שיחה 11:24, 8 באוקטובר 2025 (IDT)

תעודות רשמיות של יהודים וערבים בפלשתינה א"י

האם בתקופת המנדט הבריטי התעודות זהות הרשמיות של הבריטים היו "פספורט פלשתיני"? כלומר היתה לבריטים הכרה בכך שפלשתינה א"י היא מדינה עם מערכת מסמכים רשמית משלה ויכולת להעניק אזרחות? ~2025-28217-64 • שיחה 12:38, 9 באוקטובר 2025 (IDT)

אני מציע לקרוא את הערך המנדט הבריטי Shannen • שיחה 14:37, 9 באוקטובר 2025 (IDT)

האם תוכל להפנות למשפט ספציפי שעונה על השאלה? ~2025-28217-64 • שיחה 14:39, 9 באוקטובר 2025 (IDT)

ראה אזרחות ארץ-ישראלית. איש עיטי – הבה נשיחה 21:18, 9 באוקטובר 2025 (IDT)

המלה אזרח משמעותה שייכות למדינה. לא הייתה מדינה ולכן הם לא היו אזרחים. יש עוד משמעות למלה אזרח אבל היא לא שייכת לשאלה ―~2025-63547-6 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

המנדט הבריטי היה מנדט (הרשאה) מטעם חבר הלאומים להכין מדינה.ובפרט לאותה קדם־מדינה הייתה גם אזרחות. Tzafrir • שיחה 09:24, 10 באוקטובר 2025 (IDT)

מניין ימים לחטופים - שגיאה?

במקומות רבים ובחוצות, מניין הימים לחטופים בשבי הוא (נכון ל-9.10.25 שעה 15:45): 734 ימים ו-9 שעות וחצי. אבל, מה-7.10.23 עד 7.10.25 חלפו 365+366 ימים שהם 731 ימים, ועוד יומיים: 733 ימים. האם טעות? ראו קישור Gil mo • שיחה 15:51, 9 באוקטובר 2025 (IDT)

אוק' 2023 - 25 ימים. נוב'-דצ' 2023 - 61. 2024 - 366. ינו'-ספט' 2025 - 273. אוק'-2025 - 9. 734... חזרתי • ∞ • שיחה 18:42, 9 באוקטובר 2025 (IDT)

אוק' 23: 31-7=24. כלומר מ-7.10 ב-6:30 עד 31.10 ב-6:30 יש 24 ימים. Gil mo • שיחה 19:27, 9 באוקטובר 2025 (IDT)

לא עושים חיסור. תספור על הלוח:

חזרתי • ∞ • שיחה 03:19, 10 באוקטובר 2025 (IDT)

התעלמת מהחישוב שלי. בפירוט: 7.10 ב-6:30 עד 8.10 ב-6:30 יום אחד. עד 9.10 ב-6:30 יומיים. וכך הלאה עד ה-31.10 ב-6:30: 24 ימים. לפי שיטתך 7.10 עצמו נספר כיום שלם גם אם חלפו שעתיים מפרוץ האירוע. אם אתה סבור שטעיתי, איזה חלק מהחישוב המפורט אינו נכון? Gil mo • שיחה 08:26, 10 באוקטובר 2025 (IDT)

החיסור. אתה סתם מתבצר. לא כולם טועים. חזרתי • ∞ • שיחה 12:03, 10 באוקטובר 2025 (IDT)

בתגובתי האחרונה לא חיסרתי. אנא ציין איזה חלק מתגובתי **האחרונה** לא נכון. יש עוד ויקיפדים לעזר? Gil mo • שיחה 15:39, 10 באוקטובר 2025 (IDT)

בלינק שציינת – המספר 734 (עכשיו 735) מציין את המספר הסידורי של היום הנוכחי למלחמה. ב-8/10/23 בשעה 06:30 – התחיל היום השני למלחמה, אחרי 24 שעות (יום שלם אחד ושנייה). חזרתי • ∞ • שיחה 22:41, 10 באוקטובר 2025 (IDT)

בלינק שציינתי, המספרים (לא מספר בודד) מציינים לא את המספר הסידורי של היום, אלא את מניין הימים, שעות, דקות ושניות מאז פרוץ האירוע - בתוספת יום אחד מיותר. האם תוכל להסכים עם זה? Gil mo • שיחה 22:46, 10 באוקטובר 2025 (IDT)

ייתכן שהם מציגים לא מספיק ברור. בכל מקרה – אנחנו עכשיו ביום ה-735 למלחמה, משעה 06:30 בבוקר. אז ההצגה של הספירה שם לא טובה, וכנראה מטעה. חזרתי • ∞ • שיחה 22:51, 10 באוקטובר 2025 (IDT)

אכן, שמח שמסכימים. אגב משיחה עם נורית מאותו אתר, היא מסרה שאכן היו ויכוחים לגבי התצוגה ולבסוף הוחלט להציג את זה כך. אם אתה שואל אותי, אני חושב שכשכבר התבררה הטעות היה מאוחר מדי לרדת מהעץ... ובכל אופן מקווים שהשעון הארור יעלם מחיינו בשבוע הבא. חג שמח! Gil mo • שיחה 22:57, 10 באוקטובר 2025 (IDT)

ההקפות סביב מיטתו בהלוויה.

בצוואתו[1] הורה האדמו"ר שהרב רגוזניצקי יהיה בין האנשים שיערכו את ההקפות סביב מיטתו בהלוויה. - כך נכתב בערך על אדם שנפטר השבוע. מה מקור המנהג והאם נכתב עליו מחקר? ~2025-28078-64 • שיחה 08:19, 11 באוקטובר 2025 (IDT)

ר' כאן.

תודה. תשובה טובה אבל חלקית. האם ידוע על מחקר על המנהג? ~2025-63547-6 • שיחה 07:40, 13 באוקטובר 2025 (IDT)

מלחמת העצמאות

מה הסיבה לזה שבמלחמת העצמאות הנוצרים הצטרפו לצד המוסלמי ואילו הדרוזים הצטרפו לצד היהודי (חלוקה למחנות שבמידה רבה קיימת עד היום)?--~2025-28447-90 • שיחה 17:27, 11 באוקטובר 2025 (IDT)

במלחמת העצמאות לא היתה, באופן כללי, חלוקה לפי דת אלא לפי לאום. תושבי פלשטינה המנדטורית נחלקו בין מי שזוהו כ„ערבים” (וכללו גם ארמנים, כורדים וטורקמנים) ומי שזוהו כיהודים. ערבים נוצרים היו בין המובילים במחנה הערבי. Tzafrir • שיחה 17:31, 11 באוקטובר 2025 (IDT)

אם כך, למה הדרוזים הצטרפו ליהודים?

האם הארמנים בירושלים נחשבים לערבים?

איזה כורדים וטורקמנים יש בישראל? מאיפה צצו ולאן נעלמו?--~2025-28447-90 • שיחה 18:11, 11 באוקטובר 2025 (IDT)

ארמנים בישראל יש גם בחיפה. מבחינות שונות אפשר לשייך אותם ל„ערבים” למרות שהם, כמובן, לא ערבים. נדמה לי שבסטטיסטיקות רשמיות שונות מכלילים אותם שם (בין השאר מכיוון שזו קבוצה קטנה כל כך שזה לא ממש משנה).

שבטים טורקים החלו להגיע למזרח התיכון כחיילים בימי בית עבאס. לאחר החלשות האימריה הראשית פלשו גם שבטים טורקיים לאיזור: השושלת הסלג'וקית. בעקבות הפלישה הזו הפכה אנטוליה להיות טורקית וממנה יצאה בהמשך האימפריה העות'מאנית. שבטים טורקיים המשיכו להסתובב באיזור.

כורדים, כמו צ’רקסים, יושבו על ידי האימפריה העו’תמנית: זה לא מזיק שיש כפרים שלא חלק מהמרקם המקומי ולכן תלויים יותר בשלטון המרכזי ונאמנים לו יותר. Tzafrir • שיחה 09:39, 12 באוקטובר 2025 (IDT)

תודה רבה על ההסבר המפורט (כרגיל), צפריר. אז לאן הטורקים נעלמו? נטמעו בערבים?--~2025-28447-90 • שיחה 14:27, 12 באוקטובר 2025 (IDT)

הטורקים אף פעם לא היו קבוצה גדולה בארץ. לפני 1948 היו בארץ כ־2000 „טורקמנים” (השם שנתנו תושבי האזור לאותם בני שבטים טורקיים). גם כורדים היו במספר כפרים. Tzafrir • שיחה 15:04, 12 באוקטובר 2025 (IDT)

הדרוזים הצטרפו ליהודים מטעמים מוסריים/דתיים - הם לא יכלו להזדהות עם שנאת היהודים שהייתה הבסיס לכל המאבק הערבי-יהודי בארץ ישראל. עמית - שיחה 13:57, 12 באוקטובר 2025 (IDT)

דבר אחד זה לא להזדהות עם האנטישמיות, דבר אחר לגמרי להילחם אקטיבית בעד היהודים...--~2025-28447-90 • שיחה 14:27, 12 באוקטובר 2025 (IDT)

אני מציע לקרוא את קרב רמת יוחנן. הדרוזים באופן מסורתי נלחמים בשביל המדינה שלהם. כך היה גם ביום-כיפור כשהיו קצינים דרוזים בצד הסורי. Shannen • שיחה 15:25, 12 באוקטובר 2025 (IDT)

ביקורת על שימוש בכלי ניהול משימות בענן (כמו גוגל קלנדר או טרלו)

אני כותב את השאלה ונזכר בריצ'ארד סטולמן, המתכנת שהכי מתנגד לתרבות הענן שהכרתי.

מה הן הביקורות העיקריות על שימוש בכלי ניהול משימות בענן כמו גוגל קלנדר או טרלו? באחת מהרצאותיו (ראיתי אותה לפני שנים, אין לי לינק, אא"לט זה היה של ארגון TED) טען סטולמן שזו פגיעה בחירות וגם בפרטיות משום שמשתמשי הכלים הללו גם נותנים שליטה על "מידע רגיש" שלהם למישהו אחר ששולט בו ויכול למחוק אותו ברגע אם לדעתו יש "עבירה על הכללים" וגם פוגעים לעצמם בפרטיות כי הם חושפים בפני עובדיו מידע כזה. אלו שני ביקורות חשובות שהוא מעלה. תוהה מה עוד הבעיות עם השימוש בכלים כאלה ומה דעתו של המומחה בנושא. תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אני לא בהכרח המומחה, אבל מזדהה לפחות חלקית עם הדעות הללו. יש לי חולצה (אפילו כמה) של FSFE (אנ') עם הכתובת „אין ענן – יש מחשב של מישהו אחר”. הבעיה אינה בהכרח עם „כלי ענן”. היא יכולה להיות עם מקומו של המידע. ניהול משימות זו דוגמה למשימה פשוטה יחסית שיש המון דרכים לממש אותה (החל מנייר ועט, כמו שהוזכר כאן למעלה). כולל גם מגוון תוכנות מקומיות לבערך כל פלטפורמה אפשרית וגם כל מיני תוכנות שרצות אצל מחשבים של אחרים.

ואז צריכים לחשוב: איפה נמצא המידע ולמי יש שליטה עליו. עד כמה מסובך לעבור למשהו אחר אם אותו מישהו מחליט שאתה לא רצוי (משהו שיכול לקרות מכל מיני סיבות).

אני לא אוהב דווקא את הגישה של סטולמן (אדם שמנסה להמנע משימוש בדפדפן, למיטב זכרוני). כדי להבין למה אני מתכוון, ננסה להסתכל לא על גוגל קלנדר אלא על ויקיפדיה. ויקיפדיה נמצאת מהבחינה הזו בענן. היא על מחשב של מישהו אחר. או ליתר דיוק: אוסף לא מוגדר של מחשבים. יש גוף אחד מוגדר ששולט מבחינה טכנית על מה שנמצא שם: קרן ויקימדיה שמפעילה אותו. מבחינה טכנית לגוף הזה יש שליטה מוחלטת על מה שנכנס לוויקיפדיה העברית ומה שמוצג שם. אם אני ביקשתי להציג משהו בערך והתוכנה שתחליט שיוצג שם משהו אחר, התוכנה תנצח. ומי שמפעיל את האתר שולט על התוכנה.

אבל ויקיפדיה ובכלל שאר המיזמים של הקרן, נוצרו על ידי אנשים שמתייחסים ברצינות לבעיה הזו, ולכן מדובר על גוף מאוד לא שגרתי. באופן כללי לא רק שהתוכנה שמפעילה את האתר זמינה להתקנה באופן עצמאי, גם כל המידע של האתר זמין להורדה. לא מתעדכן באופן שוטף אלא מדי פעם. כי מדובר על המון מידע. ולא ממש פשוט להקים אתר דומה. אבל אם אנחנו ממש נתעצבן ממה שקורה כאן ונרצה להקים מיזם מתחרה: יש לנו את הכלים המלאים. מבחינה טכנית האתר יכל לשמור לעצמו מונופול ולמנוע תחרות. אבל חלק מעקרונות היסוד הם לוודא שתמיד תישאר האפשרות לתחרות. אין נעילה.

מבחינתי אני חושב שלכמעט אף אדם היום אין אפשרות להימנע משימוש בשירותי ענן. אבל אם כבר משתמשים בשירותי ענן: כדאי לנסות להבין עד כמה הם רחוקים מהאידאל של ויקיפדיה. מקום מעניין להתחיל בו הוא פראמסופט (אנ'): ‏.. Tzafrir • שיחה 21:25, 13 באוקטובר 2025 (IDT)

מה לגבי Vendor lock-in? (¯`gal´¯) • שיחה 13:57, 15 באוקטובר 2025 (IDT)

מה זה בדיוק? בתשובה שלי ניסיתי לפרוט את המושג לפרוטות. Tzafrir • שיחה 14:07, 15 באוקטובר 2025 (IDT)

הזכרת משהו על זה. קראתי את התגובה שלך רק אחרי ששלחתי. זה אומר שיש קושי לעזוב את המוצר לטובת מתחרה עם הנתונים שלך, לא בהכרח בשירותי ענן. זה יכול לקרות גם בתוכנה שמתקינים לוקאלית. אגב, לטעון ש״ענן״ זה פשוט מחשב מרוחק זו הפשטה מוגזמת של המשמעות של זה. מדובר במיקור חוץ. ענן מתחלק לכמה שכבות. החל מתשתיות שרתים ועד לתוכנה. ופה ההשוואה למחשב נופלת, כי מדובר בחוות שרתים, על כל המשתמע מכך, תחזוקה של שרתים, רשת, גיבויים, סנכרון מידע בתוך חוות השרתים ובין חוות שרתים (CDN). ואגב, ויקימדיה משתמשת בחוות שרתים משלה, זה נקרא On-Premise, לא ענן. (¯`gal´¯) • שיחה 10:59, 16 באוקטובר 2025 (IDT)

מסכים לגבי מה שכתבת בהתחלה. לעניין מהות הענן: מבחינתי כמשתמש ויקיפדיה היא ענן (לפי כל הקריטריונים שציינת). מבחינת כמה אנשים שאני מכיר שעובדים בצוותי התשתיות של הקרן: מדובר על המחשבים שלהם. אני יכול לנסות לחזור על התרגיל הזה עם גוגל או אמזון, שם אני לא מכיר אף אחד מאנשי התשתית. אבל אני בטוח שאיש או אשת תשתיות משם יתעקשו להגיד לי שלגוגל יש חוות שרתים משלה, ולכן גם היא On Premise. ליתר דיוק: גם לגוגל וגם לוויקיפדיה יש יותר מחוות שרתים אחת. לגוגל יש כמובן הרבה יותר. Tzafrir • שיחה 13:43, 16 באוקטובר 2025 (IDT)

אני לא מקבל את הטענה של משתמש:Galzigler שההשוואה ל"מחשב" נופלת כי זה אמנם לא מחשב אחד אבל סך כל המחשבים של חברת הענן -- זה ה"מחשב" או "מכונת החישוב" בפועל !

אולי אם אתה חושב שיש מחשב אחד עם אכסון בלתי מוגבל, רוחב פס בלתי מוגבל ויכולת בלתי מוגבלת לעמוד בבקשות ומתייחס לכל מה שקורה ביניהם כקופסא שחורה. וגם אז לרוב יש יותר מכתובת IP אחת. ועדיין יש הפרדות לוגיות בין לקוחות שונים. וגם בתור לקוח, אתה מקים כל מיני דברים תשתיים שקשורים לרשת באמצעות הממשק של השירות. (¯`gal´¯) • שיחה 14:33, 17 באוקטובר 2025 (IDT)

מקריאה ב ChatGPT אני מבין שאלו בעיות מרכזיות:

1. קוד לא חופשי: לרוב, קוד המקור של הכלים הללו סגור ולכן לא ניתן לדעת או לשנות מה הם עושים בפועל.
2. פגיעה בפרטיות: המידע של המשתמש מאוחסן בשרתים של חברות, שיכולות לגשת אליו, לנתח אותו או לשתף אותו עם צדדים שלישיים.
3. תלות בתשתיות חיצוניות: ללא חיבור לאינטרנט או אם השירות נופל – אין גישה למידע.
4. סיכון לאובדן שליטה: המשתמש תלוי בחברה המארחת. אם היא משנה תנאים, מוחקת מידע, או סוגרת את השירות – אין לו שליטה על כך.
5. הפרת עקרונות של חופש תוכנה: השימוש בענן עוקף את הצורך להריץ תוכנה מקומית, ומעביר כוח לחברות גדולות.

העשירון העליון

למה מודדים את זה בעשירון ולא נניח ברביעון או בחמישון)? חוץ מזה, לא אמורים להגיד העשירייה העליונה? תודה.

עברית: עשירייה - עשרה פרטים. עשירון, חציון חמישון וכד' - החלק מהשלם. ~2025-28641-51 • שיחה 13:33, 13 באוקטובר 2025 (IDT)

זה לא עניין של 'עברית' בלבד אלא של עברית מודרנית וספציפית — של תחום הסטטיסטיקה. השאלה עדיין נשאלת, למה דווקא עשירון ולא לצורך העניין חמישון או רביעון שהם פשוטים יותר ועדיין די מדויקים? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

בצה״ל כל דבר מתחלק לשלוש. בסטטיסטיקה כל דבר מתחלק לעשר. בתשובה לשאלה למה: למה לא? Tzafrir • שיחה 21:28, 13 באוקטובר 2025 (IDT)

המושג "העשירון העליון" מתייחס לקבוצה מצומצמת של אנשים שנמצאים סרום הפירמידה הקפיטליסטית. שלישון וגם חמישון הם קבוצה מצומצמת ~2025-40106-09 • שיחה 07:29, 12 בדצמבר 2025 (IST)

כל עשירון הוא עשירית מהאוכלוסיה (מהאוכלוסיה? ממשקי האב? זה לא בדיוק אותו דבר, אבל אותו סדר גודל), כלומר בישראל: סדר גודל של מיליון אנשים. לא מדובר על קבוצה מצומצמת. Tzafrir • שיחה 07:38, 12 בדצמבר 2025 (IST)

האם המנדט הבריטי תכנן מדינה דו לאומית בפלשתינה?

ניתן לראות במסמכים רשמיים רבים של המנדט שמשתמשים בשלוש שפות: ראשית אנגלית, אחריה ערבית ואז עברית.

רשמית מטרתו של המנדט הבריטי היתה הקמת מדינה עתידית. נכון?

אז... האם המטרה היתה הקמת מדינה אחת לשני עמים?

לפי תוכנית החלוקה של 1947, הכי רחוק שאפשר להבין את רצון הבריטים, הם רצו להקים שלוש מדינות: מדינה ליהודים, מדינה לערבים ומדינת ירושלים בסגנון קריית הותיקן.

תודה. האם במהלך "שיא" המנדט (שנות ה-20 המאוחרות עד סוף שנות ה-30 נגיד), היו עדויות לכך שיש בכוונת הבריטים לפצל את השטח, לטובת הקמת ביתים לאומיים לשני לאומים שונים? ~2025-28217-64 • שיחה 18:44, 12 באוקטובר 2025 (IDT)

כבר בוועדת פיל הבריטים חשבו לנכון לפצל את הארץ. Shannen • שיחה 19:01, 12 באוקטובר 2025 (IDT)

הבריטים לא היו אמורים להחליט. הם היו אמורים להכין את השטח לצורך החלטת חבר הלאומים. ~2025-63547-6 • שיחה 07:36, 13 באוקטובר 2025 (IDT)

לפי מי הם לא היו אמורים להחליט?

המנדט שעל שמו נקרא המנדט הבריטי קובע בין השאר: „המנדטורי יהיה אחראי ליצור בארץ תנאים פוליטיים, מנהליים וכלכליים, אשר יבטיחו את הקמת הבית הלאומי היהודי, כמפורט במבוא, ואת פיתוחם של מוסדות עצמאיים, וכן את שמירת הזכויות האזרחיות והדתיות של כל תושבי פלשתינה, ללא הבדל גזע ודת.” נוסח עמום שלא מתחייב מה יהיה שם. אז מי יחליטו? שליטי האימפריה הבריטית שהייתה באותה תקופה בשיא כוחה והניחה שהיא מקבלת עוד משהו שבין מושבות למדינות חסות. מה זה משנה מי באמת יהיה השליט המוצהר שם? Tzafrir • שיחה 21:42, 13 באוקטובר 2025 (IDT)

סעיף 24 המנדטורי יגיש דין וחשבון שנתי למועצת חבר הלאומים באשר למילוי כל תנאי המנדט לשביעות רצונה המלא. לדיווח יצורפו העתקים של כל החוקים והתקנות, אשר הונפקו והוכרזו במשך השנה

שחרור החטופים

מספר שאלות בעקבות הסברה הרווחת לפיה שחרור החטופים יצא לפועל בעקבות לחץ שטראמפ הפעיל על שני הצדדים:

1. למה ישראל כ"כ מעניינת אותו? למה מנהיג המעצמה החזקה בעולם מתעסק כ"כ הרבה במדינה קטנה ומצורעת שנמצאת בקצה השני של כדור הארץ?

2. איזה מנוף לחץ יש לטראמפ על ביבי שמפחיד אותו יותר מפירוק הקואליציה?

3. איזה מנוף לחץ יש לטראמפ על חמאס? הרי אם חמאס מעוניין במלחמה נצחית ובמקסום האבדות והסבל בשני הצדדים, למה פתאום הוא מסכים לוותר על זה?

4. למה דווקא עכשיו? מה השתנה עכשיו לעומת לפני שנה?--~2025-28447-90 • שיחה 14:45, 13 באוקטובר 2025 (IDT)

1. מסילת השלום, אוונגליזם#יחס האוונגליים לישראל ולציונות, איפא"ק, היי-טק בישראל, המלחמה בטרור

2. ארהב מספקת לישראל את הנשק, הכלכלה ויחסי החוץ. טראמפ יכול ללחוץ על כל אחת מהנקודות הללו

3. זו הסיבה שקטאר וטורקיה שותפות בהסכם. ללא קטאר וטורקיה אין למנהיגי חמאס מקום מסתור, ואם הוא לא יסכים התמיכה מהמדינות הללו תיעלם.

4. צהל צר על עזה, ביבי צריך למזער נזקים מהתקיפה הכושלת בקטאר, טראמפ נחוש להראות נצחונות דיפלומטיים אחרי שהוא נכשל בכל תחום אחר ס.ג'יבלי - שיחה - הצטרפו למיזם סין 11:38, 15 באוקטובר 2025 (IDT)

מהו משותף לזוג מפתח פרטי ומפתח ציבורי, חתימה דיגיטלית של קבלה\חשבונית מס ובלוקצ'יין?

יש משהו שמשותף לשלושתם רק אני לא יודע איך, אם בכלל אפשר, להגדיר את זה תמציתית ברמת פסקה קצרה של נניח לא יותר מ 25 מילים בערך. תודה.

תבדוק את התשובה של AI: "שלושתם מבוססים על קריפטוגרפיה אסימטרית, המבטיחה אימות, אמינות וזהות דיגיטלית – באמצעות הצפנה, חתימה ובקרה מבוזרת למניעת זיוף או שינוי נתונים". חזרתי • ∞ • שיחה 22:43, 13 באוקטובר 2025 (IDT)

שלושתם צירופי מילים בעברית שכוללים את האותיות י’ ו־ו’. החלק השני של האמירה הקודמת לא חל על „זוג מפתח ציבורי ופרטי” (אם היינו מתעלמים ממנו היינו יכולים להוסיף גם את ב’ ואת ק’). זוג מפתחות מאפשר לעשות כל מיני דברים, אבל לא קשור ישירות לשימושים הללו. חתימה דיגיטלית על קבלות היא חלק מכל מיני מערכות, לרוב לא ממש מבוזרות. Tzafrir • שיחה 23:15, 13 באוקטובר 2025 (IDT)

המונח ביזור הוא בעל הגדרה עקבית? פתיח הערך שם לא ממש ברור, מה זה התפשטות של חלקים הרחק מהמרכז כמו שגלקסיות מתרחקות מאזור הנקודה הסינגולרית? מאיזה תחום המונח הזה ביזור? תודה.

נסה חישוב מבוזר. (¯`gal´¯) • שיחה 13:50, 15 באוקטובר 2025 (IDT)

"התפשטות של חלקים הרחק מהמרכז כמו שגלקסיות מתרחקות מאזור הנקודה הסינגולרית" שגוי. הסינגולריות הייתה בכל מקום. המרחקים היו אפס. ~2025-28641-51 • שיחה 13:52, 15 באוקטובר 2025 (IDT)

שלום משתמש:חזרתי. האם נכון להגיד שגם מה שנקרא "כלי ניהול סיסמאות בענן" (כמה תוכנות מקומיות או תוספי-דדפדפן שניתן להתקין על דפדפנים רבים) מבוסס על קריפטוגרפיה אסימטרית? תודה. ~2025-29634-31 • שיחה 08:27, 22 באוקטובר 2025 (IDT)

אין לי מושג. חזרתי • ∞ • שיחה 00:26, 23 באוקטובר 2025 (IDT)

הבסיס של כלי ניהול סיסמאות יכול להיות קובץ סיסמאות מוצפן. לא חייבים הצפנה אסימטרית כדי להצפין קובץ. הצפנה אסימטרית יכולה להיות כלי בכל העסק הזה. אם עובדים מול מחשב מרוחק, חייבים בכמה רמות הזדהות ובהזדהות די נוח להשתמש בהצפנה אסימטרית (אבל לא חייבים: קרברוס הוא דוגמה לפרוטוקול הזדהות שלא מסתמך על מפתחות ציבוריים). Tzafrir • שיחה 09:11, 23 באוקטובר 2025 (IDT)

מה יקרה אם חמאס יפר את ההסכם ולא יסכים להניח את נשקו?

מה יקרה אם ארגון הטרור חמאס יסרב להתפרק מנשקו? תוכנית 21 הנקודות מותנית בכך שחמאס יפורק מנשקו ורצועת עזה תפורז ולא תהווה יותר איום ביטחוני על ישראל. דונלד טראמפ יהיה בעדנו ויגבה אותנו אם נחזור להילחם, או אם נקפיא את המצב הקיים ונחזור לסיכולים ממוקדים. אך מה עם שאר העולם ומה התרחיש הסביר ביותר? – ד"ר MathKnight ✡ (שיחה) 22:54, 13 באוקטובר 2025 (IDT)

זו לא תהיה הפרת הסכם הפסקת האש? הפרה של הסכם הפסקת אש מהווה עילה למלחמה. היה דיווח היום, אני חושב, שטראמפ אמר שאם יהיה צורך להפעיל אלימות כדי להשיג את פירוק חמאס מנשקו, זה משהו שהוא יתמוך בו (זה לא הניסוח המקורי). (¯`gal´¯) • שיחה 13:53, 15 באוקטובר 2025 (IDT)

תרגום השבעים לעומת התנ"ך העברי

למה אין התאמה מלאה בתוכן מבחינת ספרים בין תרגום השבעים מהמאה ה 1 לבין התנ"ך העברי מהמאה ה 10? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

למה שיהיה? בעת העתיקה ספרים (או מגילות) הועתקו ידנית. עד המצאת הדפוס לא היו נוסחים אחידים. נוסח המסורה כולל לא מעט הערות של סופרים–מעתיקים שעוזרות להם לנסות לוודא שהעותק מדויק. וגם עם ההערות הללו, הצליחו להשתרבב כמה שגיאות העתקה (לא מאוד משמעותיות). לנוסחים שונים שלו. לפני שהנוסח התקדש, היו הרבה יותר גרסאות לאותם נוסחים אם בשל שגיאות העתקה ואם בשל שינויי נוסח מכוונים (לדוגמה: בנוסח שומרון החליפו את נעשה ונשמע בניסוח הגיוני יותר: „נשמע ונעשה”). שרידים של אותם נוסחים השתמרו (בצורה די חלקית) במגילות ים המלח מאותה תקופה בערך שבה תורגם תרגום השבעים. יש לנו ערך על ביקורת נוסח המקרא שעוסק בשאלה. Tzafrir • שיחה 10:45, 15 באוקטובר 2025 (IDT)

תרגום השבעים הוא תרגום התנ"ך העברי ליוונית - האמנם?

לא יכול להיות שתרגום השבעים הוא תרגום התנ"ך העברי ליוונית כי התנ"ך העברי חובר או נחתם רק 900 שנה מאוחר יותר על ידי חכמי טבריה (ייתכן שעל בסיס תרגום השבעים עצמו), אז מסתבר ש 70 הזקנים תירגמו רק את הטקסטים שהתאים להם לתרגם ולא שום 'תנ"ך עברי'. איך היה נקרא האוסף של אותם טקסטים?

התנך היה קיים הרבה לפני חתימת נוסח המסורה על ידי חכמי טבריה, פשוט לא היה לו נוסח קאנוני ס.ג'יבלי - שיחה - הצטרפו למיזם סין 11:28, 15 באוקטובר 2025 (IDT)

מה הראיה לטענה ש”התנ"ך היה קיים הרבה לפני חתימת נוסח המסורה על ידי חכמי טבריה פשוט לא היה לו נוסח קאנוני”? בלי נוסח קאנוני אי אפשר לדבר בכלל על תנ"ך כל שהוא, ראשי התיבות עצמם מעידים על קאנוניזציה. ~2025-62826-8 • שיחה 08:01, 16 באוקטובר 2025 (IDT)

ספר התנ"ך שאנו מכירים חובר לכל המאוחר במאה השנייה לפנה"ס, כשחלקו קדום יותר. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

בערך. באותו שלב נראה שכבר היה קיים איזשהו אוסף מוגדר של ספרים (כלומר: מגילות) מקודשים. האוסף הזה לא היה עדיין מוגדר היטב, ובדיעבד יש ספרים שנכנסו לאוסף הקאנוני של הכנסיה הנוצרית (הברית הישנה) ולא נכנסו לתנך היהודי (לכן עבורינו הם הספרים החיצוניים, כגון ספר יהודית). וגם הנוסח המדויק של כל הספרים עדיין לא גובש סופית. ,רגום השבעים התבצע בתקופה הזו, כאשר היה כבר אוסף של ספרים מקודשים, אבל הסתובבו מספר גרסאות שונות של הספרים הללו, וגם לא הייתה הסכמה מלאה מה בדיוק נכלל באוסף (אם כי על הרוב הייתה הסכמה). Tzafrir • שיחה 13:33, 15 באוקטובר 2025 (IDT)

יש להפריד בין כתיבת התנך להחלטה מה יכלל בו. הכתיבה הסתיימה במאה השנייה לפנה"ס. ההחלטה מה יכלל (ואיזה נוסח מדוייק) מאוחרת יותר. כך או כך שאלת האלמוני שמניחה שהקאנוניזציה הסופית, הטברנית, היא נקודת ההתייחסות לא הגיונית.

מה לא הגיוני בכך? מה הראיה שחובר תנ"ך עברי (שאיננו תרגום השבעים) עד המאה השנייה לכל המאוחר? חוץ מזה, בלי קאנוניזציה אי אפשר בכלל לדבר על 'תנ"ך עברי'. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

שאלה טובה. יש בתחום הרבה השערות. מוזמן לקרוא את הערכים המקושרים לדעת למה מקובל לחשוב שבמאה הראשונה לספירה או קצת לאחריה כבר היה נוסח די מגובש וקרוב לזה של נוסח המסורה של היום (אם כי: כמובן ללא ניקוד ושאר סימנים שנוספו מאוחר יותר). מעבר לכך, דבר אחד ברור: תרגום השבעים הוא תרגום מעברית או שפה דומה. זה ברור מכיוון שהמתרגמים התייחסו לנוסח המקורי (בתורה, ונדמה י שגם בשאר הספרים. או לפחות ברובם) כנוסח מקודש וניסו במקרים רבים לתרגם ביטויים בצורה מילולית. התוצאה הייתה טקסט יווני מוצלח פחות. לעומת זאת, זה מקל על חוקרים להעלות השערות סבירות על הטקסט העברי המקורי שאותו הם תרגמו.

כמוכן, יכול להיות שאי אפשר לדבר על תנך, אבל אפשר לדבר על ספר בראשית או על ספר מלכים. סביר להניח שהם היו מגילות עצמאיות שהתגלגלו והועתקו בנפרד בהתחלה. ואפשר לנסות להבין איך (וגם כאן: עם המון השערות). Tzafrir • שיחה 09:03, 16 באוקטובר 2025 (IDT)

המגילות הגנוזות נכתבו לפני תרגום השבעים (או חלקם בתקופה מקבילה להם). האמת שאינני בטוח שאני מבין את השאלה ועוד יותר את הנחות השואל. נדמה לי שדי ברור שנוסח המסורה נשען על כתבים עתיקים יותר. מישהו חולק על כך? Shannen • שיחה 18:39, 16 באוקטובר 2025 (IDT)

הסטוריה של תמרורים בישראל

לפי הערך תמרורים בישראל, "עד סוף שנות ה-60 של המאה ה-20 התמרורים שהוצבו בישראל היו לפי לוח התמרורים הבריטי". באיזו שנה התחילו להשתמש בלוח תמרורים?
מצאתי בפקודת ההובלה בדרכים המנדטורית, סעיף 18(ח): "כל אדם שאינו ממלא אחרי הוראות כל סימן־דרך או אות של שוטר הלבוש בגדי שרד יאשם בעברה". אני מתאר לעצמי שהביטוי "סימן־דרך" מתייחס למה שהיום נקרא "תמרור", ואם כן אז אנחנו משתמשים בתמרורים לפחות החל משנת 1929. האם ההנחה שלי נכונה? האם ידוע מה הפקודה הראשונה שנעשה בה שימוש בתמרורים מוגדרים מראש, כמו שמתוארים בשלט שבתמונה שמשמאל? מיכאל.צבאן • שיחה • כ"ג בתשרי ה'תשפ"ו • 12:08, 15 באוקטובר 2025 (IDT)

תמונה מהספריה הציבורית של ניו יורק

האם מותר להשתמש בה? האם מותר להעתיק אותה ל-קומונס? היא בשימוש חופשי לדעתי.

https://www.omifacsimiles.com/brochures/brahms_alt.html

Sima shimony • שיחה 16:54, 15 באוקטובר 2025 (IDT)

מתייג את בעלי הידע בזכויות יוצריםNimrodbr, Geagea‏. יש איפשהו דף שמוקדש לזה אבל שכחתי איך מגיעים אליו. ~2025-28641-51 • שיחה 18:46, 15 באוקטובר 2025 (IDT)

אם הכוונה לדף מהיצירה של ברהמס, אז כן. זה בנחלת הכלל. Geagea • שיחה 18:57, 15 באוקטובר 2025 (IDT)

Geagea תודה, כן, הכוונה ליצירה של ברהמס. האם אני יכולה פשוט להעלות אותה לוויקישיתוף?

Sima shimony • שיחה 09:59, 16 באוקטובר 2025 (IDT)

האם יוצרים של תוספי דפדפן יכולים לקרוא סיסמאות שאני מקליד?

אני משתמש ב Windows 11 Home עם דפדפן Edge.
השימוש שלי בתוספי דפדפן מינימלי ואני משתמש בגדול רק בשלושת התוספים להלן:

• Tampermonkey: לצורך הרצת סקריפטים.
• Blank new Page: לצורך מניעת הופעתו של טאב חדשות, כל פעם שפותחים טאב חדש בדפדפן הזה.
• Stands Adblocker: לצורך מניעת פרסומות.

השניים הראשונים הם תוכנות קוד פתוח אבל השלישי לא. מה שאני חושש ממנו זה מצב בו אני מקליד סיסמה שאני זוכר בעל פה, כמו סיסמת חשבון גוגל או סיסמת חשבון מייקרוסופט או סיסמת חשבון אפל, בדפדפן בו מותקנים תוספים אלה, אבל איך שהוא הסיסמה יכולה להגיע למפתחי התוספים הללו. האם זה חשש מבוסס? אין לי בהכרח את הידע המקצועי בכל לבדוק ולהבין את קוד המקור של שני התוספים הראשונים והשלישי כאמור הוא עם קוד סגור.

תודה.

תוספים מסויימים יכולים להתערב בתוכן של דפים, אז לכאורה כן. הראשון שנתת הוא מנוע ל userscripts שממחיש את זה הכי טוב. שם זה יכול לקרות גם אם תטען סקריפט זדוני, בלי קשר לתוסף עצמו. גם חוסמי פרסומות כמובן מתערבים בתוכן. אני חושב שתוספים, כמו בחנויות אפליקציות, עוברים תהליך של בדיקה ואישור (כולל חשיפה לקוד המקור, שזה יותר פשוט בתוספים כאלה, כי הכל נעשה בשפות הסקריפט של הדפדפן, אלא אם נעשה שימוש ב Wasm או שנעשה לקוד obfuscation) לפני שמועלים לחנות. בכל מקרה, כדי לוודא את זה, כי אני לא מכיר מה בדיוק קורה בחנות של Edge. (¯`gal´¯) • שיחה 13:29, 16 באוקטובר 2025 (IDT)

אגב, גם חוסמי פרסומות אמורים לטעון סקריפטים מרחוק. זה מה שגרם לקונטרברסליות סביב Manifest v3. כך שגם חוסם פרסומות יכול להיות לגיטימי, אבל עדיין לטעון מרחוק סקריפט זדוני. (¯`gal´¯) • שיחה 13:32, 16 באוקטובר 2025 (IDT)

האתר של הלשכה לסטטסיקה

אני עובד עם האתר של הלשכה לסטטיסטיקה כבר שנים ארוכות. אני רואה שבשלוש שנים האחרונות העיצוב של האתר השתנה באופן מובהק. אני מבין שהם מנסים לשדרג אותו, אמנם הנגישות שלהם לנתונים השתנתה באופן גס ברמה כזו שאני מסתכל עליהם אפילו בעין מזלזלת. כל הגישה למאגרי הנתונים שלהם + בהנחה שכן הצלחתי לגשת לחלק מהנתונים, הסינונים שם מזעזעים ואי אפשר לעבוד אפילו ברמה המינימלית כמו שצריך.

דוגמא: אני רוצה עכשיו לדעת את שיעור עליות הערך בישראל ולהשוות בין הערים והישובים השונים במחוז צפון וגוש דן מתחילת הקורונה(2021) ועד עתה(משהו שהוא דיי פשוט לביצוע כאשר מאגרי הנתונים חשופים עבורי). נראה שאם וקיימת אפשרות סינון, היא מאוד כללית ולא ניתן להכנס לרזולוציות גבוהות מהשיעור המרכזי-ממוצע. זה הקישור של מאגר הנתונים של האתר: https://www.cbs.gov.il/he/Pages/search/SearchInSeries.aspx

יש מישהו/י שיוכל לעזור לי לגשת למסדי הנתונים שלהם כמו שצריך, עם סינונים+גרפים+טבלאות כמו שצריך ובצורה נוחה לעבודות אנליזה?

תודה מראש

האם שימוש בדפדפן ללא כרומיום זה בעיה כיום באמצע אוקטובר 2025?

אני חושב לעבור לדפדפן שאין לו קשר למנוע כרומיום (Chromium) כלל. זה לא בהכרח יהיה Mozilla Firefox וזה יכול להיות גם דפדפן כמו Ungoogled-Chromium או LibreWolf.

המיקודים העיקריים הם:

1. למנוע מעצמי לעקוב אחר עצמי: לא להשאיר לעצמי היסטוריה מלבד דברים מינימליים כמו סיסמאות ועוגיות.
2. אבטחת מידע גבוהה: סיסמאות מוצפנות, אי יכולת לדלת אחורית וכו'.
3. יכולת להריץ סקריפטים מתוך הדפדפן (רצוי מתוך הדפדפן בלי להצטרך להתקין תוסף).
4. שמירה על פרטיות גבוהה: דיאגנוסטיקות בעיות ודיווח על ארורים ובאגים יצטרכו להיעשות ידנית. אף מידע של השימוש שלי בדפדפן לא יגיע למפתחיו, בין אם זה לטובתי ובין אם זה לרעתי.
5. רצוי אך לא חובה: יכולת לגלוש ללא תמונות.

למה כל זה אבל בלי כרומיום? לא יודע, כרומיום זה קוד מקור "מטורף" ואינני מכיר את השפות העיקריות עימן נכתב ואינני יכול לעקוב ברצינות אחר שינויים בקוד המקור שלו. בכל מקרה, האם באמצע שנת 2025 יהיה בעייתי לפעול עם דפדפן כזה? נניח, האם אתרים יחסמו את הדפדפן שלי או יתנהגו כלפיו מוזר או צפויים לי טירטורים? האם יהיו התנהגויות מוזרות בעת "פירסור" ו"רינדור" של דפים בעת הגלישה? תודה.

הערה: מבחינת מנוע הדפדפן, ליברה וולף (אנ') קרוב למדי לפיירפוקס (ומבוסס עלי, או קשור אליו. הפירוש המדויק הוא סמנטיקה) ואילו ungoogled-chromium (אנ') מבוססס על (שוב, אותה הערה) כרומיום.

כל דפדפן שתומך במגוון האתרים באינטרנט היום הוא מפלצת. הוא צריך לעמוד באוסף אילוצים סותרים. יש דפדפנים פשוטים יותר, אבל לא מעט אתרים פשוט לא יעבדו איתם.

לדעתי פיירפוקס יכול לעמוד בדרישות שלך עם מינימום מאמץ. אבל גם כל מיני דפדפנים „עצמאיים” אחרים. Tzafrir • שיחה 17:53, 16 באוקטובר 2025 (IDT)

אין רק 3 מנועים כיום? של מוזילה, גוגל ואפל? (¯`gal´¯) • שיחה 14:28, 17 באוקטובר 2025 (IDT)

יש עוד כמה מנועי דפדפנים אחרים. חלקם מאוד פשוטים (כגון NetSurf (אנ'). חלקם כבר השלימו בערך 90% ממה שצריך ולכן נראים במבט ראשון כדפדפנים רגילים, ולכן, כמו באמרה הנפוצה, עכשיו נשאר להם להשלים רק את 90% הנותרים. לדוגמה: סרוו (אנ'). Tzafrir • שיחה 15:29, 17 באוקטובר 2025 (IDT)

אני מכיר אמירה שהקושי בפיתוח מוצר הוא באחוזים הבודדים האחרונים, שהם מקרי קצה שאף אחד לא חזה שעלולים לקרות. (¯`gal´¯) • שיחה 01:14, 18 באוקטובר 2025 (IDT)

איך אני יכול לדעת על איזה מנוע הכי לסמוך מכל הבחינות שציינתי בתחילת השאלה אם אני לא מתכנת בקוד המקור בו נכתב מנוע מסוים (לפעמים כמה שפות מחשב יחדיו, יכול להגיע גם ל 6 כמו במקרה של כרומיום)? תודה רבה !!!

גם עבור מתכנתים מדובר בפרויקט מאוד מורכב, שנוגע בתחומים תיאורטיים מורכבים במדמ״ח. בהקשר לבחינת המנוע והיכולת לעמוד בסטנדרטים, יש את מבחן Acid3. (¯`gal´¯) • שיחה 01:16, 18 באוקטובר 2025 (IDT)

משתמש:Galzigler, לפי פתיח הערך האנגלי Acid3 (אנ') זה מבחן לבדיקת יכולת פעילות של הדפדפן עם DOM nodes ושפת JavaScript, כלומר אם ועד כמה הוא יכול לעבוד איתם. אני מנסה לברר משהו אחר, איך אני יכול לדעת על איזה מנוע לסמוך בדברים כמו מניעת מעקב פנימי וחיצוני, אבטחת מידע גבוהה, תמיכה בסקריפטים, שמירה על פרטיות וחסימת דברים כמו תמונות ואולי גם סרטונים באופן מוחלט. ~2025-29216-62 • שיחה 13:52, 18 באוקטובר 2025 (IDT)

אני יודע. ציינתי שזה לגבי אימוץ הסטנדרטים. הייתי מנסה גרסאות נקיות של הדפדפנים הגדולים, כמו אלה שצויינו פה, אבל אני לא בטוח שהם יעמדו בכל הדרישות שלך.

היסטוריה ניתן לנקות. או להשתמש במצב incognito. חלק מהדפדפנים החדשים, כמו Arc, מאפשרים ניקוי של טאבים אחרי תקופה מסויימת. אולי זה יכול לעזור.

אני לא בטוח למה הכוונה ב״סיסמאות מוצפנות, אי יכולת לדלת אחורית״. הכוונה לסיסמאות שמורות? אני מניח שהם עומדים בסטנדרטים מסויימים של אבטחה. כשאתה מחובר לאתר, זה באמצעות token עם תאריך תפוגה. אפשרי שתוכנה זדונית תגנוב את זה. לא ניתן לאכסן סיסמאות באופן ממש מוצפן, אלא אם תידרש למפתח מאסטר בכל פעם שתרצה להשתמש בהן. הרבה אתרים עברו ל PassKeys שזה מבןסס על RSA, דומה לאיך ש SSH key עובד. לא ברור לי מה הכוונה באי יכולת לדלת אחורית? כזו מובנית? ספק אם יש כאלה בפרויקט קוד פתוח. אי אפשר להימנע מפירצות לא ידועות. זהו טיבו שחל פיתוח קוד, וגם AI לא יודע לפתח קוד בטוח. להפך, הוא עושה יותר צרות.

הכוונה ל userscripts?

telemetry זה דבר וולנטרי בכל תוכנה. זה עניין של חוקיות בנושא פרטיות משתמש. (¯`gal´¯) • שיחה 20:57, 18 באוקטובר 2025 (IDT)

שלום משתמש:Galzigler.

1) אני מעוניין שההיסטוריה תתנקה מעצמה אלא אם ציינתי אחרת (הדיפולט יהיה ניקוי מיידי אחרי סגירה במקום להיות שמירה עקבית).

2) אני לא רוצה להשתמש במצב אינקוגניטו, מבחינתי מצב אינקוגניטו זה דבר שנועד לגלות פעולות זדוניות של כל מיני האקרים.

3) לגבי "סיסמאות מוצפנות", אני פשוט לא רוצה שיקליטו איזו סיסמה אני מקליד בין אם זה מפתחי הדפדפן עצמם ובין אם זה מפתחים של תוספים שמותקנים על הדפדפן ואני גם לא רוצה שיוכלו לקרוא אילו סיסמאות שמורות אצלי בדפדפן, בין אם זה מפתחי הדפדפן עצמם ובין אם זה מפתחים של תוספים שמותקנים על הדפדפן. אז, כן, אני מתייחס גם לדלת אחורית מובנית בדפדפן עצמו וגם לדלת אחורית דרך תוספים שמותקנים עליו (אם כי אני שוקל להפסיק להתקין תוספים לגמרי מלבד תוסף אחד בלבד להרצת סקריפטים).

אני לא בטוח איזה מנוע דפדפן (וגם איזה דפדפן) הכי יהיה בכיוון הזה.

~2025-29394-57 • שיחה 03:42, 20 באוקטובר 2025 (IDT)

אין שום פרטיות במרשתת. הכל מחובר לספקים שבקלות יכולים לדעת להיכן גלשת. אפשר לסמן שההיסטוריה תמחק איך שתצא מהבראוזר. הדבר היחיד ש אינקוגניטו עושה הוא שבן/ת הזוג של י/תדע לאן גלשת. אולי תשתמש בחומרים שתי שאלות מכאן?

תגובה מוזרה ומיותרת. אין היגיון לשער על חיי הזוגיות של אחרים. רק לענות לעניין על השאלה המקורית או לדון עליה. בשאלה המקורית אין שום הנחת יסוד לפיה יש פרטיות במרשתת - ברור שאין, אבל מנועי דפדפנים מסוימים לא עוקבים אחר המשתמש, לא פוגעים בפרטיותו ולא מפירים את חירותו בשביל להרוויח ממכירת המידע (ניצול המשתמש) ואם כבר הם מפרים את פרטיות המשתמש זה הרבה פחות מאחרים. מקווה שמשתמש:Galzigler יענה לי על מה שכתבתי מעל התגובה האחרונה. ~2025-29342-12 • שיחה 12:20, 20 באוקטובר 2025 (IDT)

אני לא חושב שאת רוב מה שביקשת ניתן להשיג ללא תוספים. חשבתי מעט על הנושא של אבטחת סיסמאות בהקשר של תוספים. כנראה ניתן למנוע מתוספים לקרוא שדות סיסמאות (אני לא יודע אם זה קורה בפועל) ולגבי הזרקת קוד ע״י תוספים, יש כיום מנגנונים שיודעים למנוע העברה של מידע לגורם שאינו מאושר בפרוטוקול HTTP‏ (CORS), אם זה מקונפג נכון. שירותים רציניים יעשו את זה. (¯`gal´¯) • שיחה 00:33, 21 באוקטובר 2025 (IDT)

מחפש ידיעה בהעין השביעית

לפני כעשור מישהו עם גישה לעיצוב הגרפי של מוסף הארץ שתל מסרים פרטיים בפונט קטנטן בשולי שער המוסף. זה קרה במשך כמה שבועות עד שהפרשה התפוצצה. אני מחפש את הדיווח על כך. שושושושון • שיחה 23:40, 17 באוקטובר 2025 (IDT)

יש מנוע חיפוש פנימי באתר. אפשר לנסות גם דרך גוגל בעזרת הפרמטר site:the7eye.org.il, אם כי מניסיון עולים שם דפי הפניה לאתרי חדשות אחרים בגלל אופי האתר. אם זכור לך חלק מהניסוח, זה יכול לעזור. אולי גם חיפוש בעזרת AI יוכל לסייע במקרה הזה, כי זה די טוב בלמצוא משהו כאשר הנוסח המדוייק אינו ידוע. (¯`gal´¯) • שיחה 20:47, 18 באוקטובר 2025 (IDT)

לפי ג'מיני של גוגל (תקציר): "החיפוש לא העלה כתבה עיתונאית ישירה ורשמית המתארת את הפרשה, אך היא מוכרת ומדוברת בקרב עיתונאים ואנשי תקשורת כאחת הבדיחות הפנימיות שהתגלגלו לכדי פרשה קטנה בעיתון. האירוע התרחש במוסף הכלכלי "TheMarker" (השייך לקבוצת "הארץ") במהלך העשור הראשון של שנות ה-2000, כאשר עובד עימוד/גרפיקה במערכת ניצל את המיקום שלו ואת חוסר תשומת הלב של העורכים הסופיים כדי להחדיר "מסרים נסתרים" או "ביצי פסחא" למהדורה המודפסת.

מהות המסרים: לרוב אלו היו משפטים קצרים, בדיחות פנימיות על המערכת או על עובדים ספציפיים, או הומור סוריאליסטי, שהושתלו בגודל גופן קטן מאוד או במקומות לא בולטים בתוך טור טקסט ארוך. הדרך שבה התגלה: המסרים התגלו על ידי קוראים קפדניים או על ידי עובדים במערכת שחיפשו אותם, אך רק לאחר שהעיתון כבר הודפס והופץ. הסוף: כאשר הפרשה התגלתה, הנהלת "דה מרקר" או "הארץ" הגיבה בחומרה, והנוהג הזה הופסק והוצא אל מחוץ לחוקים הבלתי כתובים של המערכת. מדוע קשה למצוא כתבה רשמית: מדובר בפרשה פנים-מערכתית, שאינה נוגעת לביטחון או לפוליטיקה, ולכן רוב כלי התקשורת נטו לא לסקר אותה בהרחבה, אם בכלל. הפרסום שלה נשאר בעיקר בבלוגים, פורומים, ובשיח התקשורתי המקומי. האירוע הזה הוא דוגמה קלאסית ל"שיבוש" גרפי קטן שנועד להצחיק, אך נתפס ברצינות רבה על ידי הנהלת העיתון. ככל הנראה, זהו המקרה שאתה מתכוון אליו". ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

כל עוד לא נלווים לתשובה הזו מקורות (דוגמאות לדיווח באתר העין השביעית, לדוגמה), זוהי תשובה גרועה שיכולה להיות גם הזיה. Tzafrir • שיחה 10:34, 19 באוקטובר 2025 (IDT)

שאלתי את אורן פרסיקו מהעין השביעית וזאת תשובתו: כנראה שזה דיווח שהופיע בבלוג של דבורית שרגל ולא אצלנו. ניסיתי למצוא את הדיווח אך לשווא. אולי זה מתקופה שלא נשמרה בארכיון. אפשר להפנות את המחפש לשרגל ישירות, בטח היא תזכור את הפרטים. Sima shimony • שיחה 22:35, 19 באוקטובר 2025 (IDT)

תודה למשיבים. כבר אתמול בצהריים פניתי לשרגל ולא זכרה. שושושושון • שיחה 12:16, 20 באוקטובר 2025 (IDT)

עישון חשיש באמצעות צוואר בקבוק שבור

שלום,

סרטים ישראליים ישנים כוללים לפעמים סצנה שמציגה חבורת צעירים שמעשנים (אני מניח שחשיש) מתוך צוואר בקבוק שבור. אני מבקש להבין איך המכשיר עבד מבחינה טכנית - האם הניחו גחלים בתוך הבקבוק וערבבו עם חשיש והאם היה מקובל להוסיף טבק? וגם, זה נראה לא נוח ומסוכן לעשן ככה. מדוע לא נהגו להשתמש באמצעי העישון המקובלים היום כגון ג׳וינט או מקטרת ומתי נזנח השימוש בבקבוק שבור?

ובאותו נושא, האם זה נכון שבעבר לא היה ניתן להשיג בישראל את תפרחות הקנאביס (מה שנקרא גראס או וויד) אלא רק חשיש? ומתי השתנה המצב?

תודה מראש, יודה אווזי • שיחה 01:52, 18 באוקטובר 2025 (IDT)

כינו את זה צ'ילום. שמים בתוכו קססה (תערובת חשיש וטבק) בלי גחלים. זה היה אילתור ששימש כשלא היו אמצעים נוחים יותר. לגבי השאלה השנייה זה נכון. אני לא יודע מתי זה השתנה, בשנות ה 80 כל מה שהיה לקנות היה חשיש בדרגות שונות של נקיון ואיכות. ~2025-28641-51 • שיחה 22:16, 18 באוקטובר 2025 (IDT)

הבנתי (כך מאנשים שחיו בתקופה הרלוונטית, אני כבר בדור המודרני) שנהגו לעשן סיגריה ירושלמית, כלומר פירקו סיגריה מקופסה והכניסו אליה טבק מעורב בחשיש. כך שלסעיף הנוסף בשאלתך, היה מקובל לערבב טבק. תקנו אותי אם אני טועה, כך שמעתי. Shimon Tregubov • שיחה 02:02, 21 באוקטובר 2025 (IDT)

מין הדינוזאור שמופיע בסצנה בסרט עולם היורה: חיים חדשים

בסרט הנ"ל ישנה סצנה שבה שלושה מגיבורי הסרט גולשים בחבל סנפלינג מצוק בעוד שניים מהגיבורים עומדים בראש הצוק ומאבטחים את הגלישה. במהלך הסצנה מגיע למקום דינוזאור מעופף ענק. שני המאבטחים מושכים את החבל שבו מחובר אחד הגולשים והוא מטפס במהירות על הצוק כדי להימלט מהדינוזאור. זה לא מועיל לו, והדינוזאור פשוט תופס אותו ובולע אותו בשלמותו. רציתי לדעת אם מדובר במין של דינוזאור או במין של בעל חיים אחר מעידן היורה (ואם כן, איזה), או שמדובר במין בדוי. אם זה מין קיים, האם גודלו של מין זה ופרטיו הפיזיים אכן מתאימים למה שעולה מן המחקרים?

אם יש צורך, כאן ישנו קישור לסרטון היוטיוב שבו מופיעה הסצנה.

רוב תודות, אביתר ג' • שיחה • כ"ח בתשרי ה'תשפ"ו • 14:00, 20 באוקטובר 2025 (IDT)

זה קוואצלקואטלוס, כפי שנכתב במפורש בשם הסרטון ששלחת. הוא לא נחשב דינוזאור אלא פטרוזאור, והוא היה אולי בעל החיים המעופף הגדול ביותר שחי אי פעם. מּּפתח-רשימה • שיחה 23:57, 20 באוקטובר 2025 (IDT)

איברי הרבייה, הפין והפות, באבולוציה: אבולוציה מתכנסת או שימור של תכונה שהתקיימה באב קדמון?

הבחנתי שבהרבה מינים (למיטב ידיעתי, אצל כל היונקים, אצל כל העופות, ואולי גם במינים אחרים), איברי הרבייה הזכריים כוללים פין או איבר דמוי פין, שמורכב בין היתר מצינור הזרע, ואיברי הרבייה הנקביים כוללים פות או איבר דמוי פות. האם המערכת הפיזיולוגית הזו קיימת בכל המינים הללו כתוצאה מאבולוציה מתכנסת או כתוצאה מכך שמערכת זו התקיימה באב הקדמון של כל המינים הללו?

רוב תודות, אביתר ג' • שיחה • כ"ח בתשרי ה'תשפ"ו • 14:16, 20 באוקטובר 2025 (IDT)

למיטב ידעתי לעופות אין פין. ~2025-28641-51 • שיחה 20:23, 20 באוקטובר 2025 (IDT)

@אביתרג, למיטב ידיעתי מדובר באבולוציה מתכנסת, אבל לא בין היונקים לעופות אלא בין היונקים והעופות לאחרים: לחלק מהחרקים יש אבר חודר ומפרה פנימית (אנ') שחסר כל קשר אבולוציוני לפין האנושי. גם לעכבישאים קוצרים יש.

בבעלי שריון (כולל ראשוני אנטיארכים (Antiarchi) מאז גילויו של יונאנולפיס (Yunnanolepis)) ובדגי סחוס, זוג אברי המין הזכריים הם צינורות שמוחדר לאבר המין הנקבי לצורך ההפריה (ראו באנגלית (אנ')), שמהווים חלק אינטגרלי מזוג סנפירי הגחון שלהם, אבל מבנה אנטומי זה (myxopterygium) לא ידוע בדגי גרם. הפין של בעלי שפיר עוברי מתפתח מגבשושית המין שהיא נפרדת התפתחותית לחלוטין מזוג הגפיים התחתונות (סנפירי הגחון בדגים) שמהם בעוברי דגי סחוס מתפתחים זוג המצמדים. אפשר להתווכח ולומר שהאבר הזה שונה מהותית מהפין שמוכר לנו, אבל לכל הפחות, הפריה פנים-גופית וחדירה התפתחו לפחות פעמיים בחולייתנים לסתניים. בדו-חיים אין אבר חודר או הפריה פנימית.

הפין בזוחלים נמצא בתוך פתח הביב ואחורית לשאר הצינורות שהשתיקה יפה להם, בקשקשאים ועופות מקופל פנימה בכיוון הזנב, ומתיישר ומתנפח כשהוא מתמלא בנוזל לימפה צהבהב ולא בדם. בקשקשאים ובחלק מהיונקים האבר מחולק לשניים לאורכו ונוזל הזרע זורם דרך תעלה לאורך כל חצי. באליגטורים האבר זקוף תמידית ונשלף החוצה בעת הצורך ע"י פעולת שריר לפי קלי (2013), ונמשך פנימה ע"י כבל אלסטי. לצבים יש אבר שדומה באופן פעולתו ליונקים ובאנגלית (אנ') נטען שהדמיון נובע מאבולוציה מתכנסת בלבד. ברוב העופות אין פין, אבל לעופות קדומים חסרי שיניים (יען ודומיו) ולברווזיים יש וברווזים במיוחד ידועים לשמצה גם במימדים וגם באלימות השימוש. זכור לי שהפין הוא תכונה קדמונית לעופות שאבד ברובם, אבל יתכן וזה זיכרון שווא. לא הצלחתי למצוא מקורות באשר להומולוגיה בין הפין היונקי לפין הזוחלי אבל גם לא מקורות נגד.

-Kelly, D. A. (2013). Penile anatomy and hypotheses of erectile function in the American alligator (Alligator mississippiensis): muscular eversion and elastic retraction. The Anatomical Record, 296(3), 488-494. ~2025-56703-6 • שיחה 13:45, 22 באוקטובר 2025 (IDT)

רוב תודות לך, על התגובה המפורטת. אביתר ג' • שיחה • א' בחשוון ה'תשפ"ו • 13:02, 23 באוקטובר 2025 (IDT)

לפי המאמר היפה הזה, הפין קיים בכל האמניוטים - יונקים, זוחלים ועופות. גם במינים שאין בהם ביטוי חיצוני לפין, יש כזה בשלב העוברי לכל הפחות, ומכאן שזו תכונה משותפת שהיתה לאב הקדמון שלהם, ככל הנראה בגלל הצורך להתרבות בסביבות לא-מימיות. Reuveny • שיחה 13:19, 23 באוקטובר 2025 (IDT)

מה מבדיל את הקראים מהצדוקים, אם בכלל?

תודה.

הצדוקים היו בעיקרם כהני המקדש, בעוד שהיהדות הקראית התגבשה מאות שנים לאחר חורבן בית המקדש; הקראים מאמינים בעיקרי האמונה היהודית שהצדוקים כפרו בהם. בברכה ובתודה, דג ירוק (שיחה) • יום שני בשבת, כ"ח בתשרי ה'תשפ"ו; ולמנינם: 18:04, 20 באוקטובר 2025 (IDT).

התכוונתי לשאול, מה מבדיל אותם אחד מהשני תאולוגית, אם בכלל?

קראים מאמינים בתחיית המתים, הישארות הנפש וביאת המשיח; צדוקים, לפחות לפי המקורות המעטים מאוד שבידינו, נראה שלא. אם כי מיעוט המקורות הוא המוקש כאן, כי אין לנו מקור שבו צדוקי כותב על עצמו, למעט מגילות מדבר יהודה לדעת חוקרים מסויימים כגון רחל אליאור. היו רבנים מימי הביניים שזיהו את הקראים כממשיכי הצדוקים; אבל אין באמת דרך להוכיח או להפריך טענה כזו. Shimon Tregubov • שיחה 01:58, 21 באוקטובר 2025 (IDT)

הטענה שהזרם הקראי התחיל ככת של ענן בן דוד הנשיא היא טענה חסרת ראיות וניסיון ברור של פרושים להשפיל את הקראים. בהחלט יכול להיות שהקראים הם צדוקים שעברו רפורמה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

יכול להיות. זה הכל עניין של השערות. אבל לא ידועה ספרות הלכתית קראית שקדמה לענן בן דוד. המשנה אינה הספר היחיד שנכתב באותה תקופה (לדוגמה: קטגוריה:ספרות התנאים) הקראים לא שללו את עצם הרעיון של כתיבה הלכתית, והם כתבו לא מעט בעצמם. אבל אין שום עדות לכך לפני שלב מסוים.

ההסבר המועדף עלי הוא המחלוקת על הסמכות של התלמוד הבבלי: עדויות ראשונות על התלמוד כספר שלם ועצמאי מופיעות בערך בתקופה של ענן: הערך שלנו נמנע מכניסה לכך כי זה נושא נפיץ מדי ומעביר את הדיון לערך סתמאים. כלומר: בזמנו של ענן התלמוד (כאוסף שלם) היה עדיין יצירה חדשה יחסית והייתה מחלוקת על קדושתו. הוא נערך בישיבות הגדולות בבבל וכנראה שהעניק סמכות גדולה עוד יותר לראשי הישיבות שם לפסוק. הרי מי מכיר יותר טוב בעל פה את הדיונים ההלכתיים של התלמוד יותר מהמומחים בישיבות? זה לא שכמו היום אפשר לקנות ספר תלמוד לבית. אז מי שרוצה להתחרות בסמכות ראשי הישיבות הגדולות, טוען שלא צריך לפסוק לפי כל המסורת ההלכתית הארוכה הזו שמי שזוכר אותה הוא רק קומץ אנשים בישיבות בבל.

כאמור: הסבר אפשרי. אבל מסתדר עם מה שידוע יותר טוב מההשערה על קיומם של צדוקים נסתרים במשך מאות שנים. Tzafrir • שיחה 08:15, 21 באוקטובר 2025 (IDT)

אתה מניח שחייבת להיות ספרות כזו. אני לא מוצא הכרח כזה, כי ברור שהם האמינו לפחות בחלק מספרי התנ"ך ואולי גם בספר נוסף או ספרים נוספים ובמקרה כזה, לא הצטרכו להשאיר "ספרות משל עצמם".

מה זה בדיוק התנך? הערך היהדות הקראית מציין כי [הקראים] „אינם מאמינים בתורה שבעל פה, ומקבלים רק את התנ"ך (כפי שנחתם בתקופת חז"ל)”. כלומר: הם מקבלים את הגרסה הרבנית (או פרושית) של התנך (אם זה לא נכון: מוזמנים לתקן את הערך). אבל בתקופה שבה הייתה עדיין מחלוקת בין פרושים לצדוקים, הסתובבו כל מיני גרסאות של ספרי קודש יהודיים. למה הקראים החליטו לקבל דווקא את הנוסח שהתקדש על ידי אותם אנשים שהם לכאורה כופרים בסמכותם? Tzafrir • שיחה 20:11, 21 באוקטובר 2025 (IDT)

התנ"ך פה זה כל וריאציה של כל ספר שמופיע בתרגום השבעים ובמסורה ואולי גם בפשיתטא ובמגילות קומראן ובחלקים מכתבים אחרים (כמו אותם הספרים החיצוניים הספציפיים שלא נכללו באף אחד מאלה). בכל מקרה, הנחת היסוד שהצדוקים היו חייבים לפתח ספרות משל עצמם היא השערה בלבד.

מעניין. אם כך הערך שגוי. אני מניח שאין לך בעיה למצוא מקורות קראיים שמצטטים ספרים שמבחינת היהדות הרבנים הם ספרים חיצוניים אסורים, ומתייחסים אליהם כקדושים. Tzafrir • שיחה 22:05, 21 באוקטובר 2025 (IDT)

ככל הידוע לי, גם על הקראים מקובל נוסח המסורה דווקא. יתרה מזו: על חלק מבעלי המסורה נטען שהיו קראים, ביניהם אף אהרן בן אשר. אי״ש / שו״ת, ל' בתשרי ה'תשפ"ו ; 23:47, 21 באוקטובר 2025 (IDT)

לא יודע אם תהיה לי או לא תהיה לי בעיה למצוא ספרים כאלה אבל אולי הצדוקים קיבלו את המסורה במעין רפורמה? גם לא ברור אם חלק מבעלי המסורה היו צדוקים. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

התשובה לשאלה מורכבת הרבה יותר: מעבר לכך שמדובר בתקופת הדממה לא רק ביחס לכתבי יד מקראיים, אלא לכתבי יד עבריים בכלל, גם התלמוד נמסר בעיקר בעל פה בתקופה זו. ההסתייגות מכתיבת ספרים עדיין נשמרה ביהדות הרבנית, ואולי גם בפלגים שוליים שמהן התפתחה הקראות. המחקרים מצאו קשרים בין הקראות לכתות מדבר יהודה: דוגמה מעניינת הוא החיבור ברית דמשק, שהיה בידי הקראים ונשמר הן במגילות ים המלח והן בגניזה הקהירית. בכתבי הקראים מוזכרים חיבורים צדוקיים, שגם אם הם פסודואפיגרפיים, עדיין ייתכן שיצירתם קדמה להתהוות הקראות.

לסיכום: המידע על התקופה חלקי וחסר מאוד. התלמודים מטבעם עסקו בקבוצות ובארצות הקרובות לחוג מחבריהם, בו רוב העם כנראה ראה מקור סמכות. אבל מה אירע בשוליים? כנראה שלעולם לא נדע בבירור. אי״ש / שו״ת, ל' בתשרי ה'תשפ"ו ; 23:47, 21 באוקטובר 2025 (IDT)

שב"ח סמך

כמה פלסטינים (שונים) נכנסו לישראל בניגוד לחוק בשנת 2022 וכמה מתוכם עסקו בטרור? אחד מאלף? אחד מעשרת אלפים? דן. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

לפי הערכות בשנת 2022 נכנסו רבבות פלסטינים כשב"חים, בוצעו כ-16 פיגועים משמעותיים בתוך הקו הירוק, וכ-40 אחוז מהפיגועים בוצעו ע"י שב"חים, כלומר כ-1 מ-10,000 שב"חים ביצע פיגוע. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

החזקת עסק כושל במדינה זרה במשך שנים - הלבנת הון?

אני מכיר אדם שאיננו אזרח ואף אולי איננו תושב במדינה מסוימת אך מחזיק בה עסק שכביכול כושל בערך שבע שנים. אני מאמין שיש לו עסקים צדדיים רווחיים באותה מדינה שאינני יודע לפרט עליהם. ייתכן שהוא מחזיק את העסק הכושל על בסיס רווח מאותם עסקים צדדיים רווחיים אך גם ייתכן שלא. אם לא, כלומר אם אין לו עסקים צדדיים רווחיים באותה מדינה, יכול להיות שהוא משתמש בעסק הכושל כאמצעי להלבנת הון?

החזקת עסק כושל יכולה להיות מסיבות שאינן כלכליות, למשל כסוג של פילנתרופיה (העסק נותן שירות חשוב גם אם אינו רווחי). דוד שי • שיחה 19:48, 21 באוקטובר 2025 (IDT)

חד משמעית לא מדובר במקרה זה בפילנתרופיה. השאלה המקורית נשארת - האם ייתכן שזו הלבנת הון? תודה.

עריכת וידאו

צילמתי סרטון וידאו ואני רוצה לחתוך מכל התמונות שבסרטון את חלקן התחתון (פעולה שקל מאוד לעשות בתמונת סטילס). האם יש עורך וידאו חינמי שמאפשר זאת? תודה, דוד שי • שיחה 19:43, 21 באוקטובר 2025 (IDT)

אפילו virtualdub מאפשר זאת, אבל זו תוכנה לא ידידותית לשימוש.מצד שני - חינמית וקוד פתוח. ~2025-28641-51 • שיחה 20:20, 21 באוקטובר 2025 (IDT)

הכלי הזה עושה את העבודה (אם כי, כמובן, כמו בכל כלי חינמי באינטרנט, איני ערב לוירוסים) Shimon Tregubov • שיחה 20:53, 21 באוקטובר 2025 (IDT)

תודה רבה, הנה התוצאה: File:Garbage truck at work.webm. דוד שי • שיחה 21:15, 21 באוקטובר 2025 (IDT)

האם נדרשת רמת מתמטיקה על-תיכונית להבנת קריפטוגרפיה אסימטרית?

האם אנשים השולטים בדברים כמו גאמוטריה יסודית, חשבון פשוט, שברים, אחוזים, מינוח לוגי-מתמטי, סטטיסטיקה א' בציון נמוך (עד 75) וכדומה אבל לא מכירים נושאים כמו אלגברה, חדו"א, אינפי וכו' יוכלו להבין קריפטוגרפיה אסימטרית שהולכת ונעשית היום חלק מכל כך הרבה תחומי חיים? תודה.

בקריפטוגרפיה עושים שימוש בתורת המספרים ובקומבינטוריקה. (¯`gal´¯) • שיחה 09:55, 22 באוקטובר 2025 (IDT)

מישהו שלא עבר קורסי מבוא אקדמיים בתחומים האלה, יוכל להבין קריפטוגרפיה אסימטרית? תודה.

נדמה לי שזה תלוי מה אתה רוצה להבין. אם רק בעיקרון היסוד אזי זה אמור להספיק. אם ממש לעומק - אז האם את/ה מבינ/ה את פונקציית גיבוב קריפטוגרפית? כי אם כן - אז זה צעד גדול. Shannen • שיחה 18:53, 22 באוקטובר 2025 (IDT)

משתמש:Shannen, הבהרה חשובה, השאלה נשאלת לגבי אנשים שלא למדו על הנושא כלל, אין להם מושג איך עובדים בפועל הזוג של מפתח ציבורי ופרטי אפילו מסוג נפוץ כמו RSA ובטח שאין להם מושג מהי פונקציית גיבוב קריפטוגרפית (הם רק יודעים שהי מגבבת צופן). אז השאלה המקורית, בתחילת השרשור נשאלת מצד אדם כזה. לא ברור לי אם במקרה כזה תענה את אותה תשובה. ~2025-29753-28 • שיחה 11:15, 26 באוקטובר 2025 (IST)

השאלה היא אם קראתם את הקישור ששמתי. אם לא - אז כול עמלי היה לשווא. Shannen • שיחה 11:22, 26 באוקטובר 2025 (IST)

לפני כ-45 שנים קראתי בירחון Communications of the ACM מאמר של פרופ' עדי שמיר, מאבות הקריפטוגרפיה האסימטרית. נהניתי מקריאתו עד שהגעתי למשפט החביב כל כך על מתמטיקאים, המתחיל במילים "קל לראת ש". קראתי את המשפט פעם ופעמיים, ולא הצלחתי לראות את מה שלעדי שמיר היה קל לראות. גם את עקרונותיו של נושא מאוד מורכב כמו קריפטוגרפיה אפשר להציג באופן פופולרי, עד השלב שבו כבר לא כל כך קל לראות. דוד שי • שיחה 19:36, 22 באוקטובר 2025 (IDT)

בשולי הדברים, למיטב ידיעתי, אינפי וחדו"א לא יעזרו להבנה. אסף השני - לדף הסיכה. 15:23, 23 באוקטובר 2025 (IDT)

האם מי שלא למד שום דבר בהנדסה, מתמטיקה, פיזיקה, ואווירונאוטיקה יכול להבין מטוס סילון? כן. זה כמו ציפור ממש גדולה. עוזי ו. • שיחה 23:16, 3 בנובמבר 2025 (IST)

משתמש:עוזי ו., הסרקזם שלך הוא הטוב ביותר שהכרתי בחיי, אבל כאן פישלת, ברור שאפשר להסביר איך עובד מנוע סילון על ידי הדמייה של מנוע כזה או שינוי ההסבר על מנוע פשוט יותר (מנוע קיטור או מנוע בוכנות של קטנוע או עיקרון הפעולה של כדור פורח? לפחות אחד מאלה אני מניח). ~2025-32733-18 • שיחה 12:35, 11 בנובמבר 2025 (IST)

"2,000 הילדים היהודים החטופים"

האם יש ערך בוויקיפדיה על המקרה שבו עוסק הסרט הזה? (¯`gal´¯) • שיחה 11:10, 22 באוקטובר 2025 (IDT)

מופיע קצת מידע בהיסטוריה של סאו טומה ופרינסיפה#גילוי וקולוניזציה: 1471 - 1950. מעט מן האור • שיחה • ל' בתשרי ה'תשפ"ו • 13:26, 22 באוקטובר 2025 (IDT)

משפט חביב משם: „אותה שנה ([1471]]), הקים סנטרם מושבה באי והפכה למושבת עונשין של פורטוגל. מספר שבועות אחר כך, הגיעו המשלוחים ראשונים של פושעים, בעיקר מפורטוגל וממושבותיה האחרות באפריקה, כגון אנגולה ומוזמביק”. Tzafrir • שיחה 15:30, 22 באוקטובר 2025 (IDT)

באי סאו טומה. ז'ואאו השני, מלך פורטוגל הגלה לסאו טומה ופרינסיפה בסוף המאה ה-15 כאלפיים ילדים יהודים בגילאי שנתיים עד עשר שנים. רובם מתו מרעב וממחלות או נפלו טרף לשיני תנינים, ולאחר כשנה רק כ-600 מהם נותרו בחיים.[1] למרות זאת, בתחילת המאה ה-17, "הבישוף המקומי ציין בגועל שעדיין קיימת שמירת מנהגים יהודיים באי ושב לפורטוגל בגלל תיסכולו מהם".[2] על אף שהמנהגים היהודיים דעכו לאורך המאות, חלק מאזרחי סאו טומה ופרינסיפה מודעים למוצאם היהודי

כלי ניהול סיסמאות בענן

יש מפתחי תוכנה שממליצים לשמור סיסמאות בענן במה שנקרא "כלי ניהול סיסמאות בענן" (cloud password manager). עם זאת, בחלק מהכלים היו דליפות ודליפה תיתכן לכל הפחות אם החומרה נפרצת או נגנבת (וייתכן שגם מערכת התוכנה שעל החומרה) וכמובן יש מפתחי תוכנה כמו אנשי המוסד לתוכנה החופשית שיתנגדו לשימוש בענן באופן מוחלט, לא משנה אם זה לאיחסון סיסמה או כל דבר אחר, בגלל העקרונות שלהם לחופש מוחלט של משתמש על תוכנה (לפחות כשהתוכנה לא נגד החוק).

1. איפה אפשר לקרוא על זה כאן ובמיוחד טיעונים בעד ונגד?
2. האם יש נתונים על אחוז אנשי אבטחת מידע שתומכים בכך ואחוז אנשי אבטחת מידע שמתנגדים לכך?

תודה.

זה נשמע נימוק תמוה. לי לא יצא לשמוע אותו. הרעיון הבסיסי של מנהל סיסמאות הוא שיש המון סיסמאות שצריך לשמור. מנהל סיסמאות מאפשר לשמור מעט סודות (הגישה למנהל הסיסמאות עצמו) כדי לגשת להרבה סודות שברובם פחות חשובים. Tzafrir • שיחה 15:52, 22 באוקטובר 2025 (IDT)

אנא סלח לי, לא הבהרתי מספיק שזה בענן.

אנשי המוסד לתוכנה חופשית לא מתנגדים לכלי ניהול סיסמאות מקומיים (אוף ליין) כמו KeePass (אנ') או KeePassXC (אנ') אלא לכלי ניהול סיסמאות בענן בלבד.

ומה אתה עושה אם ההתקן ניזוק או נאבד? ברור שעדיף פתרון אמין בענן לניהול סיסמאות. רק שכל השירותים שנותנים את זה הם לא חברות ביג טק. אתה גם צריך לסמוך על כך שהשירות לא ייעלם יום אחד. (¯`gal´¯) • שיחה 23:52, 26 באוקטובר 2025 (IST)

אתה יודע היטב מהם גיבויים, ולמה חשוב שיהיה גיבוי לגיבוי והשגיבויים יהיו במקומות שונים, חלקם מאוחסנים בארגזים עמידים (במקרה זה הכל מוגן בסיסמת מאסטר). אולי שווה להוסיף גם את השאלה הרטורית "מה אתה עושה אם חומרת הענן נפרצת או נגנבת?". בסופו של דבר צריך להיות זהיר עם תוכנות ענן וקהילות ענן. גם אם הקוד פתוח, לא בהכרח קל להכיר את מתחזקיי הקוד העיקריים ולהבין אם אפשר לסמוך עליהם בהתגוננות מפריצה או גניבה של החומרה, אפילו אם המטרה היא רק הרס ולא גניבה של סיסמאות.

דפדפן שמציג רק אתרים שהמשתמש מתיר לו להציג

איך נקרא דפדפן שיציג רק אתרים שאני מתיר לו להציג?

כלומר השלב הראשון של עבודה עם הדפדפן זה לא פשוט להיכנס לאתר מסוים והתחיל לגלוש, אלא השלב הראשון הוא להגדיר לאיזה אתר או אתרים אפשר בכלל להיכנס.

אני יכול להשיג תוצאה דומה עם JavaScript אבל אני מחפש פיתרון יותר "עמוק" ברמת הדפדפן עצמו.

אני לא מומחה בנושא, אבל לפי GPT מדובר בדפדפן מהסוג Whitelist Browser, וקיימים כמה דפדפנים מהסוג הזה, שמיועדים בעיקר לעמדות שירות ציבורי כמו קיוסקים וספריות, ונראה שרובם או כולם נמכרים בתשלום. כמו כן קיימים תוספי דפדפן לכרום שמבצעים בערך את מה שאתה מתאר. בעבר הייתה קיימת התוכנה K9 Web Protection שכללה אפשרויות רבות לניטור הגישה לאינטרנט ובתוכן אפשרות להגדרת הגישה לרשימה לבנה של אתרים. אגב, תמיד מומלץ לשאול את GPT לפני ששואלים כאן. התשובה מהירה יותר ולפעמים גם מוצלחת יותר. עמד • תייגו אותי במענה לדברי - שיחה • ב' בחשוון ה'תשפ"ו • 19:26, 23 באוקטובר 2025 (IDT)

תמיד מומלץ לכתוב ChatGPT ותמיד מומלץ להניח שלא כולם משתמשים בכלי מסוים, לדוגמה כי הממשק שלו / תנאי השימוש שלו וכו' לא באים להם בטוב...

האם הצפנת שיחות קוליות באפליקציות Voice over IP היא הצפנה אסימטרית?

תודה.

אני מניח שזה תלוי בשירות, אבל בדר״כ הצפנה א-סימטרית לא משמשת בתקשורת עצמה, רק לשם החלפת מפתח סימטרי. יש שירותים שמשתמשים ב E2EE אפילו ל VC. אני חושב שזה א-סימטרי. (¯`gal´¯) • שיחה 23:54, 26 באוקטובר 2025 (IST)

סיסמה מאד ארוכה

האם סיסמה מאד ארוכה (אלפי בתים או כמו שיותר מדויק לכתוב בייטים), היא שיטת הצפנה סימטרית? מקריאת פתיח הערך צופן סימטרי אני מניח שכן, כי שני הצדדים באינטראקציה אמורים לתת ולקבל את אותו מידע בדיוק, אם כי באופן קצת מוזר המונח "סיסמה" לא מופיע בערך המקושר. תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

בפרוטוקולי הצפנה שונים משתדלים להפריד את החלק הלא ידוע למשהו נפרד. מתוך הנחה שהפרוטוקול ידוע. אותו סוד הוא המפתח. הסיסמה יכולה לשמש כמפתח הצפנה (מוזכר בפתיח הערך שאליו קישרת). אם כי סיסמה היא לרוב משהו שנוח לזכור ולא מתאימה כשלעצמה לשמש כמפתח, והרבה פעמים עוברת איזה עיבוד כדי להפוך למפתח. מה שכן, מהסיבה הזו לא מעשי להשתמש בסיסמה בת אלפי תווים. אולי התכוונת לפנקס חד-פעמי (שיטה עם יתרונות וחסרונות משל עצמה. בעיקר חסרונות)? Tzafrir • שיחה 11:08, 26 באוקטובר 2025 (IST)

התכוונתי לסיסמה מאד ארוכה שמעתיקים ומדביקים או לסיסמה מאד ארוכה כמו 4096 בתים במפתח RSA אבל מפתח RSA זה אסימטרי אז למען הסימטריות בוא נישאר עם סיסמה מאד ארוכה של נניח 30 תווים. אני כן חושב שהיה אפשר להשתמש בסיסמה בת אלפי תווים אם הייתה קובץ מפתח כך שאין זוג מפתחות ציבורי ופרטי אלא יש רק מפתח אחד שהוא קובץ עם סיסמה מאד ארוכה.

נִסֵּי ראש הממשלה והנשיא בישראל

נס הנשיא, לפי הערך בשם זה, הוא ”הדגל המייצג את נשיא מדינת ישראל”. לפי הערך "דגל ישראל", נראה שגם לראש ממשלת ישראל יש נס כזה (שתמונתו מצורפת להלן). האם לדגלים האלה יש מעמד רשמי כלשהו? אני יודע שנס הנשיא נמצא בשימוש בפועל (למשל, רואים אותו באתר בית הנשיא), אבל לא מצאתי ראיות לקיומו של "נס ראש הממשלה" מחוץ לוויקיפדיה. מנין לנו שדגל זה הוא אכן נס ראש הממשלה? --מּּפתח-רשימה • שיחה 11:10, 29 באוקטובר 2025 (IST)

דגל הנשיא ודגל ראש הממשלה נוספו לערך בעריכה הבאה: מיוחד:הבדל/38651534. Tzafrir • שיחה 11:18, 29 באוקטובר 2025 (IST)

אמת, אבל לערך "ראש ממשלת ישראל" נוסף נס רה"מ כבר בעריכה מיוחד:הבדל/35630338, שאירעה כשנה קודם לכן, והקובץ הזה קיים כבר משנת 2011 (תרומה של Meronim). הערך "נס הנשיא" קיים מאז 2008. מּּפתח-רשימה • שיחה 11:37, 29 באוקטובר 2025 (IST)

ומקורות, אין. Tzafrir • שיחה 11:48, 29 באוקטובר 2025 (IST)

לא שאני ראיתי. כן מצאתי שלתבנית:ראשי ממשלות ישראל נוסף הדגל הזה בעריכה מיוחד:הבדל/22490004, שנעשתה על ידי אותו משתמש שהוסיף את הדגל לערך ראש ממשלת ישראל – אורי פרקש. אולי הוא יודע מאיפה הדגל. מּּפתח-רשימה • שיחה 11:56, 29 באוקטובר 2025 (IST)

למען האמת, וגם מחיפוש בארכיון המדינה ובאוסף התצלומים הלאומי, לא מצאתי עדות לשימוש בדגל כזה אורי פרקש • שיחה 14:06, 4 בנובמבר 2025 (IST)

מדובר בדגל יושב ראש הכנסת. ראו כאן.

הדגל קיים גם כקובץ:Flag of Speaker of Knesset.svg, שהועלה על ידי @רונאלדיניו המלך. הזיהוי שלו כ"דגל ראש הממשלה" שגוי להבנתי, אבל אני לא מאוד מבין בזה. ‏E L Yekutiel‏ - שיחה 20:18, 6 בנובמבר 2025 (IST)

זאת שאלה טובה, יש הרבה דגלים קיימים שאין תמונות מופנים באינטרנט כמו שכבר כתב הדגלן וזה עדיין לא אומר שהם לא קיימים. את דגל יו"ר הכנסת יצר מישהו אחר ואני רק חידשתי קובץ ישן שהיה בקומונס. את דגל רוה"מ יצר משתמש:Meronim. באתר "דגלי העולם" גם לא נותנים תשובה חד משמעית לנושא. כך שכרגע אין לי מענה לשאלה אך תחושת הבטן מניחה שזה כן נכון ולא הייתי ממהר להסיר את הכיתוב מהערך. טל (רונאלדיניו המלך • שיחה) 20:44, 6 בנובמבר 2025 (IST)

מעניין. כתבה אחרת של הדגלן טוענת כי:

דגל ראש הממשלה, דגל יו"ר הכנסת ודגל שר הביטחון דומים למדי: דגל ישראל בקנטון ושדה כחול. בשדה עצמו מוטען סמל מדינת ישראל אצל שלושתם. אצל ראש הממשלה הסמל גדול ומוקף מגן, אצל יו"ר הכנסת הוא ללא המגן ואצל שר הביטחון הסמל מעט קטן יותר ומאחוריו ניצבת חרב עם עלה זית.

— דגלי ישראל שאתם לא מכירים

אם כן הרי ש@E L Yekutiel טועה, ואלו שני דגלים שונים גם אם מאוד דומים. בכל מקרה, "הדגלן" הוא לא מקור מוסמך לדגלי המדינה, ואפילו הוא לא מביא תמונה של דגל ראש הממשלה בשימוש (אבל כן של דגלי יו"ר הכנסת ושר הביטחון). מּּפתח-רשימה • שיחה 21:03, 6 בנובמבר 2025 (IST)

סליחה על הטעות, ותודה רבה לשניכם על התיקון! רק עכשיו אני שם לב להבדל בין הדגלים... ‏E L Yekutiel‏ - שיחה 21:17, 6 בנובמבר 2025 (IST)

רעב בעזה

שלום,

האם יש נתונים מקובלים בצורה רחבה על מספר המתים מרעב בעזה במהלך המלחמה, והאם קיימות עדויות מהימנות בנושא?

תודה, יודה אווזי • שיחה 02:15, 30 באוקטובר 2025 (IST)

יש נתונים לגבי תמותה ישירה מרעב. ייצא לי להיתקל בפוסטים שמדברים על העניין ואיך זה לא מתיישב עם טענות להרעבה או רעב המוני. בטח לא כשהשווקים מלאים, מסעדות נפתחות ויוצאים צילומים של עזתים עם עודף משקל. (¯`gal´¯) • שיחה 03:04, 31 באוקטובר 2025 (IST)

האם ה AI Boom פגע בהי-טק הישראלי?

סגרנו כבר יותר משנתיים עם תוכנות ה AI. השימוש בהן מסחרר אפילו את המתחרה הגדול ביותר שלהן — מנועי חיפוש. היום יותר ויותר אנשים נכנסים לגוגל לא בהכרח בשביל למצוא מאמר טוב, אלא בשביל לבצע חישובים. האם ישנה השפעה כל שהיא על שוק ההי-טק הישראלי, אפילו התחלתית?

למיטב ידיעתי, יש השפעה בכל הקשור למה ש AI מסוגל למלא את מקומו, שאלה משימות פשוטות, שניתן לייעל בעזרת AI או שניתן לייעל הספק כשמתכנתים עושים שימוש ב AI, מה שפוגע בעיקר בגיוס ג׳וניורים. הנה כמה כתבות שנתקלתי לאחרונה בדה-מרקר שעוסקות בדיוק בזה. (¯`gal´¯) • שיחה 03:09, 31 באוקטובר 2025 (IST)

איפה בהי-טק הישראלי, אין ל AI שום משמעות?

לפחות כרגע בכל הנוגע לארכיטקטורה מורכבת, פרויקטים שלמים והסתכלות מערכתית AI איננו נותן מענה. גם בכל הנוגע לקוד בטוח מפירצות אבטחה ובאגים הוא אינו נותן מענה ראוי. (¯`gal´¯) • שיחה 15:39, 1 בנובמבר 2025 (IST)

המונח "פרוייקט שלם" הוא מונח מאד "אנושי" מעצם טבעו. אני לא יודע למה הכוונה בהסתכלות מערכתית, פרוייקטים מורכבים. אני מניח ש AI יכול לשער מדוע ייתכנו באגים מסוימים עם קוד אבל בטח שלא ב 100%. לגבי אבטחת מידע אין לי מושג כי אני לא מומחה אבטחת מידע.

אם ייצא לך לעבוד בתכנות, אז אתה אמור להכיר שפרויקטי תוכנה הם דבר עצום מימדים, עם הרבה חלקים נעים. AI ידע לתת מענה נקודתי, לא להכיר מערכת שלמה. בטח בארץ, כשלא מתעדים הכל (עם תוכנת Knowledge Base / Community Wiki כמו Notion). AI כנראה יידע לבנות לך prototype כמו שכמה חברות מציעות (Lovable, Replit ו Google AI Studio למשל), בטח בהסתמך על כך שתבקש משהו דומה לדברים קיימים שיש מאות דוגמאות קוד קיים כפרויקטי קוד פתוח. זה לא כזה אבסטרקטי. יש הגדרות ברורות למה זו ארכיטקטורת תוכנה (ואפילו תבניות עיצוב של ארכיטקטורה), ויש תפקיד כזה. יש דרכים לתאר מורכבות של מערכות מנקודות מבט שונות, כולל בהסתכלות שהיא מאוד ממבט על, כמו עם UML. מה גם שזה בד״כ משלב עיסוק עם טכנולוגיות שונות. (¯`gal´¯) • שיחה 02:30, 2 בנובמבר 2025 (IST)

האם מאסר מחייב נבצרות?

נניח שבית המשפט יקבע, על סמך ראיות ועדויות, שראש הממשלה אשם באחד מהמשפטים המתנהלים נגדו, ודינו מאסר בן כמה שנים. במקרה כזה, האם על פי החוק ראש הממשלה חייב להתפטר?

כידוע, הלכת דרעי-פנחסי לא חלה על ראש ממשלה. אם כך, האם החוק מונע ממנו לנהל את המדינה מהכלא? לכאורה יכולים השופטים לפסוק שתהיה לו לשכה מיוחדת בבית הכלא שממנה ינהל את ענייניו, וכמו כן יותר לו לצאת לאירועים רשמיים וכיו"ב.

מתייג את בעלי הידע בחוק ומשפטLostam, ‏YR on wiki, ‏MoriCher, עלי, משה כוכבי, יחיאל הלוי, נח אמיתי, איש עיטי, פעמי-עליון, זאב מקסיקני, יום שלישי, עורך דין. — ‏גבי‏ (שיחה | תרומות) 09:45, 1 בנובמבר 2025 (IST)

לא, הוא לא חייב להתפטר, אבל אפשר להכריז על נבצרותו גם בניגוד לרצונו. אני זוכר שחבר הכנסת (ראש עיריית רחובות לשעבר) רכטמן ישב במאסר ויצא מפעם לפעם להצבעות בכנסת. בברכה. ליש • שיחה 09:57, 1 בנובמבר 2025 (IST)

יש לנו ערך על חוק יסוד: הממשלה. הערך מפנה אל סעיפים 17–18 בחוק שלפיהם אם יש פסק דין סופי, הכנסת חייבת, בסופו של דבר, להדיח את ראש הממשלה ולפזר את הממשלה. Tzafrir • שיחה 14:10, 1 בנובמבר 2025 (IST)

זה מה שחיפשתי, תודה לך. — ‏גבי‏ (שיחה | תרומות) 16:20, 1 בנובמבר 2025 (IST)

יחס הימין הקיצוני הישראלי להקמת הבסיס האמריקני בקריית גת

איך בכירים בימין הקיצוני הישראלי מתייחסים להקמת הבסיס האמריקני בקריית גת? זה לא נראה להם כמו השפלה או התחלה של כיבוש או השתלטות פנימית על מדינת ישראל? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

כן, זה בהחלט נראה להם ככה. רוב הדוברים של ארגוני הימין לא מתבטאים בנושא זה בגלל הרגישות הפוליטית, ובגלל שהם מאמינים שאם נתניהו הסכים להקמת מרכז התיאום האזרחי-צבאי אז יש לו סיבות טובות שאולי הם לא מכירים.

מצאתי כמה צדיקים בימין הקיצוני שהביעו ביקורת על הקמת מרכז התיאום בקריית גת:

• מיכאל מילשטיין, איש ימין, במאמר ביקורת ענייני
• מאיר בן שבת, מנהל מכון המחקר הימני-קיצוני "מכון משגב", מביע ספק בתועלת שבמרכז התיאום
• משה פייגלין ומפלגת זהות, המייצגים את הימין הקיצוני, ארגנו הפגנה מול מרכז התיאום בקריית גת .

אני מאמין שבקרוב יצטרפו אליהם אנשי ימין קיצוני נוספים. — ‏גבי‏ (שיחה | תרומות) 17:58, 1 בנובמבר 2025 (IST)

ניטפוק: אין לנו ערך על מיכאל מילשטיין, אבל לא נראה לי שהוא איש ימין קיצוני. Tzafrir • שיחה 21:23, 1 בנובמבר 2025 (IST)

מאיר בן שבת עוד פחות קיצוני. אגב, ימין קיצוני בישראל לרוב לא תומך באופן עקרוני בנתניהו. Biegel • תייגו אותי במענה לדברי • שיחה 11:01, 23 בנובמבר 2025 (IST)

מילשטיין הביע הזדהות עם הפגנות קפלן ובעד תמיכה בהקמת מדינה פלסטינית.

זה לא מספיק "ימין קיצוני"?

כנרטה שהכל יחסי, ביחס לדובר Catdogshark25 • שיחה 01:05, 7 בדצמבר 2025 (IST)

איך להבחין בין נגזרות של קלאץ'?

מישהו יודע איך להבחין בין נגזרות שונות של רובי קלאצ'ניקוב? כאילו לפי איזה סימנים אפשר לדעת האם הקלאץ' הגיע מרוסיה, סין, הונגריה, איראן ועוד...

אני יודע למשל שלטייפ 56 הסיני יש כידון שמושכב בדיוק על המתפסים והצורה של הכוונת הקדמית קצת שונה משל הקלאץ' הרוסי.

מעניין אם יש מישהו שמבין בנושא ויכול להעמיק עוד. ~2025-62548-2 • שיחה 21:29, 1 בנובמבר 2025 (IST)

יש בוויקיפדיה האנגלית מידע רב על הגרסאות השונות של הרובה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

https://www.quora.com/How-do-I-differentiate-between-the-different-AK-pattern-rifles

יש בפוסט הזה פירוט כל ההבדלים בין גרסאות השונות של פלטפורמת ה-AK כגון: AK-47, AKM, AK-74, Type 56, זאסטווה (קלאץ' יוגוסלבי), הגרסה הרומנית וההונגרית (למרות שהם כיסו רק את הAMD-65 ולא את הAK-63 הישן יותר).

מעניין מתי ייכתבו פה ערכים כמו קלאצ'ניקוב (פלטפורמה), נגזרות של רובה AK-47.‏ TheStriker • שיחה 10:28, 6 בנובמבר 2025 (IST)

נוהל התאבדות בירייה לפני שבייה אפשרית בשדה קרב

האם יש כיום צבא כל שהוא בעולם בו מחנכים חיילים בצורה מתמשכת ואינטנסיבית שאם הם ייכנעו לאוייב הם בסבירות גבוהה יפלו בשבי ויעברו כליאה והתעללות ואף עינויים או לחלופין לינץ' ולכן במקרה בו לכאורה קבוצת חיילים מתקרבת לשבות אותם, עדיף להם להתאבד בירייה או בצורה אחרת כמו פיצוץ רימון בקרבת הצוואר או נטילת ציאניד או סם אחר המתאים להתאבדות? תודה מראש על מענה.

אני לא חושב שיש צבא שבאופן רשמי מעודד את חייליו להתאבד ולא להישבות (פרט אולי לצבא יפן של מלחמת העולם השנייה,) אבל באופן לא רשמי בהחלט נראה שצבא רוסיה כן עושה את זה. במהלך מלחמת אוקראינה תועד שימוש ביחידות בלימה שתפקידן להכריח את החיילים שנשלחו להסתער להילחם ואלה תועדו יורים באנשיהם כשהם נסוגים. אני מאמין הם גם תועדו מעודדים את חייליהם להתאבד ולא להישבות, אבל גם החיילים תועדו עושים זאת במצלמות רחפנים אוקראינים, אם כי לרוב זה בגלל שהם כבר פצועים ולא יכולים לזוז והם מבינים שלא תבוא עזרה להצילם ולטפל בהם, אז הם מקדימים את המכה. אני מאמין שהקצינים גם מספרים לחייליהם שבשבי האוקראיני הם יעברו התעללות וכדומה.

יש גם אתוס די גדול בצבא רוסיה על החייל המקריב את עצמו בשביל לפגוע באוייב, כגון טייסים שהתנגשו במטוס אוייב או התרסקו על מטרות אוייב בכוונה. יש גם את הקצין הרוסי בסוריה שהורה על תקיפה ארטילרית על העמדתו כשדעש הסתערו עליה בשביל לא להישבות. ‎Lirdon - שיחה - הצטרפו למלחמה האווירית 10:33, 3 בנובמבר 2025 (IST)

לענ״ד בצבא הגרמני היה נוהל כזה לגבי בכירים. גם בצה״ל בעצם כך פורש נוהל חניבעל (לפחות בתקופתי). Shannen • שיחה 11:22, 3 בנובמבר 2025 (IST)

למיטב ידיעתי בצבא קוריאה הצפונית נהגו ככה בשדה הקרב באוקראינה ס.ג'יבלי - שיחה - הצטרפו למיזם סין 15:04, 18 בנובמבר 2025 (IST)

זיהוי עיטורים וסמלים על מדי צה"ל

צילום של תא"ל (אז סא"ל) גל עשהאל מהפרקליטות הצבאית
מהם העיטורים ואו סמלים שיש לו על החולצה? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

מעל הכיס: אות מערכה (אות מלחמת לבנון השנייה ואות מערכת צוק איתן). על הכיס הימני: נראה כמו סיכת קורס מג"דים, ואת העגולה אני לא מזהה. על הכיס השמאלי נראה כמו סיכת הסנגוריה הצבאית, לא בטוח (רואים סיכה זהה על מדיו של דני עפרוני). בכל מקרה בערך גל עשהאל יש תמונה יותר ברורה שבה אפשר לזהות את הסיכות. Corvus‏,(Nevermore)‏ 14:12, 3 בנובמבר 2025 (IST)

אולי משתמש:MathKnight יודע לזהות יותר טוב? Corvus‏,(Nevermore)‏ 14:17, 3 בנובמבר 2025 (IST)

הסיכה על הכיס השמאלי היא סיכת קורס קציני משפטים. אמיר מלכי-אור • שיחה 19:15, 3 בנובמבר 2025 (IST)

סיכת העתודאי. טוב שיש גוגל, בחיים לא הייתי עולה על זה. Shannen • שיחה 19:39, 3 בנובמבר 2025 (IST)

צריך להיות לנו ערך (או קטגוריה) שמרכז את כל העיטורים הללו? Tzafrir • שיחה 13:30, 4 בנובמבר 2025 (IST)

סיכות צה"ל עמית - שיחה 13:49, 4 בנובמבר 2025 (IST)

סיכת עתודאי היא אחת מהסיכות שמוזכרות שם, ללא תמונה. יש עתודאים בקהל? שלא מתביישים בסיכה? Tzafrir • שיחה 16:55, 4 בנובמבר 2025 (IST)

אפשר לעשות נגזרת מתמונה קובץ:Gal Asael.jpg, אם רוצים. Corvus‏,(Nevermore)‏ 17:07, 4 בנובמבר 2025 (IST)

על הכיס הימני יש סיכת פו"ם וסיכת מב"ל מהסוג הישן. TheStriker • שיחה 22:55, 4 בנובמבר 2025 (IST)

אין מספיק פיקסלים. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

בתמונה הישנה (בקישור) יש דרגות סא"ל, סיכת מ"מ, כומתת פרקליטות צבאית, תג יחידה פרקליטות צבאית, אותות מערכה של מלחמת לבנון ה-2 ומלחמת צוק איתן, בכיס שמאל (שלו) סיכת פרקליטות צבאית, בכיס ימין (שלו) סיכת בוגר פו"ם וסיכת עתודה אקדמית. בתמונה מהערך גל עשהאל (מצורפת כאן) יש דרגות אל"מ, בכיס השמאלי סיכת פרקליטות צבאית וסיכת עתודה אקדמית, בכיס הימני סיכת בוגר פו"ם וסיכת בוגר מב"ל. מאוקטובר 2025 הוא בדרגת תא"ל, בתפקיד ראש חטיבת הדין הבינ"ל וסגן הפצ"רית. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

מתקפת נגד

צד א' תקף צבאית את צד ב' ואז צד ב' תקף במתקפת-נגד את צד א'.

לאורך ההיסטוריה האנושית, ברוב מתקפות-הנגד ה"מוצלחות צבאית-טכנית" בערך כמה אנשים נהרגו בצד א', האם זה היה בדרך כלל פי 10 או פי 100? תודה מראש על מענה

למרבה הצער, נתוני אבידות ידועים לשמצה בחוסר האמינות שלהם. ~2025-28641-51 • שיחה 13:51, 4 בנובמבר 2025 (IST)

בעקבות קרב קורסק הכושל באה מתקפת הנגד המוצלחת: מתקפת בלגורוד-חרקוב. לפי הערך שלנו, באותה מתקפת נגד מוצלחת הצד התוקף איבד בערך פי 4 חיילים מהצד המגן. סתם דוגמה מקרית. למתקפת נגד יכולות להיות מגוון תוצאות שונות. Tzafrir • שיחה 16:51, 4 בנובמבר 2025 (IST)

עד כמה מבוססות הערכות האבידות? ~2025-28641-51 • שיחה 17:04, 4 בנובמבר 2025 (IST)

למה מרוכבים, ולא פיתרון ל sin(x)=2?

מרוכבים באים כפיתרון למשוואות בסגנון של x^2=-2 לדוגמה. למה לא באו מראש עם רעיון של למצוא מספר שפותר את המשוואה sin(x)=2?

היסטורית, המצאת המספרים המרוכבים מיוחסת לג'ירולמו קרדאנו, והם באו כפיתרון למשוואות ממעלה שלישית דווקא ולא למשוואות ממעלה שנייה. כנראה שמשוואות פולינומיות הטרידו את קרדאנו יותר ממשוואות טריגונומטריות, כי מדובר באלגברה פשוטה ובסיסית יותר, או שהוא פשוט לא מצא תועלת בהגדלת תחום ההגדרה של פונקציית הסינוס. באותו זמן זו הייתה מתמטיקה טהורה חסרת יישום, אבל כיום המספרים המרוכבים מאפשרים להרחיב את שדה המספרים הממשיים אל שדה המספרים המרוכבים, כך שהאלגברה נשארת שלמה, יוצרים תחומים מתמטיים רבים שמתבססים על מספרים מרוכבים בלבד, כגון אנליזה מרוכבת, ויכולים לעזור בפתרון בעיות מדעיות שונות בעולם הממשי. המספרים המרוכבים מאפשרים גם למצוא פתרון למשוואה שציינת – על פי נוסחת אוילר, אפשר באמצעות זהויות טריגונומטריות לבודד את הסינוס, להציב במקומו 2 (או כל מספר ממשי אחר), ואז נוצרת משוואה מעריכית-ריבועית רגילה, שאמור להיות לה פתרון לכל מספר ממשי, ויכולים להיות לה אפילו שני פתרונות. עמד • תייגו אותי במענה לדברי - שיחה • י"ג בחשוון ה'תשפ"ו • 11:35, 4 בנובמבר 2025 (IST)

איפה בדיוק אפשר להגיע לערך של סינוס שאינו מספר בין ‎-1 ל־1? איך ערכים כאלו של סינוס היו עוזרים?

ושוב, מבחינה היסטורית סינוס הוגדר כיחס בין צלעות של משולש ישר זווית. ההרחבה שלו לשאר מעגל היחידה ולכל ערך של זווית מאוחרת יותר. נדמה לי שבשלב הזה כבר הייתה הכרה ברורה שמספרים מרוכבים הם כלי מועיל לחישוב. אבל במקור זו הייתה סתם איזו טבלה של מספרים בין 0 ל־1 שמקושרים לזוויות. Tzafrir • שיחה 22:00, 4 בנובמבר 2025 (IST)

למרבה השעשוע, התשובה לשאלה המקורית היא... מספרים מרוכבים.

${\displaystyle \sin \left(2\pi \left(n+{\frac {1}{4}}\right)+i\cdot \mathrm {arccosh} (2)\right)=2}$ ‏E L Yekutiel‏ - שיחה 19:28, 6 בנובמבר 2025 (IST)

פונקציית הסינוס אמנם התחילה את דרכה כיחס בין צלעות במשולש ישר זווית, אבל מרגע שהוגדרה כך, והתברר שהיא פונקציה אנליטית (שטור החזקות שלה מתכנס על כל הישר הממשי), יש לה המשך אנליטי אחד ויחיד למישור המרוכב. העובדה שציין יקותיאל אינה חידוש נפרד, אלא תוצאה הכרחית של הגדרת הסינוס של זוויות המשולש. עוזי ו. • שיחה 20:22, 6 בנובמבר 2025 (IST)

ואוסיף, יש להן שימוש רב בתורת הבקרה. בעזרת המישור המרוכב, הפונקציות הטריגונומטריות מורחבות מפונקציות מחזוריות במהותן לפונקציות שיכולות גם לדעוך או להתבדר. אסף השני - לדף הסיכה. 20:59, 6 בנובמבר 2025 (IST)

רצוי שהדברים המעניינים שנאמרו בדיון זה יופיעו בערך סינוס (טריגונומטריה). דוד שי • שיחה 08:00, 6 בדצמבר 2025 (IST)

האם לא ראוי לציין בדף הראשי שג'מבו וויילס הקפיא את הערך "רצח העם בעזה" בשל אי-ניטרליות?

בויקיפדיה האנגלית. ~2025-28641-51 • שיחה 21:27, 4 בנובמבר 2025 (IST)

לא ראוי לציין את זה כי זה לא נכון. Tzafrir • שיחה 21:47, 4 בנובמבר 2025 (IST)

https://www.jdn.co.il/news/2511930/ ~2025-28641-51 • שיחה 21:48, 4 בנובמבר 2025 (IST)

למה לא לבדוק בעצמך מי חסם את הערך לעריכה? בכל מקרה, בבקשה לא לדון כאן בצדדים הלא טכניים של הנושא הזה. לדיון בנושאים המהותיים יותר: ר’ דיון קיים בכיכר העיר. Tzafrir • שיחה 22:03, 4 בנובמבר 2025 (IST)

"למה לא לבדוק בעצמך מי חסם את הערך לעריכה?" אין לי מושג איך עושים את זה. ~2025-28641-51 • שיחה 22:05, 4 בנובמבר 2025 (IST)

הערך הוא w:Gaza genocide. יש בראשו תבנית (עם המנעול) שמכריזה שהוא חסום לעריכה בינתיים. בתבנית יש קישור ל־protection log. שם אפשר לראות מי חסם. ואז כדאי לקרוא את דף השיחה. את לפחות לנסות. לקראת הסוף כרגע יש שם דיון שבו כמה כותבים מעוצבנים על כך שהרבה כלי תקשורת דווחו על השגיאה הזו: w:Talk:Gaza genocide#"Wikipedia co-founder Jimmy Wales made the extraordinary move Sunday to lock down the online encyclopedia’s English-language entry on the genocide in Gaza.".

יש שם דיונים מאוד ערים בימים האחרונים. באופן כללי לא מזיק לבדוק את דף השיחה של ערך. Tzafrir • שיחה 22:28, 4 בנובמבר 2025 (IST)

לא ויתר על הרשאת אדמין ממזמן לאחר סערה סביב הערך הביוגרפי עליו? (¯`gal´¯) • שיחה 14:04, 5 בנובמבר 2025 (IST)

הארצות הבלטיות

לאיזה חלק של אירופה הן שייכות- צפון, מזרח או מרכז?--~2025-31258-37 • שיחה 23:57, 4 בנובמבר 2025 (IST)

מבחינה גאוגרפית - צפון. יתכן שמבחינת פוליטיקה וכלכלה עדיין מתייחסים אליהן כאל מזרח אירופה בשל העבר. ~2025-28641-51 • שיחה 21:35, 6 בנובמבר 2025 (IST)

אחוז המעמד העובד (הפרולטריון) באירופה

כמה אחוזים מאוכלוסיית אירופה נחשבו לפרולטריון על פי מרקס בזמן כתיבת הספר? אם זה יותר מחמישים אחוז אז הניסוח שלו הגיוני אבל אז איך זה שמפלגות קומוניסטיות לא הצליחו בבחירות במדינות אירופה? אם זה פחות מחמישים אחוז אז חמה מרקס מתייחס עליהם בספרו כמו אל המעמד הגדול ביותר (או שלא הבנתי נכון) שאלה נוספת: שמרקס אמר דיקטטורה של הפרולטריון האם הוא התכוון גם לחברה דמוקרטית בה הפרולטריון אוחז בכח הפוליטי?

, על פי הנטינגטון, החל משנת 1828 ונמשך עד שנת 1926. גל זה היה איטי לעומת אלו שיבואו אחריו ובמהלכו היו תהליכים מתמשכים של הרחבת זכות הבחירה, שהחלה להיכנס לתוקף בכמה מדינות. בראשיתה זכות הבחירה הייתה רלוונטית רק למיעוט קטן של גברים בעלי מעמד. במהלך הגל הראשון נמתח בהדרגה הרף המאפשר זכות בחירה עד שבסוף הגל הראשון במספר מדינות כבר הייתה זכות בחירה לכלל האזרחים —-מהוויקי

מבנה אירופי? במערת המכפלה

בתמונה הזו, שמופיעה בערך מערת המכפלה בולט מבנה בסגנון אירופי (גג רעפים?) במרכז המתחם. שאלתי היא: מה זה? והאם זה קיים כיום? ביקורת • שיחה 14:52, 10 בנובמבר 2025 (IST)

מנסה את מזלי, דוידוד? ביקורת • שיחה 15:11, 10 בנובמבר 2025 (IST)

המבנה מופיע (עם סהר) בתמונות שצירפתי (1906 ו־1950), ואני חושב שמדובר בקצהו של מבנה המסגד/אוהל יצחק – ניתן לראות קיר המזכיר את הקיר הנ"ל בתמונה השלישית שצירפתי. (זו זווית שלא רואים בדרך כלל במערת המכפלה – מכיוון ההר החברוני שמאחורי המערה ולא מכיוון הרחבה הירדנית והעמק). איש עיטי – הבה נשיחה 15:20, 10 בנובמבר 2025 (IST)

איש עיטי, נהדר. אז הכל קיים. אולי זו שארית של המבנה הנוצרי שעמד שם. זה נראה ממש אירופי ונוצרי. ביקורת • שיחה 16:44, 10 בנובמבר 2025 (IST)

ביקורת, זהו אכן מבנה שנבמה במקור ככנסייה, וכיום משמש כמסגד ברוב ימות השנה (למעט כ-11 יום שבהם הוא פתוח ליהודים בלבד) ומכונה "אולם יצחק". את המידע הזה קבלתי בהדרכה שקיבלתי במקום מד"ר נעם ארנון, שכתב דוקטורט וספר על המבנה. מוזמן לעיין בספרו "המערה" להרחבה. Biegel • תייגו אותי במענה לדברי • שיחה 10:03, 23 בנובמבר 2025 (IST)

ראה בערך: "במאה הרביעית חילקו הביזנטים את המבנה שמעל המערה לשניים, ואסרו כניסת יהודים לכנסייה שהוקמה בצד המזרחי שבמבנה. הנוסע אנטונינוס מפלקנטיה (570-560), שביקר במתחם בימי השלטון הביזנטי, מספר שבנויה שם בזיליקה "בת ארבע שדרות עמודים... מהצד האחד נכנסים הנוצרים ומהצד האחר - היהודים, המקטירים הרבה לבונה... וכך מתאסף המון לאין מספר מכל הארץ של היהודים"... במאה השביעית, לאחר הכיבוש הערבי המבנה הוסב למסגד. בימי השלטון המוסלמי הפכה הבזיליקה למסגד המכונה "מסגד אברהם"... בשנת 1100 – לאחר מסע הצלב הראשון – הסבו הצלבנים את המסגד חזרה לכנסייה... במאה ה־13 הממלוכים שוב הסבו את הכנסייה למסגד. האולם עצמו קיים עד היום והוא האולם הגדול והמפואר שבאולמות התפילה שבמבנה, ומכונה "אולם יצחק", על־שם מצבת קברו של יצחק הנמצאת במרכזו." Biegel • תייגו אותי במענה לדברי • שיחה 10:07, 23 בנובמבר 2025 (IST)

מדיניות א-סיסי כלפי ישראל

האם בכך שא-סיסי מאפשר ואף מעודד את ההסתה הפרועה נגד ישראל בתקשורת המצרית הוא לא פוגע בעצמו? הרי אם ישראל היא השטן שצריך להשמיד, אז מה זה אומר על נשיא מצרים שלא משתתף במלחמת הקודש?--~2025-31258-37 • שיחה 12:59, 15 בנובמבר 2025 (IST)

שלטון מצרים הוא פרוקסי של שלטון סעודיה שמנהיג קו פרי אמריקני כללי. יש מתח רחב במצרים בין מתנגדי המשטר למשטר עצמו. שניהם נאמנים מאד לעמדותיהם מבחינה דתית והמשטר לא מהסס לדכא את מתנגדיו ביד קשה ביותר. חבל שאין פה את הערך הסכסוך האיחוואני-מדחלי שהיה מכסה חלק גדול מכך. גם בחלק על מצרים בערך האביב הערבי אולי יהיה פירוט.

מה הקשר בין מה ששאלתי למה שענית??--~2025-31258-37 • שיחה 15:09, 17 בנובמבר 2025 (IST)

אולי אם תלמד מה זה מדחלים ומה זה איחוואנים תבין. נסה לשאול כלי בינה מלאכותית או מרצה למזרחנות ותבין, אבל אנסה להרחיב. סיסי הוא מדחלי, הוא לא ממש מתעסק עם שנאה לישראל בתקשורת המצרית אבל הוא גם לא יתן לאף שונא מדינת ישראל לערער את החלטותיו כמנהיג והוא יידכא כל מתנגד משטר ביד רמה — בדיוק בגלל האידאולוגיה המדחלית המשבחת את השליט ואת הנאמנות לשליט. אם השליט החליט שמלחמה עם ישראל תגרום יותר נזק מתועלת, חובה לכבד את זה ומי שלא יכבד זאת ייענש קשות.

לא הצלחתי להבין את אנשי ממשל טראמפ

הם מתנגדים לסיפוח יהודה ושומרון לישראל אבל גם מתנגדים להקמת מדינה פלסטינית ביהודה ושומרון. אם זה אכן המקרה אז באיזו גישה הם תומכים בדיוק בהקשר הזה? תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

מי אמר שהם מתנגדים להקמת מדינה פלסטינית בגדה המערבית? תוכנית המאה הלכה לכיוון הקמת מדינה פלסטינית שם בדיוק. אבל אז נשאלת השאלה: למה הכוונה בדיוק במילים „אנשי טראמפ”? הרי גם בימי הצגת תוכנית המאה, התברר שאיש טראמפ אחד (דייוויד פרידמן, היום המנהל החדש של NSO, שסופחה לארצות הברית) הבטיח הבטחות שסתרו את מה שאמר איש טראמפ אחר (ג'ארד קושנר, היום דיפלומט מעופף ואיש עסקים מוצלח בתאגיד טראמפ המורחב). Tzafrir • שיחה 14:15, 18 בנובמבר 2025 (IST)

בתגובתך זו רק הגדלת את הבלבול שלי בנושא. אז מה הם רוצים בעצם?

אני מניח שהם רוצים שלום במזרח התיכון. האם הם ישיגו זאת בדרך הזאת זו שאלה אחרת. Vegan416 • שיחה 18:22, 18 בנובמבר 2025 (IST)

איזו דרך? דרכם לא ברורה בכל הנוגע ליהודה ושומרון.

מזרח תיכון יציב ומשגשג בניהול אמריקאי' ליתר דיוק. ~2025-28641-51 • שיחה 19:57, 18 בנובמבר 2025 (IST)

כן אבל מה לגבי יהודה ושומרון?... מה הם רוצים לגבי יהודה ושומרון? אם זה לא ריבונות ישראלית ולא מדינה פלסטינית אז מה זה? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

להבנתי: ריבונות פלסטינית, בסופו של דבר כי כך דורשים רוב השותפים שלהם. וישראל הביאה את עצמה למצב שבו אין לה שום חלופה לארצות הברית ולכן אין לה יותר מדי יכולת להתנגד לתכתיבים של ארצות הברית. Tzafrir • שיחה 11:12, 19 בנובמבר 2025 (IST)

משתמש:Tzafrir מה שאתה כותב נשמע סביר אבל צריך איזה שהוא מקור לזה, נדרשת הצהרה כל שהיא של מישהו כמו טראמפ או ואנס או רוביו או מישהו אחר בצוות הזה או בכיר בפנטגון (שם מתכננים את האסטרטגיה) כדי להבין שזה הכיוון שלהם מלכתחילה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

לא נדרש שום מקור לזה. אני יכול להעיד שלהבנתי זה נכון ולכן המשפט נכון (וברצינות: אנחנו לא בערך). אני לא מסתמך על הצהרה של טראמפ, באופן כללי, כי יש אצלו יותר מדי הגזמות וסתירות. Tzafrir • שיחה 16:26, 19 בנובמבר 2025 (IST)

חבל לראות אדם רציונאלי כמוך מצטרף לעדר העוינות הקיצונית לטראמפ. בכל מקרה, בטח כן יש מישהו בכיר בממשל או במערכת הביטחון האמריקנית הנוכחיים שאתה סומך עליו... השאלה הרי נשאלה מן הסתם על הממשל הנוכחי, אני לא חושב שאתה מגבש את דעתך על ממשל טראמפ על בסיס דעתך על ממשל ביידן או אובאמה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אז מגרשים מעזה מיליון וחצי עזתים? זה מה שאמר הממשל הנוכחי. Tzafrir • שיחה 17:05, 19 בנובמבר 2025 (IST)

אני שאלתי על יהודה ושומרון ולא התייחסתי רק לטראמפ עצמו, מה מישהו מהם אמר על יהודה ושומרון?

משתמש:Tzafrir לא עונה אולי כי אינו הצליח להבין כמוני גם כן. אז אני רק אכתוב את דעתי: יש חילוקי דעות בעניין בממשל טראמפ: רוביו וטראמפ סבורים שמדינה פלסטינית זה רעיון גרוע בעוד שוואנס סבור שזה רעיון טוב.

לחיצת יד לילדים דרך מגבת

שלום רב. בערך אהרן רוקח מצויין שרוקח ”הקפיד ללחוץ את ידיהם של ילדים לפני גיל בר מצווה רק באמצעות מגבת שבה עטף את ידו”. מה טעמו של מנהג נאה זה? ~2025-35735-07 • שיחה 07:38, 23 בנובמבר 2025 (IST)

אינני יודע את התשובה אבל אני תמה על ״מנהג נאה זה״. Shannen • שיחה 15:19, 23 בנובמבר 2025 (IST)

בערך ישכר דב רוקח, הערה 25 מובא ההסבר. במקומות אחרים ברשת נראה שמדבור במנהג שקשור לטהרה. מסתובב גם סיפור על הרבי מלובביץ', שבו האדמו"ר מבעלז לחץ ידיים להמון כן מגבת, בגלל בעיה בראיה ולא יכל להבחין מי עומד מולו, וכשהגיע אליו מנחם מנדל שניאורסון הצעיר, הוא הסיר את המגבת. סיפור נוסף שראיתי על אדם שבא ללחוץ יד לאדמו"ר, והוא שם מגבת, וכששאלו את האדם אמר להם שלא הספיק להניח תפילין באותו היום, ולכן הוא משוכנע שהרבי הניח את המגבת.

הסיפור הראשון לא מסביר למה מגבת. את הסיפור השלישי לא הבנתי בכלל, מי שם מגבת ומה הקשר לתפילין. לגבי אהרן רוקח, ברור שלא מדובר בבעיית ראייה, כי הוא בחר לשים מגבת דווקא לילדים, כך שהעניין של אהרן רוקח עם ילדים הוא עדיין בגדר תעלומה. ~2025-36742-62 • שיחה 06:54, 27 בנובמבר 2025 (IST)

מוסיף פה מן ההערה שהפנו אליה: וזאת בשל חשש שהידיים של הצעירים הן בלתי נקיות ונגעו במקומות בלתי נקיים. ~2025-36742-62 • שיחה 07:04, 27 בנובמבר 2025 (IST)

בתור הדיוט: אולי לא מנומס, אך הגיוני למי שחס על בריאותו. ילדים צעירים, נמצאים במערכות חינוכיות המוניות, נוטים להידבק אחד מן השני בווירוסים ומחלות שונות. זה אולי מחזק את מערכת החיסון שלהם אך מסכן מי שהוא מבוגר ובעל מערכת חיסון חלשה ופוגש בהם. אודי • שיחה 15:33, 2 בדצמבר 2025 (IST)

האם זה אפריז?

netanel488‏, קפקא, Avishay, Pavner,‏ MathKnight (אדריכלות גותית), נדבך‏, במאמר: חנה טרגן, ‏הכוח שבאבן, קתדרה , תשרי תשס"א, עמ' 1-2 מתארת המחברת "אפריז כריות" בכניסה למבנה הנדון, כולל צילום. בסוגריים מובא המונח הלועזי voussoir. למיטב ידיעתי הלא מקצועית בעליל, זה לא נקרא אפריז. הוא אלמנט ישר ודקורטיבי, ואילו ה"voussoir" הוא אלמנט פונקציונלי מקושת. מצד שני מדובר באשת מקצוע ובמאמר שפיט. האם אני צודק? ואם כן, כיצד נקרא ה"voussoir" בעברית? Biegel • תייגו אותי במענה לדברי • שיחה 09:57, 23 בנובמבר 2025 (IST)

המונח שאני מכיר הוא "קשת כריות". לפי מה שאני מוצא במילונים במרשתת, voussoir זה לא "אלמנט מקושת", אלא האבנים שמרכיבות את הקשת. במילון למונחי בנייה של שאול רוטשטיין שנמצא באתר האקדמיה ללשון, התרגום ל־voussoir הוא "אבן קשת". (דניאל צבי מחוץ לחשבון) 12:22, 23 בנובמבר 2025 (IST)

תודה, לכך התכוונתי באמרי "מקושת". Biegel • תייגו אותי במענה לדברי • שיחה 15:41, 23 בנובמבר 2025 (IST)

האם האקלים בישראל הופך בהדרגה לאקלים טרופי?

כותרת. כבר כמה שנים שלא מרגישים לא אביב ולא סתיו. רק עונה גשומה (בקושי, עם ימי מבול פה ושם) עונה חמה, ועונה חמה עוד יותר. מעניין אם יש מחקרים בנושא. ~2025-32810-59 • שיחה 01:29, 25 בנובמבר 2025 (IST)

אינני מומחה לנושא אבל להבנתי 1) אין מחלוקת שהאקלים הגלובלי, לפחות בשטחי היבשה, התחמם במהלך כמאת השנים האחרונות. בכמה? אני לא בטוח אם כבר עברנו מעלת צלזיוס אחת, מן הסתם תלוי בעיקר איך ואיפה מודדים, וכמה זמן לאחור יש רשומות, באיזו רמת דיוק. אבל להבנתי גם בממשל טראמפ, למשל, לא מכחישים את עצם העלייה, אלא באיזו מידה היא מלאכותית או טבעית (היינו מידת התרומה של האנושות להתחמממות) וכתוצאה מכך: כמה זמן היא צפוייה להמשיך בעתיד וכמובן מה ההשלכות על האנושות עצמה. 2) מה שקורה באזור שלנו זו שאלה נפרדת (אבל קשורה). אני לא חושב שאקלים טרופי זו הגדרה טובה: להבנתי הוא מתאפיין בכמות משקעים שנתית גדולה בהרבה, בד"כ באזור 1,000 מ"מ בשנה ומעלה. בכל מקרה ישראל כוללת מספר אזורי אקלים שונים, ולידיעתי אף-אחד מהם לא מוגדר טרופי. באזור הטרופי אין שונות עונתית גם באורך היום. 3) אני מזדהה עם ההרגשה עליה מדבר השואל, אבל השאלה היא עד כמה ההרגשה הזו נובעת מהרגלי החיים של רוב האוכלוסיה אצלנו, כמו הסתמכות גוברת על מיזוג אוויר, אור מלאכותי, השקייה ומזון מיובא. H. sapiens • שיחה 09:36, 25 בנובמבר 2025 (IST)

אם כבר אז אקלים מדברי. ~2025-28641-51 • שיחה 13:47, 27 בנובמבר 2025 (IST)

ישראל מתחממת קצת יותר מאשר ההתחממות הגלובלית. מעבר לכך, גם הים התיכון שלצידנו מתחמם. התוצאה: החורף מגיע מאוחר יותר. יש פחות מערכות גשם. אבל כשהן מגיעות: הן חזקות יותר. מה שכתבתי עכשיו מבוסס על דבריו של מומחה למטאורולוגיה ששמעתי ברדיו. זה לא מקור מספיק טוב (גם אם זה נשמע נכון). כדאי שמשהו מבוסס יותר יתבטא באחד הערכים שלנו. Tzafrir • שיחה 14:41, 10 בדצמבר 2025 (IST)

הגלגלת האירופית, לוכד הזבובים המחודד והציפה הכספית

שלושת המינים האלו מוזכרים בערך היערות המעורבים הכספיים-הירכאניים. האם יש למישהו מושג אילו מן בעל חיים אלו? ~2025-28641-51 • שיחה 13:45, 25 בנובמבר 2025 (IST)

אממ.. אז מי המציא את השמות העבריים? ואיך מישהו אחר אמור לדעת מיהם? אמנם כתוב שהם עופות וסיפרת לנו איפה ראית אותם, אבל מוזכרים שם הרבה יותר משלושה מיני עופות. בשביל זה יש להם שמות טקסונומיים מדעיים מוסכמים על הכל. אם אנחש למשל ש"ציפה כספית" היא Tetraogallus caspius אז ויקיפד כלשהו לפחות תרגם את שם הסוג לתרנגול שלג אבל בלי להסתכל אסתכן בהשערה שזה שם לא-תקני (כי זה שם סוג שמורכב משתי מילים, ואז השם של כל מין יהיה שלוש מילים? נגיד "תרנגול שלג כספי"? וכמה מילים יהיו בתת-המינים שמן הסתם יש לו? ואיך מישהו אמור לדעת אח"כ מי מכל המילים הוא הסוג, המין, תת-המין וכו'? בכל מקרה זה לא תרנגול). ציפה כספית בגוגל שולח אותי לקנות כלי מיטה... כבר עדיף לחכות לאקדמיה ללשון. או לפחות להשכיל קצת בכללי הטקסונומיה (ביולוגיה), לפני שנותנים שם עברי מזעזע לכל מין בעל-חיים שמעולם לא נראה בארץ-ישראל (כמה שמות מיותרים כאלו יתווספו לשפה העברית יושאר כתרגיל לקורא).H. sapiens • שיחה 18:32, 25 בנובמבר 2025 (IST)

לזה אמור להיות פתרון פשוט: ויקימינים: שם הערך בעברית חייב להופיע שם ואסור ששם הערך בעברית לא יופיע שם, נכון? זה בלי קשר לשאלה מי אמור לקבוע את השם. אגב, מה הבעיה עם שם בן יותר ממילה אחת? מה הבעיה, לדוגמה, עם תרנגול הודו קליפורני? Tzafrir • שיחה 18:53, 25 בנובמבר 2025 (IST)

אני מתחיל לחשוש שזו (עוד) רכבת שכבר עזבה את התחנה בזמן שלא הסתכלנו. מה הבעיה? אולי באמת אין בעיה, לפחות ל-AI או ווטאבר. לבני-אדם בעולם האמיתי, שגם רוצים לדבר בעברית על מיני בעלי-חיים, וצריכים להתחיל לחפש מישהו שיצר ערך כדי להבין מהי ציפה כספית והאם היא קיימת בכלל... או גרוע מזה, תרנגול הודו קליפורני, בלי קישור לרשת ובלי מקף.... איפה להתחיל... והאם יש פה מספיק מקום? בוא נתחיל: "תרנגול-הודו" זה רק שם סוג, לכשעצמו אגב קל לתיקון: "תרנהוד" במילה אחת. אבל אם כבר הסכמת לשתי מילים ובלי מקף אפילו, למה לא שלוש או ארבע? למשל תרנגול הודו שלג? אם זה שם הסוג, שם המין התקני (ביחד עם הסוג) צריך להיות ייחודי. כלומר זה לא תקין אם מישהו אחר בעולם עם גישה לויקימינים שיודע (או יש לו AI שיודע) קצת עברית החליט לקרוא לאיזשהו מין של יתוש "תרנגול הודו שלג [שם הסוג] קליפורני." אם אתה מסכים גם לשם מין שהוא יותר ממילה אחת אז במהרה יהיה לך גם תרנגול הודו שלג דרום קליפורני, בלי קישור לרשת ובלי מקפים. ולא סתם השארתי את מספר מיני בעלי החיים כתרגיל לקורא. אם כי בעצם הייתי צריך לדבר על מספר מיני האורגניזמים: מן הסתם אתה יכול לספר לי כמה מיני חרקים למשל ידועים בעולם, כמה מיני חיידקים, כמה מיני דגניים, וכמה מהם עוד לא התגלו או יווצרו בעתיד הקרוב כתוצאה ממוטציות אקראיות, או בהנדסה גנטית, או יוגדרו כאורגניזמים נכחדים, או סתם ייתפסו ע"י AI כדי שמחר נצטרך לשלם כסף ע"מ לשחרר את, נניח, "שלגית כספית" (אולי היא כבר קיימת, אבל אני המצאתי אותה בזה הרגע רק בשביל סוג ומין שקרובים לחוגלות אבל לא ממש חוגלות) כי זוג אחד כזה באמת עף עד הירקון נניח, והצליח לקנן בפארק ולהקים דור שני של צברים. אבל סורי, להם נצטרך כנראה לקרוא בעברית "תרנגולי הודו שלג דרום כספיים מזדמנים מקננים פארק ירקון 2085" או משו כזה. זה יהיה הכי קצר והגיוני שנשאר. עוד לא התחלתי אפילו, אבל מעניין לשמוע תשובות רק על זה. H. sapiens • שיחה 16:35, 26 בנובמבר 2025 (IST)

יוצר הערך הוא אסף טל דורון 317, כנראה שהוא יודע. בברכה ובתודה, דג ירוק (שיחה) • יום שלישי בשבת, ה' בכסלו ה'תשפ"ו; ולמנינם: 19:27, 25 בנובמבר 2025 (IST).

טוב, קודם כל אני מתנצל כאן רשמית בפני צפריר, אסף וכל מי שאולי נעלב מכל מה שכתבתי. ההתנצלות לגמרי ביוזמתי, כי זה בדיוק סוג הויכוח שאני בויקי העברית בשביל לא לעשות אותו. להגנתי אוכל לומר רק שבאותו רגע נבהלתי שכל משתמש ויקיפדיה או ויקימינים יכול עכשיו לקבוע שמות עבריים של חיות ועופות בר בארץ-ישראל כאוות נפשו. אני עדיין לא בטוח איך זה באמת עובד בפועל כרגע, אבל אני כבר מבין שזה לא ממש ככה. H. sapiens • שיחה 20:53, 26 בנובמבר 2025 (IST)

מה שאכן יש אצלנו, יותר ממה שחשבתי, ולהבנתי לא בכוונת מכוון, אלו שמות משולשים של מינים, כמו תרנגול הודו קליפורני או אנפת לילה מצויה. אני מקווה שאין עדיין שמות מינים מרובעים בסגנון "תרנגול-הודו דרום-קליפורני" או לפחות רק כאלו שבהם הסמיכות היא ברורה. אני יכול לנסות להסביר ולנמק, מנסיון חיי ומומחיותי כביולוג, איך נוצרים שמות כאלו מתוך כוונות טובות, או סתם חוסר-מודעות לנושא, ומהי הבעייה שהם עלולים ליצור לעתידה של השפה העברית, או לפחות לעתיד של העיסוק בטבע ובביולוגיה בשפה העברית. אבל אולי עדיף שאעשה זאת בפורום יותר מתאים בויקי העברית, אם מישהו כאן יכול לייעץ לי מהו. בהערכה, H. sapiens • שיחה 20:53, 26 בנובמבר 2025 (IST)

פניתי בעבר לאקדמיה ללשון העברית והמדיניות של האקדמיה ללשון העברית היא לא לקבוע שם רשמי לבעלי חיים שלא מצויים בארץ ישראל אלא אם הם מבויתים, ממש בולטים או נפוצים בעולם. לפעמים הם מייעצים בנושא. ראה גם: פרשת חסילוני גמל שלמה. – ד"ר MathKnight ✡ (שיחה) 21:23, 26 בנובמבר 2025 (IST)

ואם אני כבר כאן: נר הלילה (משפחה) (יש גם סוג, וגם נר הלילה דו-שנתי), אייל פרדי שחור-זנב, ומן הסתם עוד לא מעט. הערך צבאים מראה חוסר עקביות וכפולים שונים. Tzafrir • שיחה 21:38, 26 בנובמבר 2025 (IST)

יש גם תנין צר-חרטום (Mecistops) שלו שני מינים: תנין צר-חרטום מערב-אפריקני ותנין צר-חרטום מרכז-אפריקני. מספר מכובד של 5 מילים בשם העברי (אבל לפחות 4 מהם באות בזוגות ממוקפים). אני לא רואה כרגע שם יותר טוב, אולי צר-חרטום או צרחרטום בתקווה שזה לא תפוס על ידי בעל חיים אחר. – ד"ר MathKnight ✡ (שיחה) 22:49, 26 בנובמבר 2025 (IST)

אני שמח לראות שאני לא היחיד שמודע לבעיה. מת'נייט, אני מכיר את הביולוגיה המטורפת של הטרפידים אבל לא את הסיפור עם ויקיפדיה: האם יש קישור אחד ממוקד שמסביר אותו? צפריר, בעניין האיילים לפחות לא ויקיפדיה העברית אשמה: את אייל-פרדי שחור-זנב ואייל-פרדי לבן-זנב אני רואה כבר בלקסיקון של מנחם דור מ-1987. העניין הוא שלעברית מודפסת תחת פיקוח של האקדמיה ללשון יש מנגנון סמיכות סביר להתמודד עם הבעייה: ניקוד ומקפים. השאלה אם ויקיפדיה העברית כרגע תסתדר עם מקפים וניקוד בשם הערך? דומני שהייתה איזושהי בעייה טכנית עם זה?H. sapiens • שיחה 22:31, 26 בנובמבר 2025 (IST)

להבנתי, השם הכי מדאיג שנתקלתי בו עד עכשיו אצלנו הוא דווקא אנפת לילה מצויה, בגלל שהוא 1) להבנתי רק בויקיפדיה, 2) זה כנראה המקרה הראשון שאני רואה עם בלבול אמיתי בין שם הסוג לשם המין, 3) ציפור נפוצה בארץ כך שמבחינה זו כבר אין תירוץ. זה בעצם השם שהכי גורם לי לפקפק ביכולת האקדמיה ללשון לפקח על הנושא, כי אני חושד שאני יכול לעקוב אחרי הבלבול ולמה הוא קרה, ואני לא בטוח שהאקדמיה תוכל להגן עלינו מזה. H. sapiens • שיחה 22:48, 26 בנובמבר 2025 (IST)

יש בדף השיחה של הערך פירוט חלקי של השתלשלות העניינים. הכל התחיל בעקבות פרק על ויקיפדיה בפודקאסט התשובה של דורון פישלר שבו הוא התלונן על השם. – ד"ר MathKnight ✡ (שיחה) 22:49, 26 בנובמבר 2025 (IST)

האם ישראל היא מעצמה בתחום הבנקאות הבינלאומית?

לעתים נדירות אני שומע את הטענה שישראל היא מעצמה בתחום שירותי המימון (finance). מה זה אומר בעצם? ? האם שווה לזרים לפתוח חשבון בנק בישראל? משהו אחר? מה בנקאים ישראלים עושים יותר טוב מבנקאים אמריקנים, סינים, רוסים, בריטים וכו' אם בכלל? תודה.

לאחר דין ודברים עם ChatGPT, קיבלתי ממנו את פרטי המידע הבאים.

1)

הטענה שישראל היא “מעצמה בתחום שירותי המימון” בדרך-כלל מתייחסת לא לפעילות הבנקאית עצמה אלא לעוצמה הטכנולוגית שמחוברת אליה. ישראל אינה מרכז פיננסי כמו לונדון או ניו-יורק, והבנקים שלה לא נותנים שירותים גלובליים יוצאי דופן.

2)

ישראל חזקה בפיתוח פינטק ובחדשנות טכנולוגית פיננסית. היא חזקה גם במימון הייטק בזכות אקו־סיסטם של סטארטאפים והון־סיכון. לעומת זאת, שירותי הבנקאות המקומיים רגילים יחסית, והשירותים הבינלאומיים מצומצמים.

3)

לזרים בדרך כלל לא משתלם לפתוח חשבון בנק בישראל: אין יתרון מס או ריבית, הבירוקרטיה כבדה, וישראל אינה מרכז להעברות כספים בינלאומיות. זה רלוונטי רק למי שיש פעילות עסקית או רכוש בישראל.

משתמש:דוד שי, משהו להוסיף? אתה הרי מכיר את ההיסטוריה של ההי-טק הישראלי. ~2025-39500-88 • שיחה 21:27, 10 בדצמבר 2025 (IST)

אני רחוק מלהכיר את כל ההיסטוריה של ההי-טק הישראלי. בכל אופן עלו כאן שתי שאלות:

• האם ישראל היא מרכז בנקאות עולמי? לכך התשובה שלילית. ישראל היא מדינה זניחה בבנקאות העולמית. כפי שכבר ענה ChatGPT, ישראל רחוקה מלהיות מרכז פיננסי כמו לונדון או ניו-יורק או ציריך.
• האם ישראל היא מרכז פינטק עולמי? יש בישראל חברות פינטק מצליחות אחדות, אבל ישראל אינה בולטת בתחום זה כפי שהיא בולטת בתחום הגנת הסייבר. דוד שי • שיחה 07:17, 11 בדצמבר 2025 (IST)

תבנית לא מובנת "ללא בוט"

בערך "דיסלקציה" נתקלתי בהודעה האומרת שלא בוצעו החלפות בגלל התבנית "ללא בוט". קיימת הגדרה לא ברורה בויקינתונים בלבד. נראה לי שהיא התגלגלה לערך מויקיפדיה זרה (לא עברית). למה היא שם? היכן מאתרים אותה על מנת להסירה ? האם מומלץ להשאיר אותה? תודה Romagy • שיחה 13:36, 1 בדצמבר 2025 (IST)

שלום Romagy. שימי לב ש-Bearsthree עובד כרגע על הערך (עריכה אחרונה מלפני שלושה ימים, בתוך תחום הזמן המוגדר). לשאלתך, אני מניח שההודעה מתייחסת לתבנית {{ללא בוט}} אותה ניתן לראות בתחתית הערך (מתחת לתבנית "הערות שוליים"). אפשר להניח שהיא הוצבה שם כדי שבוטים לא יתקנו שגיאות שניתנו כדוגמאות לדיסלקציה. בברכה, ‏Virant‏ (שיחה) 13:49, 1 בדצמבר 2025 (IST)

רוב תודות על התשובה. הסבר מצוין.

אני תומכת ב bearsthree, במסגרת העבודה שהיא עושה על הערך כחלק מקורס הגמלאים בויקיפדיה.

ניסיתי להבין מדוע במצב עריכה לא רואים את הערות השולים 4 ומעלה, שהם בעצם בתבנית הערה. אגב: יש דרך אוטומטית להפוך אותם להערות שולים מובנות? או פשוט לשנות אחת אחת לפי הצורך?

Romagy • שיחה 17:28, 1 בדצמבר 2025 (IST)

תודה, Romagy. לא היה לי מושג שאת מסייעת לה (אגב, שאציין בדף שיחתה את האפשרות להגדיר את עצמה כ"משתמשת" במקום כ"משתמש"?).

בנוגע להשמטת הערות 1 עד 4 מן התצוגה המקדימה, אלה ייראו רק כשמבצעים עריכה על הערך כולו (אני מניח שאת יודעת שכשעורכים פסקה, מוצגות רק ההערות המופיעות בה). אלא אם לא הבנתי את השאלה.

הערות 1 ו-2 נראות רגילות, 3 ו-4 נראות מועתקות מוויקיפדיה באנגלית ובהתאם מסורבלות יותר. אישית הייתי מפשט אותן רק כדי שהעריכה בעתיד תהיה נוחה יותר.

בברכה, ‏Virant‏ (שיחה) 20:07, 1 בדצמבר 2025 (IST)

Romagy • שיחה 00:57, 2 בדצמבר 2025 (IST)

ליתר דיוק: התבנית הספציפית שם – {{ללא בוט|843}} – "אומרת" ל"בוט" לא לתקן מופעים של "דיסלקציה" ל"דיסלקסיה". חזרתי • ∞ • שיחה 18:18, 1 בדצמבר 2025 (IST)

חזרתי, גם את התבנית הזאת ראיתי, אבל שים לב שראשונת התבניות שבתחתית הערך היא {{ללא בוט}} בלי פרמטר. ‏Virant‏ (שיחה) 19:55, 1 בדצמבר 2025 (IST)

צודק! אז לתבנית האחרונה אין משמעות, כי היא מקרה פרטי של התבנית ללא הפרמטר של מספר ההחלפה. אבל אני לא בטוח שהתבנית הגורפת מתאימה – לדעתי מיותרת ולא מתאימה לשימוש גורף בערך. תיוג: @איתן. חזרתי • ∞ • שיחה 20:17, 1 בדצמבר 2025 (IST)

זה נראה שגוי להמנע מהמרת דיסלקציה לדיסלקסיה, בהתחשב בעובדה שהערך נקרא דיסלקסיה. אתיעץ עם העורכת שהיא מומחית בתחום האם יש משמעות גם לדיסלקציה וגם לדיסלקסיה. לגבי התבנית הגורפת, נשמע לי חזק מדי. ננסה להוריד את המופע הגורף ונראה היכן זה משפיע.

תודה לשניכם.

Romagy • שיחה 01:04, 2 בדצמבר 2025 (IST)

אופס, אכן יש אזכור של המילה דיסלקציה, ככנוי שגוי לדיסלקסיה וזו כנראה הסיבה לשימוש בבוט עם הפרמטר. Romagy • שיחה 01:08, 2 בדצמבר 2025 (IST)

ולכן השימוש בשתי התבניות שגוי. עדיף להשתמש בתבנית {{ללא החלפה}}: {{ללא החלפה|דיסלקציה}}. את התבנית מניחים סביב המילה הספציפית בגוף הטקסט שרוצים שלא תוחלף. שאר המופעים השגויים – אם קיימים – כן יוחלפו. חזרתי • ∞ • שיחה 08:46, 2 בדצמבר 2025 (IST)

האם ישראל היא מקלט מס?

אני חושב שבנקאות בישראל, לאזרח הפשוט שמרוויח משכורת רגילה, לא שונה במיוחד משאר העולם, אבל כשמגיעים לסכומי כסף גדולים מאד כמו ביליונים וטריליונים, האם ישראל הופכת למקלט מס? תודה.

לאחר דין ודברים עם ChatGPT הבנתי את הדברים הבאים:

ישראל איננה מקלט מס עבור סכומי עתק כמו מיליארדים או טריליונים של דולר אמריקני כי שיעורי המס על הכנסה ורווחי הון גבוהים יחסית, ויש הטבות מס מוגבלות בלבד — בעיקר לחברות הזנק ותושבים חוזרים. הבנקאות המקומית לא מציעה הקלות משמעותיות לבעלי הון, ולכן ישראל איננה תחרותית מול מקלטי מס גלובליים כמו שווייץ, לוקסמבורג, איי קיימן, ברמודה, סינגפור או איי הבתולה הבריטיים. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

"חוק מילצ'ן", לדוגמה. Tzafrir • שיחה 15:33, 6 בדצמבר 2025 (IST)

יש בישראל גם מקלט מס שמשמש לא רק מי שיש לו המון כסף ותכנונים מפותלים: גמ"ח הלוואות היה במשך שנים גם מקלט מס. לפי הערך הפרצה הזו נסגרה, ואני מקווה שזה באמת נכון. Tzafrir • שיחה 22:08, 6 בדצמבר 2025 (IST)

אמל"ק, אבל איך גוף בו אנשים מלווים אחד לשני בלי ריבית יכול להיות קשור למס? אם אני לדוגמה חברך הטוב ביותר ומלווה לך שטר של 100 ש"ח כי בחנות מסוימת דורשים רק מזומן ואין עליך ואני סומך עליך בסבירות גבוהה ביותר שתחזיר לי עוד שעה או מחר וכו', איך זה הופך אותי או אותך עברייני מס? כמובן שבמוסד הלוואות ללא ריבית, ההלוואות רבות ויותר והסכומים גבוהים יותר, אבל למה שמוסד כזה בהכרח יהיה קשור בהלוואות מס? תודה.

ראה תשובה גמ"ח הלוואות#חוקיות, רגולציה וחשדות להלבנת הון באמצעות גמ"חים. דוד שי • שיחה 07:20, 11 בדצמבר 2025 (IST)

הפסקאות שם עמוסות באורכים לא פרופורציונאליים. אם יש הסבר קצר ומסכם המתאר את הרציונאל מאחורי כל הפעולות הפליליות יחדיו, זה יעזור.

בקצרה: במוסד להעברת כספים שלא נמצא תחת פיקוח ניתן לבצע כל מיני עבירות פיננסיות, כמו הלבנת הון והעלמת מס. אגב, לא שמעתי על מקרה בו חששות ﭏו אומתו. בברכה ובתודה, דג ירוק (שיחה) • יום חמישי בשבת, כ"א בכסלו ה'תשפ"ו; ולמנינם: 12:54, 11 בדצמבר 2025 (IST).

תאוות בצע

איפה אני יכול להשיג בצע כסף? או לפחות תמונה חופשית של בצע כסף? Tzafrir • שיחה 23:30, 3 בדצמבר 2025 (IST)

en:Hacksilver ~2025-38319-16 • שיחה 13:48, 4 בדצמבר 2025 (IST)

תודה על התמונות ועל ההצעה לשדוד מוזאון. אני אשקול בחיוב. ואם כבר, עוד ערך בעניין: w:Cisjordan Corpus. טוב לדעת. בברכה, Tzafrir • שיחה 14:31, 4 בדצמבר 2025 (IST)

ביטולים רבים של המופע "גבעת חלפון אינה עונה" 2025

לא מעט הופעות בוטלו, לא הצלחתי למצוא למה. מי יודע מה הסיבה? חזרתי • ∞ • שיחה 23:14, 4 בדצמבר 2025 (IST)

ארה"ב מממנת את ישראל אך גם מדינות אחרות

טראמפ אמר שארה"ב נותנת לישראל 4 מיליארד דולר בשנה. אם זה נמשך כבר 25 שנה זה אומר 100 מיליארד דולר לפחות. אבל ארה"ב גם מממנת בעשרות מיליארדים בשנה מדינות אסלאמיות כמו מצרים וירדן לא? תודה.

זה הנתון לפי ChatGPT:

בויקיאנגלית יש ערך על סיוע חוץ אמריקאי. בברכה ובתודה, דג ירוק (שיחה) • מוצאי שבת, ט"ז בכסלו ה'תשפ"ו; ולמנינם: 18:51, 6 בדצמבר 2025 (IST).

רק לידיעת הקורא: סיוע החוץ האמריקאי הקבוע לישראל בסך 3 מיליארד דולר בשנה ולמצרים בסך 2 מיליארד דולר בשנה הם סעיף בהסכמי קמפ דיוויד ומותנים בקיום ההסכם על ידי שני הצדדים. דעתי האישית היא שזה כנראה הגורם העיקרי שמצרים, אפילו כאשר שלטו בה מורסי והאחים המוסלמים, נמנעה ומקפידה להימנע מהפרת ההסכם. עמית - שיחה 21:59, 6 בדצמבר 2025 (IST)

מאז שנחתמו הסכמי קמפ דיוויד, האינפלציה עלתה. ישראל עידכנה את הסכום שהיא מקבלת (ולכן מדובר על פחות מ־100 מיליארד. אבל החישוב מורכב יותר אם מתחשבים באינפלציה), ומצרים לא ממש. באותו הזמן הסיוע מהסכמי קמפ דיוויד היה גדול בהרבה מהסיוע למדינות אחרות. Tzafrir • שיחה 09:50, 7 בדצמבר 2025 (IST)

עם כל הכבוד, אני לא חושב שאת משלם המסים האמריקני שעושה כל יום עסקים משמרת של 6 או 8 או 10 או 12 שעות, יעניינו מונחים כמו "אינפלציה".

אפגניסטן, סומליה ותימן?! למה שארה"ב תממן את אויבותיה המושבעות??--~2025-31258-37 • שיחה 10:14, 13 בדצמבר 2025 (IST)

הנה דוגמה למקרה שהבינה המלאכותית מטעה. יש את האתר הזה https://foreignassistance.gov/, שמפרט בדיוק אילו מדינות מקבלות סיוע, כמה ולאן הכסף מופנה. לגבי מדינות כמו אפגניסטן ותימן, רוב הכסף מופנה לתוכנית המזון העולמית ס.ג'יבלי - שיחה - הצטרפו למיזם סין 11:04, 13 בדצמבר 2025 (IST)

למה ויינט מדווחים מדי שבוע או מדי שבועיים כמה ישראלים פקדו גנים לאומיים בישראל?

ויינט מפרסמים על כך דיווח ברמת "מבזק". למה זה משנה בכלל ברמה של לדווח על זה אחת לשבוע או אחת לשבועיים? יכול להיות שמשלמים להם בכדי לפרסם את זה? תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

זה כבר מסורת, כדי לדווח גם חדשות טובות. הדיווחים המסורתיים הללו מראים כמה עם ישראל מחובר לטבע ולארץ ישראל, ועושים אווירה טובה. – ד"ר MathKnight ✡ (שיחה) 20:17, 6 בדצמבר 2025 (IST)

מעבר לכך, הנתונים מגיעים מרשות שמורות הטבע, ומפורסמים בכלי תקשורת שונים. Tzafrir • שיחה 20:19, 6 בדצמבר 2025 (IST)

לא כל מסורת בהכרח נכון להמשיך. השאלה היא, למה נוצר דפוס של דיווח כזה, זה לא בהכרח מעניין ציבור קוראים כללי. מי שלא נאה לו כמובן יכול לחסום את אתר ויינט, אבל השאלה אם ויינט מקבלים על כך כסף נשארת. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

האם התמכרות להרחבת עסק נפוצה יותר מהתמכרות לסמים או מהתמכרות להימורים על כסף?

יש אנשים שמכורים ללנסות להרחיב את העסק שלהם, במיוחד דרך גיוס משקיעים כספית שישקיעו עבורם בפרוייקטים. הם נלהבים למצוא עוד ועוד משקיעים וכל הזמן להתרחב. אין גבולות כמו 5 סניפים וזהו וגם אין גיל פרישה מוגדר כמו 60 או 70, פשוט עוד ועוד כמה שאפשר. האם זו התמכרות נפוצה יותר סטטיסטית מהתמכרות לסמים קשים או התמכרות להימורים על כסף? אולי זה דווקא נפוץ פחות. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אני ממש לא מכיר את הנתונים, אבל להערכתי האישית (מוזמן לבדוק נתונים, נראה לי שהם זמינים) יש יותר מכורים לסמים מאשר בעלי עסקים בעלי מחזור מעל X שקלים (לא יודע בדיוק מה הסף שצריך לקבוע) בישראל. Tzafrir • שיחה 20:35, 6 בדצמבר 2025 (IST)

כמובן שהנחת היסוד שעומדת בבסיס השאלה, שמדובר בהתמכרות, דורשת מקור. עמית - שיחה 21:54, 6 בדצמבר 2025 (IST)

אנחנו לא בערך, לא נדרש מקור. לעומת זאת יש בהחלט מקום לדיון. ~2025-28641-51 • שיחה 22:06, 6 בדצמבר 2025 (IST)

למי שלא מכירים, לכוחות המזוינים של ארצות הברית יש זרוע בשם המארינס. לפעמים המשטרה הצבאית פותחת בחקירה על חשדות נגד חלק מהם. יש מקרים שבהם אחד מהם לא מתייצב לחקירה. ואז הם מבקשים לעצור את הנחת המבוקש. Tzafrir • שיחה 09:36, 7 בדצמבר 2025 (IST)

וורקוהוליזם זה מושג קיים. נראה לי שמדובר בתת סוגה שלו - זה לא דורש הנחות מפליגות. ~2025-28641-51 • שיחה 11:21, 7 בדצמבר 2025 (IST)

אבל במקרה זה לא מדובר בוורקהוליזם במובן של התמכרות לעבודה מסוימת (אם בכלל ניתן להתמכר לעבודה מסוימת) אלא לרצון חוזרני ועיקש להרחיב את העסק עם משקיעים. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אני לא מכיר כאלה. אולי זו הזיה. ~2025-28641-51 • שיחה 13:05, 8 בדצמבר 2025 (IST)

הבדל מוזר בין ערכי ויקפדיה של קבוצות כדורגל

כשנכנסים לערך ויקפדי באנגלית של קבוצות כדורגל ומחפשים את רשימת השחקנים מוצאים בה ליד שם שחקן ואת דגל ושם המדינה אליה הוא משתייך. אך משום מה בויקי בעברית, כשנכנסים לסגל שחקני קבוצת כדורגל לשבריר שניה ניתן לראות זאת ואז כל הדגלים והשיוכים של כל שחקן נעלמים כלא היו.ואין זכר להם. זה תקף לכל קבוצה בארץ או בעולם.

לעומת זאת לשם השוואה בכדורסל יש אחידות גם בעברית כבאנגלית וליד כל שחקן מופיע שם המדינה.

מה הסיבה להעלמת המידע התמוהה בעברית של רשומות שיוך בקבוצות כדורגל?

בלי דוגמה קשה להתייחס. חזרתי • ∞ • שיחה 02:16, 7 בדצמבר 2025 (IST)

דוגמאות.

כנס לערך "מכבי חיפה (כדורגל)" או "ברצלונה (כדורגל)" וגלול לרשומת _סגל השחקנים_ שם באופן מוזר השיוך הלאומי של כל שחקן נעלם בתוך שבריר שניה מהמסך. וזאת לעומת כניסה לערכים של הקבוצות האלה בויקי באנגלית שם ברשומת סגל השחקנים מופיעים כנדרש שיוך לאומי ודגל המדינה אליה משתייך כל שחקן ~2025-38945-69 • שיחה 08:51, 7 בדצמבר 2025 (IST)

אצלי זה מופיע כשורה. נסה בדפדפן אחר. אצלך על מנת לוודא אם הבעיה היא בדפדפן או במכשיר. ~2025-28641-51 • שיחה 11:19, 7 בדצמבר 2025 (IST)

כך זה נראה אצלי:

חזרתי • ∞ • שיחה 14:37, 7 בדצמבר 2025 (IST)

הסופה ביירון

השם בא מהלורד ביירון? שטרודל מאן • שיחה 19:26, 10 בדצמבר 2025 (IST)

לא. סופות כמו ביירון (סופה) מקבלות שמות פרטיים. לכן היא אולי תאורטית יכולה להיות קרויה על שם ביירון סקוט אבל בטח לא על שם ג'ורג' גורדון ביירון. ר’ גם ביירון (פירושונים). Tzafrir • שיחה 19:36, 10 בדצמבר 2025 (IST)

כן. זה היה תור היוונים לבחור שם לסופה, וביוון יש ללורד ביירון מוניטין גבוה. ~2025-28641-51 • שיחה 19:38, 10 בדצמבר 2025 (IST)

כן, לכן בכלל חשבתי עליו. שטרודל מאן • שיחה 19:52, 10 בדצמבר 2025 (IST)

רוב גדול

יש איזה שהוא מושג בעולם ואני לא יודע איך בדיוק קוראים לו של רוב גדול, 60% מהפרלמנט, שני שליש ורק על ידו ניתן לבצע חוקים מסוימים, ורציתי לשאול למה שהמיעוט ינצח אם הרוב לא מספיק גדול, אגב זה גם בויקיפדיה!1 ―~2025-40192-81 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אתה מתכוון לרוב מיוחס? חוקים שהפעלתם או שינויים דורשים רוב כזה הם בדרך כלל מאוד משמעותיים ו/או רגישים, עם סכנה לפגיעה בזכויות מיעוטים. דוגמה טובה הוא החוק לגבי הפסקת חברות של חברי כנסת (חוק יסוד: הכנסת, סעיף 42א(ג)), מה שדורש רוב מיוחס של 90 ח"כים. אם היה ניתן לעשות זאת ברוב רגיל, אז הקואליציה הייתה עלולה פשוט לסלק מהכנסת כל ח"כ מהאופוזיציה שמפריע לה (שזה מה שהוא אמור לעשות), וזה היה פוגע קשות בדמוקרטיה הישראלית. אבל יש מקרים קיצוניים שבהם יש צורך אמיתי להדיח חברי כנסת; איך אפשר לדעת מתי זה באמת נחוץ ומתי לא? הוחלט שאם יש בכנסת רוב גדול מספיק שמסכים להדיח ח"כ מסוים, רק אז זה לגיטימי. מּּפתח-רשימה • שיחה 17:52, 12 בדצמבר 2025 (IST)

מסכים עם קודמי מפתח-רשימה, ומוסיף שהמיעוט לא "מנצח", אלא חוסם או מעכב שינוי משמעותי שמנסה לבצע רוב שאינו גדול מספיק. כלומר, בנושאים מהותיים, לא מספיק לגבש רוב מזערי אלא נדרשת הסכמה רחבה. שים לב שהמיעוט לא משנה מצב קיים, אלא בולם שינוי (עד להתגבשותו של רוב מספיק, אם וכאשר). כמובן שרק נושאים מסוימים מצריכים רוב מיוחס ולא כל חקיקה. ‏Virant‏ (שיחה) 18:20, 12 בדצמבר 2025 (IST)

יש להוסיף, שספציפית בישראל הפוליטיקה היא מאד כאוטית- מי שאתמול היה ראש הממשלה היום פתאום לא עובר את אחוז החסימה ולהפך; בריתות פוליטיות מתגבשות ומתפרקות חדשות לבקרים; הרכב הכנסת והממשלה משתנה במהירות שאף אחד לא מצליח לעקוב אחריה; שרים ובעלי תפקידים מתחלפים כמו גרביים (חוץ מראש הממשלה, שהוא נצחי). לכן, במציאות כזאת רוב מיוחס זה צורך הכרחי כדי למנוע מצב שרוב מקרי וזמני שעתיד להתפרק מחר יעשה שינוי רדיקלי שכולנו נישאר תקועים איתו.--~2025-31258-37 • שיחה 10:07, 13 בדצמבר 2025 (IST)

הגוש השיעי

למשטר האיראני יש מספר בעלי ברית- רוסיה, סין, צפון קוריאה, עיראק, ועד לאחרונה גם המשטר של אסד בסוריה וחיזבאללה. איך זה שכל אלה עמדו מהצד ולא נקפו אצבע בזמן שישראל הפציצה את איראן?--~2025-31258-37 • שיחה 10:01, 13 בדצמבר 2025 (IST)

סין, רוסיה וצפון קוריאה הם לא חלק מגוש שיעי. משטר אסד כבר לא התקיים אז, לכן זה רק עיראק אבל עיראק היא מדינה ענייה ללא יכולת להילחם בישראל. אין להם כסף להשקיע בחיל טילים כמו האיראנים.

המסרשמיט בקרב על בריטניה

מתוך הערך: "הביצועים הקרביים של Bf 109 עולים על ביצועי כל מטוס קרב אחר בהיסטוריה. בסך הכל מיוחסות לו יותר מ־15,000 הפלות של מטוסי אויב בקרבות אוויר. יותר מ־100 טייסים גרמניים הצליחו להפיל יותר מ־100 מטוסי אויב כל אחד, 13 טייסים הצליחו להפיל יותר מ־200 מטוסים כל אחד (בהם גינטר ראל, אוטו קיטל וולטר נובוטני) ושני טייסים הצליחו להפיל יותר מ־300 מטוסי אויב כל אחד בעודם טסים ב־BF 109"

שאלתי היא איך יתכן שמטוס עם עדיפות כ"כ ברורה לא הכריע את הקרב על בריטניה. ~2025-28641-51 • שיחה 17:56, 14 בדצמבר 2025 (IST)

קראת את הקרב על בריטניה? יש שם פרק על הסיבות לכישלון. מעבר לכך: מטוס מוצלח אחד לא מכריע את כל המערכה. לדוגמה: במלחמת צרפת–פרוסיה היו לצרפתים רובים טובים יותר מלפרוסים: שספו, והם עדיין הפסידו.

כמוכן, זה שמטוסים מהדגם הזה הפילו יותר מטוסים מאשר כל דגם אחר לא אומר שהם יותר טובים בהשוואה היסטורית: יש היום הרבה פחות מטוסים (שכל אחד מהם הרבה יותר טוב). Tzafrir • שיחה 18:34, 14 בדצמבר 2025 (IST)

קראתי ונשארתי תמה. על פי המפה בערך, המסרשמיט הגיע לדרום אנגליה. על פי טבלת יחסי הכוחות, הכוח הנאצי היה שווה ערך ויותר לכוח הבריטי. אני לא מבין איך עדיפות המסרשמיט (שכאמור, לא נפל במספר) מול הבריטים לא הביאה לתוצאה הפוכה. ~2025-28641-51 • שיחה 19:15, 14 בדצמבר 2025 (IST)

אגב, לאחר שקראתי את הערך על השספו, עלה שיש שם שגיאת ניסוח רצינית. כתבתי בדף השיחה. ~2025-28641-51 • שיחה 19:18, 14 בדצמבר 2025 (IST)

השאלה האמיתית היא למה התכוון המשורר באמירה "הביצועים הקרביים". מספר ההפלות בהחלט עשוי להיות פונקציה של גורמים רבים נוספים - הן אנושיים (הנסיון הקרבי שצברו הטייסים) והן סטטיסטיים - הם פשוט השתתפו ביותר קרבות מכל מטוס אחר. אני בספק אם המסרשמיט היה מטוס קרב טוב יותר מהמוסטנג, הספיטפייר או אפילו הפוקה-וולף, שפשוט היה הרבה יותר יקר ולכן יוצר בכמויות קטנות בהרבה. עמית - שיחה 22:47, 14 בדצמבר 2025 (IST)

כי כנראה רוב ההפלות של המסרשמידט היו בחזית הרוסית. – ד"ר MathKnight ✡ (שיחה) 15:26, 16 בדצמבר 2025 (IST)

רוב ההפלות של גרמניה היו בחזית הרוסית ולא בחזית אנגליה, מצב המטוסים והטייסים שם היה שונה. הקרב על בריטניה נכשל בין השאר כי בחירת המטרות הייתה לא נכונה (כידוע המפקד העליון ומפקד חה"א לא כיבדו עצות של קצינים מקצועיים), וגרמניה לא הבינה את השימוש שאנגליה עושה עם מערכת המכ"ם (אז חדשה), שאיפשר לזהות התקפות בדרך, לרכז מאמץ עליהן ולפגוע בהן. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

העברה של טקסט של אנונימי מוק:דיווח על טעויות שכנראה שייך לכאן: "הגורם האנושי,טייס,מצב הרוח הלאומי של גרמניה מול בריטניה,הם גורמים לא פחות חשובים.הכרעות מדיניות בדרג הממשלתי הם גם פקטור היכול לבטל את היתרון הטכנולוגי." Ladypine א • שיחה 22:33, 10 בינואר 2026 (IST)

הנוסח המקורי בעברית של 'קדיש'

היכן בתלמוד, הבבלי כנראה, מופיע נוסחה המקורי של תפילת קדיש ?בנצי • שיחה 11:05, 15 בדצמבר 2025 (IST)

התשובה נמצאת בערך 'קדיש', בסעיף 'שפת הקדיש'. הגירסה המקורית מופיעה בכמה מקומות, כמו במסכת ברכות, דף כ"א, ע"ב. התפתחויות מעניינות מבחינה היסטורית. בנצי • שיחה 11:14, 15 בדצמבר 2025 (IST)

יהודית לוריא

אולי כאן ידעו במקור אחד כתוב שהיא נבחרה למועצת עיריית ירושלים ב- 1948. במקור השני רשום שהיא נבחרה רק ב- 1955. היא עזבה את תפקידה ב- 1967 ובמספר מקורות רשום שהיא הייתה חברת מועצה 12 שנה. לאן נעלמו 6 שנים? Hila Livne • שיחה 22:41, 15 בדצמבר 2025 (IST)

לא נכנסתי לחישובים – אבל כנראה מדובר בשתי קדנציות לא רצופות. חזרתי • ∞ • שיחה 23:48, 15 בדצמבר 2025 (IST)

@חזרתי חשבתי שאולי ב- 1948 לפי מה שרשום זה תחת הממשל הצבאי, אני רואה עכשיו לפי הערך ראש עיריית ירושלים שכנראה אתה צודק. תודה רבה. Hila Livne • שיחה 08:19, 16 בדצמבר 2025 (IST)

@חזרתי עוד שאלה לגבי שנת הלידה שלה, יש את הקבר שלה באתר billion graves זה לא רשום ברור לפחות לא לפי התמונה. כשעלתה לארץ ישראל באוניה בינואר 1926-רשום בת 21. בתעודת נישואין מינואר 1930 רשום בת 23 (כשבעלה יליד אפריל 1905 רשום 24) ובהודעות על פטירתה בעיתונות מספטמבר 1972 רשום בת 67. מוסיפה כאן טיוטה: יהודית לוריא נוטה לחשוב שמדובר ב- 1906 ולא ב- 1905 כמו שרשום בעצי משפחה. Hila Livne • שיחה 11:25, 16 בדצמבר 2025 (IST)

אפשר לנסות לחפור ולחפש את רשימות המועמדים לבחירות לעיריית ירושלים של שנת 1955. כנראה ברשומות. חזרתי • ∞ • שיחה 15:06, 16 בדצמבר 2025 (IST)

לפי זו רשימת חברי המועצה הירושלמית, המשקיף, 17 בספטמבר 1948 שמצוטט בטיוטה הנזכרת לעיל, לוריא מונתה כחברה במועצה מייעצת של הממשל הצבאי בראשות דב יוסף. זה לא העירייה אלא גוף מקביל שהוקם על ידי יוסף כחלק מההתחרות בינו לבין דניאל אוסטר, שהכריז על עצמו כראש העירייה בשלהי ימי המנדט (השנים התחרו על ראשות עיריית ירושלים, ובסוף אוסטר ניצח). ראו עוד בועדת המוסדות לענייני ירושלים ועיריית ירושלים#במהלך מלחמת העצמאות. איש עיטי – הבה נשיחה 19:18, 16 בדצמבר 2025 (IST)

@איש עיטי לא ידעתי תודה רבה Hila Livne • שיחה Hila Livne • שיחה 21:22, 16 בדצמבר 2025 (IST)

@איש עיטי אשמח לעזרה איך לנסח את זה, מה שכתוב כרגע בטיוטה שגוי. לפי מה שראיתי בכמה מקורות היא הייתה במועצה 12 שנה מ- 1955 עד 1967 אז פרשה לאחר שחתנה נהרג בששת הימים Hila Livne • שיחה 21:26, 16 בדצמבר 2025 (IST)

למיטב הבנתי: לוריא מונתה בספטמבר 1948 כחברה במועצה הירושלמית המייעצת על יד המושל הצבאי של השטח המוחזק של ירושלים, שהתקיימה עד ביטול הממשל הצבאי בפברואר 1949. אני לא יודע אם היא התמודדה ולא נבחרה בהבחירות למועצת עיריית ירושלים (1950) או לא התמודדה כלל. בבחירות ב־1955 היא נבחרה למועצה. נשמע סביר? איש עיטי – הבה נשיחה 21:31, 16 בדצמבר 2025 (IST)

@איש עיטי תודה על ההפנייה לרשומות מצאתי את הבחירות בעיריות ב- 1955 , https://www.nevo.co.il/Law_word/law10/yalkut-0435.pdf מקווה שאפשר לראות מהקישור הזה, היא רשומה שם Hila Livne • שיחה 21:32, 16 בדצמבר 2025 (IST)

@חזרתי סליחה תייגתי את איש עיטי, תודה על ההפנייה לרשומות Hila Livne • שיחה 21:33, 16 בדצמבר 2025 (IST)

גם רשומה כאן שנת הלידה שלה 1905... Hila Livne • שיחה 21:38, 16 בדצמבר 2025 (IST)

@איש עיטי לא מצאתי שהיא התמודדה שוב לפני 1955 Hila Livne • שיחה 21:34, 16 בדצמבר 2025 (IST)

אם אין מקור, אז אין מקור. איש עיטי – הבה נשיחה 21:36, 16 בדצמבר 2025 (IST)

♥ לשניכם תודה רבה Hila Livne • שיחה 21:39, 16 בדצמבר 2025 (IST)

כנראה ב- 1950 הייתה במקום לא ריאלי https://www.nevo.co.il/Law_word/law10/yalkut-0130.pdf Hila Livne • שיחה 21:44, 16 בדצמבר 2025 (IST)

ערכים בנושאי בינה מלאכותית נראה שיש הרבה מה ליצור, מה דעתכם לעשות מרתון להשלים פערים? לדוגמא: HITL RLHF

ערכים בנושאי בינה מלאכותית נראה שיש הרבה מה ליצור, מה דעתכם לעשות מרתון להשלים פערים? לדוגמא: HITL RLHF ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

מה זה בדיוק? חיפשתי w:HITL בוויקיפדיה האנגלית. ראיתי שזה הפניה לערך (Human-in-the-loop) ויש לו ערך מקביל בעברית: אדם בחוג (אגב, ערך שלא עבר יותר מדי עריכות ועיניים). ראשי התיבות השניים הם שם הפניה לערך (Reinforcement learning from human feedback) ולו אין ערך מקביל בעברית. כנראה שאפשר לכתוב. אני לא מכיר מספיק את התחום כדי לדעת מה השם המקובל. שאלה טובה אחרת זה למה לא הצלחת למצוא את הערך הקיים בעברית והאם יש דרכים שאפשר לשפר את זה. כמוכן, לפני שבאים לכתוב ערכים חדשים, אפשר גם לשפר ערכים קיימים. ר’ לדוגמה קטגוריה:ויקיפדיה: עריכה - מדע וטכנולוגיה. נראה לי שיש שם כמה מועמדים לשיפור בתחום. בהצלחה! Tzafrir • שיחה 11:23, 16 בדצמבר 2025 (IST)

למה כותבים כאן פלשתינה במקום פלסטינה?

לדוגמה פרובינקיה סוריה פלשתינה או פלשתינה פרימה.

גם בלי להיות בלשן ברור לי ש S מתורגמת ל ס' במקום ל ש'.

לגבי אם T זה ת' או ט' במקרה הזה, אינטואיטיבית אני הולך עם ט' בגלל איך שזה נשמע באיטלקית.

למה כותבים כאן פלשתינה במקום פלסטינה? תודה.

כי כך כתבו בפועל עוד לפני הקמת ויקיפדיה ואף לפני הקמת המדינה. שווה לעיין בציר הזמן של השם פלשתינה. חזרתי • ∞ • שיחה 15:11, 16 בדצמבר 2025 (IST)

אבל כתבו פלסטינה (ביוונית) ופלסטין (בערבית) הרבה לפניכן ומסיבות לא פוליטיות בעליל שאין להן שום קשר לסכסוך הישראלי פלסטיני, לכן לכאורה יש פה טעות.

„פלשתינה” הוא כתיב שהיה מקובל בימי המנדט הבריטי: השם הרשמי של הארץ בעברית היה „פלשתינה א"י”. אצלנו פלסטינה הוא דף הפניה לאותו תעתיק מוזר ושגוי: פלשתינה שהוא דף הפניה. השם היה בעבר שם יווני בממקור ששימש גם את הרומאים והביזנטים. גם השם הערבי המוקדם לאחר שכבשו את הארץ מהביזנטים היה فِلَسْطِيْن, כלומר: פילסטין. והם הבדילו בין ט’ ל־ת’ ובין ש’ ל־ס’. הכתיב עם ת’ הוא כתיב שגוי. הכתיב עם ש’ שמאלית הוא כתיב מוזר, מכיוון שאין כמעט מילים חדשות בעברית עם ההגה הזה, ופלשת היא מילה עם ש’ ימנית. בקיצור: להבנתי זו שגיאה. לפני 100 שנים שגיאות כאלו היו נפוצות כי היו נוהגי כתיבה שונים. היום זה נפוץ לעניות דעתי כדי להראות שונות ובעלות על השם. Tzafrir • שיחה 15:17, 16 בדצמבר 2025 (IST)

מה אני אגיד לך מלבד מסכים, makes sense. ייתכן שצריך לשנות פה את כל השמות הללו כך שיכללו ס' ו ט'.

יש כמה סיבות למה בעברית קראו לארץ הזו "פלשתינה" ולא "פלסטין". ראשית, מקור השם "פלסטינה" הוא בהפיכה ללטינית של השם פלשת (בלטינית אין את האות שׁ ולכן היא שונתה ל-שׂ או S). השם העברי משמר את האטימולוגיה הזאת. שנית, השם פלשתינה נועד להבחין בין חבל הארץ שהיה בשליטת המנדט הבריטי לבין ה"פלסטין" שהערבים רוצים. – ד"ר MathKnight ✡ (שיחה) 21:56, 16 בדצמבר 2025 (IST)

בדיוק. ובהתאם "פלשתינה" תישאר "פלשתינה", לא "פלסטינה". ‏Virant‏ (שיחה) 22:16, 16 בדצמבר 2025 (IST)

יש לך דוגמה למקרה אחר שבו שׁ תועתקה ל־שׂ בעקבות תעתיק ליוונית? לדוגמה: אשׁור => סוריה, ולא שׂוריה.

בהחלט סביר להתייחס לחבל הארץ המנדטורי בדרך זו כי כך היה התעתיק אז וזה מאוד מקובל. אבל למה להתייחס לפרובינציה הרומית בשם הזה? זה טיעון ממש מוזר. אגב, המנדט היה על Palestine. הוחלט להקים בסופו של דבר שתי מדינות על השטח הזה. אחת החליטה לשנות את שמה והשניה (שבקושי הוקמה) שמרה על השם. את שמה של המדינה השניה אנחנו כותבים עם ט’ ועם ס’. Tzafrir • שיחה 07:49, 17 בדצמבר 2025 (IST)

מעבר לכך, הערך ציר הזמן של השם פלשתינה מטעה גם לגבי אטימולוגיות קדומות של השם. המצרים כתבו את השם כ„פרשת”. אפשר לטעון שהם לא הבדילו בין ר’ ל־ל’. אבל זה לא מובן מאליו. ואם עוסקים בעדויות קדומות לשם, חשוב לציין את זה. איך בדיוק כתבו האשורים (עוד עדות קדומה) את השם? Tzafrir • שיחה 09:18, 17 בדצמבר 2025 (IST)

Tzafrir אין לי מקורות ברמה אקדמית לתרום לדיון (ניסיתי לחפש מעט אך במגבלות הזמן שלי זה לא צלח), אבל אני הייתי נזהר מאוד עם חלק מההגדרות שלך. כבר הסכמת לעיל ש"פלשתינה" היה תעתיק נפוץ בתקופתו, אך הוספת שמדובר ב"שגיאה", ואני חושב שזה קצת מרחיק לכת. כחלק מתהליך ההתפתחות של העברית, נורמות התעתיק השתנו לאורך השנים, ומה שמקובל בימינו לא היה מקובל בעשורים הראשונים של תחיית העברית (שלא לדבר על עיוותים של ממש, חלקם לא הכרחיים מבחינת הגייה, בעת תעתיק בתקופות המוקדמות יותר). קודם כל השימוש בשי"ן שמאלית עבור S, בעיקר במקרים כמו st או sp, היה מקובל ביותר בעבר (מסיבות שלא הצלחתי להבין עדיין), למשל לירה שטרלינג שהתקבע גם הוא בתקופה המנדטורית. מעבר לכך, עד ימינו אנו ניתן לראות דוגמאות שבהם דוברי עברית אוהבים לקשר שמות זרים למקור מקראי על ידי תעתיק, גם אם ההגייה התרחקה או שאין באמת מקור כזה; למשל השם האנגלי ג'ושוע (יש לנו כמה מקרים של ג'ושואה אבל אין אחידות), או הכתיב "עקרון" עבור העיר האמריקאית אקרון, והמגמה הזו הייתה מאוד משמעותית בעשורים הראשונים של העברית החדשה (ביחד עם תופעת "גיור" שמות כרם ויעל שלרוב נגמלנו ממנה). במקרה של פלשתינה, גם לאחר המנדט הכתיב הזה השתרש עבור מה שהיה בתקופה המנדטורית ומקור השם המנדטורי - ההחלטה הרומאית בשמות הפרובינקיות. יש דוברי עברית שמנסים להמשיך הלאה עם פלשתין ופלשתינים, אבל לאור כללי הערבית והכתיב הנפוץ יותר בימינו אני חושב שעבור הקשרי הישות המודרנחת נכון עשינו כשנקטנו בכתיב פלסטין בהקשר הזה. Mbkv717 • שיחה • כ"ז בכסלו ה'תשפ"ו • 10:06, 17 בדצמבר 2025 (IST)

דוגמה ב"שלוף"? השגיאה הנפוצה בהגיית שמו של מתחם שרונה.

כל מה שהמקור האטימולוגי שלו הוא פלשת ראוי שישמר מקור זה בשמו. גם יסוד הפלישה בשם זה הולם להפליא.

התיאור לגבי Palestine לא מדויק בלשון המעטה. הוצע להקים שתי מדינות על השטח, אחת החליטה לבחור באחד השמות האפשריים מבחינתה (ככה זה כשאתה ותיק, מצטברים לך שמות. בני ישראל, יהודים, עבריים, ועוד ועוד, לא חסרים). השנייה החליטה לחסל את הראשונה בעזרת אחיה מהסביבה, נכשלה, והתקיימה כמדינה לא מוכרזת רק במאה ה-21, רק ברצועת עזה תחת דיקטטורת חמאס ורק כ-17 שנה. לא מפתיע השנייה אימצה את השם שהיה זמין, במגבלות השפה הערבית (ככה זה כשאתה מזויף, סופך לשבת במליאת האו"ם מאחורי שם באנגלית אותו מרבית בני עדתך אינם מסוגלים לבטא). ‏Virant‏ (שיחה) 09:46, 17 בדצמבר 2025 (IST)

זה די ברור שהרקע לשימוש בפלשתין, הוא השם המקראי "ארץ פלישתים" שכבר מופיע בספר בראשית, והיה באותה רצועה. וכפי שכתבו גם אחרים פלשת, ופלשתים. מילים רבות מושפעות מהתעתיק התנ"כי, בסופו של דבר אנחנו עם הספר. בברכה מ-ב-צ • שיחה 10:29, 17 בדצמבר 2025 (IST)

@Virant לא הבנתי אם הדיון הוא פילולוגי או עוד במה להשמעת הבלים פוליטיים ס.ג'יבלי - שיחה - הצטרפו למיזם סין 10:49, 17 בדצמבר 2025 (IST)

היה פילולוגי עד שעברנו לתחום הפוליטי. לפעמים העובדות כואבות, אני יודע. ‏Virant‏ (שיחה) 10:52, 17 בדצמבר 2025 (IST)

בבקשה. חנוכה שמח מ-ב-צ • שיחה 10:53, 17 בדצמבר 2025 (IST)

חג חנוכה שמח, מ-ב-צ  : ) ‏Virant‏ (שיחה) 11:05, 17 בדצמבר 2025 (IST)

כאמור: ישות בשם שכולל Palestine באנגלית ו־فلسطين בערבית התקיימה בזמן המנדט הבריטי (1922–1948) ולאחר מכן: ממשלת כל פלסטין (עד 1959, שאז שולבה ברפובליקה הערבית המאוחדת) ומ־1964 עד ימינו: הארגון לשחרור פלסטין וארגונים אחרים. השם עצמו מוכר, גם אם היישות כמדינה פחות מוכרת. ומשנת 1948 ויקיפדיה העברית קוראת לישות כזו, שהיא המשך של הישות המנדטורית, „פלסטין”. Tzafrir • שיחה 11:12, 17 בדצמבר 2025 (IST)

אנחנו מבחינים בין ישויות בארץ ישראל שנקראות על שם פלשת עד "פלשתינה (א"י)" (כולל), לבין ישויות מדיניות ערביות בתקופה המודרנית שנקראות בערבית فلسطين (להטיותיה). מה שיש לו זיקה לעבר הרחוק משמר את השורש פלשת, ומה שנוצר בתקופה המודרנית מתועתק לעברית "פלסטין" בהתאם לערבית.

כשיהודים ייסדו בשנת 1902 בנק שיסייע בהקמת ריבונותם השלישית בארץ ישראל, הם קראו לו בנק אנגלו-פלשתינה, בהתייחס לשם הבריטי Palestine, המתבסס על פרובינקיה סוריה פלשתינה הרומית, שנקראה כך במקום פרובינקיה יודיאה כדי לטשטש את הקשר היהודי למקום. הם לא חשבו לעצמם ששם הבנק מתייחס לערבים באיזושהי צורה, כי אין קשר אטימולוגי כזה, וזאת משום שאין קשר היסטורי כזה. "אנגלו-פלשתינה" כמוהו כ"אנגלו-ישראל". מה עושה בנק אנגלו-פלשתינה היום? היום הוא בנק לאומי לישראל, לא "בנק פלסטין". ‏Virant‏ (שיחה) 12:32, 17 בדצמבר 2025 (IST)

דוגמה למשהו מהעבר הרחוק: ג'ונד פלסטין (בערבית: فِلَسْطِيْن). יש לך הנחה שחייבים לתעתק את Palestina לעברית עם כ„פלשתינה” (אגב, הבנק נקרא בשנת 1908 „חברת אנגלא פלשתינה”, אבל אנחנו לא כותבים כך היום). כאמור, Palestina הלטינית נקראה כך על שם Παλαιστῑ́νη, שם שהיה בשימוש עוד מימי הרודוטוס (גם אם לא לכל הארץ). גם כשהמצרים הקדמונים תעתקו את השם, לא הבנתי באיזה צליל בדיוק הם השתמשו. לא ברור לי שאפשר לכתוב שהם כתבו שם ש’. אולי היחידים שכתבו שם ש’ הם אנחנו. Tzafrir • שיחה 13:17, 17 בדצמבר 2025 (IST)

השם המצרי לפלישתים נכתב גם הוא עם ש ימנית. ~2025-28641-51 • שיחה 18:10, 17 בדצמבר 2025 (IST)

העברים ואולי גם המצרים^{[דרוש מקור]} כמובן לא התייחסו לפלסטינים אלא לפלשתים. גם הרודוטוס לא התייחס לפלסטינים אלא לפלשתים, אבל ברוב מוחלט של שפות העולם הלכו לפי הרודוטוס כבר מהעת העתיקה שזה אומר ס' ו ט'. האם מישהו אחר מלבד העברים ואולי גם המצרים התנסח עם ש' ות'? תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

לעניין המעבר מת’ לט’: להבנתי (ואני לא מומחה בתחום) זה היה תעתיק נפוץ של מילים מיוונית ולטינית כבר בתקופה הביזנטית. האם זה אומר שהפסיקו לבטא באזורנו ט בצורה שונה מ־ת? דוגמה שעולה לי כרגע בראש: „פלטין”. ואם מתייחסים לשם של הארץ כשם ממקור יווני (ולא קשור ישירות לשמם של הפלישתים, שוב כמו במקרה של אשור וסוריה), הרי שסביר לתעתק אותו מיוונית בט’. ובכל מקרה התעתיק לערבית לאחר הכיבוש הערבי היה בט’. Tzafrir • שיחה 10:15, 18 בדצמבר 2025 (IST)

ראו יאיר עדיאל, לשוני או פוליטי? על דיוני האקדמיה ללשון העברית בשם פלסטין, פעמים 125. Geagea • שיחה 12:48, 19 בדצמבר 2025 (IST)

משתמש:Geagea אני לא יכול לפתוח את זה מהנייד ולא סביר שאהיה ליד מחשב בימים הקרובים. אפשר איזה שהוא תקציר ברמת המשפט או שניים? תודה. ~2025-41826-15 • שיחה 05:24, 20 בדצמבר 2025 (IST)

בין השאר הם מסכימים שהתעתיק המקובל לעברית (או ארמית) בימי המשנה והתלמוד היה פלסטינה. Tzafrir • שיחה 16:34, 21 בדצמבר 2025 (IST)

• במאמר נזכרת הצורה "פלסטיני" שמופיעה "במדרש". מקום אחד ספציפי מצוין בהערת שוליים 3 (עמ' 286): בראשית רבה צ, ו. המדרש הזה הוא ארץ ישראלי מתקופת התלמוד, התקופה הביזנטית בארץ ישראל, ואני תוהה:

1. אם ההברה האחרונה במילה "פלסטיני" היא למעשה דיפתונג ("ניי", ney) - למה בעצם יש שם יו"ד?

2. אם הדיפתונג בשם הלטיני Palaestina (פלייסטינה או פלאיסטינה) התקצר בתקופה הזאת ל"פלסטינה", בהגייה או אף בכתיבה. מתייג את בעלי הידע בלטיניתIjon, Naidav2424, אלדד‏.

• "בצורה הקצרה 'פלסטין' או בצורה הארוכה 'פלשתינה'" (עמ' 286, 287) - כאילו ההבדל הוא באורך ולא בשפת המקור. הצורה הראשונה היא ערבית והשנייה היא אירופית.
• "המילה היוונית והרומית Palestine" (עמ' 287) - המילה הזאת אינה נכתבת כך ביוונית או ברומית. זאת הצורה האנגלית.
• "השם 'פלשתינה'... נקבע על ידי הבריטים בתקופת המנדט" (עמ' 287) - עלול להשתמע מכך שהבריטים בחרו את התעתיק עם שי"ן ות"ו. זה לא הבריטים קבעו, אלא היהודים, והתעתיק הזה כבר היה קיים הרבה לפני כן - במאמר נכתב שעוזי אורנן הצביע על מקורות עבריים מ-200 השנים האחרונות שכללו את התעתיק הזה (עמ' 290).

Liadmalone • שיחה 22:47, 21 בדצמבר 2025 (IST)

באנציקלופדיה העברית, כרך ו', עמ' 27, מופיע תעתיק של השם ביוונית כפי שמופיע אצל הרודוטוס. בסוף המילה יש דיפתונג שמתועתק לעברית בעזרת יו"ד אחת (פַלַיסְטִינֱי). אני מסיק מכך שיהודי ארץ ישראל בתקופה הביזנטית ביטאו את השם על פי היוונית (השפה השלטת באזור), אבל מצד שני, בטקסט של בראשית רבה, לפחות כפי שהוא מופיע באתר דעת, אין את הדיפתונג הראשון ("פלסטיני" ולא "פליסטיני"). האם ההגייה התקצרה? מעניין שגם בערך הזה באנציקלופדיה העברית יש הפנייה אחת בלבד לשם הזה במקורות העבריים העתיקים - בראשית רבה. האם הוא לא מופיע בשום מקום אחר בספרות חז"ל או שזה פשוט המופע המוקדם ביותר שלו? מה זה אומר על יחס יהודי התקופה לשם הזה? אם כך, האם לא מדובר בתעתיק ארעי (או כדברי עוזי אורנן המצוטטים במאמר לעיל: "אל תשימו לב שבאיזה מדרש כתוב בסמ"ך וטי"ת... זה לא צריך להיות מורה דרך שלנו")? Liadmalone • שיחה 23:19, 21 בדצמבר 2025 (IST)

הרודוטוס, ג, 5: "מגבול פניקיה עד לגבולות העיר קאדיטיס, הארץ בידי הסורים המכונים פַּאלֶסְטִינִים" (תרגום שימרון, עמ' 178). עמ' 179, הערה 4: "קאדיטיס היא לכל הדעות עזה". הרודוטוס, ז, 89: "חלק זה של סוריה עד למצרים נקרא פַּאלֶסְטִינָה" (עמ' 381). לאורך התרגום של שימרון, ובשונה מהתעתיק בספרו "הרודוטוס וראשית דברי הימים", הלמ"ד בסגול, בלי דיפתונג! Liadmalone • שיחה 18:45, 23 בדצמבר 2025 (IST)

לעומת זאת, בתרגום הישן של אלכסנדר שור: "פלשתינה" וגם "פלשתינא", "פלשתינאים", אך גם "פַּלַיסטִינַאִית". Liadmalone • שיחה 19:03, 23 בדצמבר 2025 (IST)

היוונים של חנוכה

להבנתי בתקופת מרד החשמונאים היהודים נלחמו נגד סורים. כלומר היוונים שהיו לא היו קשורים ישירות ליוון. האם זה ככה? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

במסגרת תפקידי הרשמי כמקשר: מרד החשמונאים, הממלכה הסלאוקית, ובפרט: הממלכה הסלאוקית#דמוגרפיה. אגב, אנטיוכוס הרביעי נקרא במקור מיתרידטס, כלומר: הייתה כבר השפעה של מיתרה בסביבה. Tzafrir • שיחה 14:11, 18 בדצמבר 2025 (IST)

הם כולם היו הלניסטים. Shannen • שיחה 22:41, 18 בדצמבר 2025 (IST)

לאחר מותו של אלכסנדר הגדול ממוקדון ב-323 לפנה"ס, יורשיו נלחמו על חלוקת השטחים שכבש. השטח הגדול ביותר נתפס ע"י סלאוקוס הראשון שהקים את הממלכה הסלאוקית. היורשים שלו, לאחר כ-150 שנה, הם ה"יוונים" מהסיפור של חנוכה (167-160 לפנה"ס). ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אלכסנדר היה ממוקדון: ממלכה בשולי העולם ההלני עד אז: עד שפיליפוס אביו של אלכסנדר כבש את רוב יוון, הם נחשבו בעיני היוונים כברברים. סלאקוס היה מקדוני. עם הזמן התערבבו המקדונים עם היוונים האחרים ואני מקשר להלניזם (ההתרחבות של התרבות היוונית לכל המרחב). היום קיימת מדינה שרצתה להיקרא מקדוניה, אבל יוון המודרנית לא מוכנה לוותר על שיוך מקדוניה ליוון (הם כבר לא ברברים?), ולכן המדינה החדשה נאלצה להסתפק בשם מקדוניה הצפונית. Tzafrir • שיחה 09:47, 19 בדצמבר 2025 (IST)

זכיינות

חוץ מרשתות שיווק מזון (וסופרים), רשתות של בתי קפה ומסעדות לסוגיהם: אילו עוד זכיינים יש בישראל? הבנתי שמפעל הפיס וכל הטוטו/לוטו שלהם. מה עוד? ~2025-42673-76 • שיחה 16:14, 24 בדצמבר 2025 (IST)

בתחום הביגוד (ותחומים קרובים של מוצרי צריכה) יש זכיינים של אולפני סרטים, להדפסה של דמויות מהסרטים. דוד שי • שיחה 18:17, 24 בדצמבר 2025 (IST)

זכיינים של משרדי הממשלה. חזרתי • ∞ • שיחה 20:05, 25 בדצמבר 2025 (IST)

למשל חנויות נעליים או סניפי סופר פארם Shannen • שיחה 20:44, 25 בדצמבר 2025 (IST)

יש פשעי מלחמה שהם לא נגד האנושות?

בשביל מה תמיד אומרים את הכפילות "פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות" כשזה למעשה שני מושגים שאומרים אותו דבר בדיוק? או שיש הבדל?--~2025-31258-37 • שיחה 12:46, 27 בדצמבר 2025 (IST)

~2025-31258-37, כן. למשל, ביזה במסגרת מלחמה מהווה פשע מלחמה אבל לא פשע נגד האנושות. ומצד שני, קצירת איברים ממתרגלי הפאלון גונג בסין היא פשע נגד האנושות אבל לא פשע מלחמה, כי אינה מבוצעת במסגרת מלחמה כלשהי. בברכה, ‏Virant‏ (שיחה) 13:17, 27 בדצמבר 2025 (IST)

גם ירי על צנחנים באוויר הוא פשע מלחמה ולא פשע נגד האנושות. בברכה. ליש • שיחה 16:02, 27 בדצמבר 2025 (IST)

ירי על צנחנים (במובן של חיילים שצונחים באופן מאורגן כדי להילחם, לא על טייס שנוטש ממטוס מתרסק) אינו פשע מלחמה (וכמובן שלא פשע נגד האנושות) אלא פעולת מלחמה לגיטימית לחלוטין. ירי על מי שנוטש מטוס אכן מהווה פשע מלחמה. אמיר מלכי-אור • שיחה 21:18, 27 בדצמבר 2025 (IST)

הלוח החלק - סטיבן פינקר

מחפש עליו חומר ~2025-28641-51 • שיחה 14:17, 28 בדצמבר 2025 (IST)

יש מידע על הספר הזה בוויקיפדיה האנגלית. בעברית אין. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אכן, ראה The Blank Slate בוויקיפדיה באנגלית ופרטים על הספר באתר סימניה. בברכה, ‏Virant‏ (שיחה) 19:33, 15 בינואר 2026 (IST)

המהומות בתראבין (2025)

בחיפוש גוגל לא מצאתי ערך על זה, סביר להניח שהסיבה היא שזה עדיין מתרחש.

שאלה ראשונה היא מה הצדדים השונים ומדוע כל הבלאגן הזה התחיל ושאלה שנייה היא האם היה אי פעם בהיסטוריה של מדינת ישראל מצב שבו המשטרה מכתרת יישוב בדואי בתוך שטח ישראל? תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

שאלה שנייה - כפר קאסם ב-1956 הוא דוגמא לסגר שעשו. Shannen • שיחה 19:41, 30 בדצמבר 2025 (IST)

כפר קאסם הוא לחלוטין לא יישוב בדואי אלא יישוב מדאני (אולי נכון להגיד שבעבר הוא היה כפר של פלאחים). ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

יש דוגמה לפעולה כל כך נחרצת נגד יישוב של ישראלים שממנו יצאו לפעולות תג מחיר? Tzafrir • שיחה 22:27, 4 בינואר 2026 (IST)

עולה לי בראש מה שקרה ב2014-2015 בישיבת עוד יוסף חי. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

לפי הערך לא מדובר על משהו שנעשה בעקבות עימותים עם חיילים. סתם תג מחיר לא מפריע יותר מדי. Tzafrir • שיחה 19:50, 7 בינואר 2026 (IST)

קרבתה של הערבית הפלסטינית לעברית מודרנית

בעוד שערבית קוראנית, דומה מאד לעברית מקראית, הניב הספציפי של ערבית מדוברת שנקרא ערבית פלסטינית הוא הניב הערבי המודרני הקרוב ביותר לעברית מודרנית. הקרבה המיוחדת הזו החלה לפני הציונות, בשלהי תקופת היישוב הישן (אם לא לפניכן).

האם נכתב ספר המכסה את כל הנושא הזה של קרבה בין ערבית פלסטינית לעברית מודרנית? תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

ערבית ועברית הן שתיהן שפות שמיות, ואף חלק מתת הקבוצה של שפות שמיות מרכזיות, אבל נחשבות כשייכות לשתי תתי קבוצות נפרדות. לעניות דעתי הענפים הללו נפרדו לפני יותר מ־4000 שנים (אבל אין לי מושג ובהחלט יכול להיות שאני טועה בכמה וכמה מאות שנים). בתקופת כתיבת הקוראן, הערבית שבו הוא נכתב כבר הייתה רחוקה מהעברית: דוברי עברית לא יכלו להבין ערבית, ולהפך. אבל שפות לא רק נפרדות אלא גם משפיעות אחת על השניה. ברור שהעברית קיבלה לא מעט מילים בהמשך מהערבית, בדרכים שונות.

לפני תחילת השפעת העברית המודרנית, ערבית פלסטינית הייתה בעיקרה חלק מקבוצת ניבי ערבית שנקראה ערבית לבנטינית: כלומר: בערך מה שהיה מדובר בסוריה הגדולה (ללא החלקים המדבריים). אין לה קשר מיוחד לעברית למעט, אולי, השפעות מעטות של ארמית על שתיהן. לפני מלחמת העולם הראשונה לא הייתה הבחנה גדולה כל כך בין פלסטינה לסוריה (הגליל היה קשור יותר לחלקים הצפוניים, לדוגמה).

היום ערבית ישראלית מושפעת לא מעט באוצר המילים (ואולי קצת יותר?) מעברית, אבל לא על כך הייתה השאלה. Tzafrir • שיחה 22:14, 4 בינואר 2026 (IST)

תמיכת קטאר בחמאס

שלום,

ידוע לי באופן כללי כי קטאר תומכת בחמאס, אך ברצוני להבין בצורה מדויקת ומעמיקה יותר מהם היקף התמיכה ואופייה, הן כיום והן בעבר.

1. בנוגע להעברת מזוודות הכסף מקטאר לחמאס דרך ישראל: ברור לי בדיעבד שהכספים שימשו גם למימון פעילות טרור. עם זאת, האם הייתה לפני 7/10 אינדיקציה לכך שהכסף מסייע ישירות לפעילות טרוריסטית, או שמבחינת ישראל וקטאר הוצג הכסף כסיוע הומניטרי לנזקקים, תשלומי משכורות וכדומה?

2. ידוע לי כי רשת אל־ג׳זירה נוקטת קו ביקורתי כלפי ישראל. האם מדובר בביקורת חריפה אך לגיטימית, או שיש גם דפוס של דיווחים שקריים או מסולפים באופן שיטתי? בנוסף, באותו הקשר, האם אל־ג׳זירה מבקרת גם את חמאס, ואם כן – באיזו מידה?

3. האם קיימות דוגמאות נוספות לתמיכה קטארית בטרור? לשם הבהרה, השאלה מתייחסת לתמיכה בטרור באופן ישיר וספציפי, ולא לביטויי הזדהות עם העם הפלסטיני. לדוגמה, אירוח בכירי חמאס בקטאר או משלוח סיוע הומניטרי לעזה עשויים לסייע בפועל לחמאס, אך אינם שקולים מבחינת חומרתם לפעולות כגון אימון צבאי, אספקת אמצעי לחימה או מימון ישיר של פעילות טרור.

תודה, יודה אווזי • שיחה 20:30, 1 בינואר 2026 (IST)

1. כן, פורסמו ראיות ועדויות לכך שחלק מהכסף משמש לטרור, ועבר לזרוע הצבאית של חמאס. בנוסף יש כסף שעבר ישירות לזרוע הצבאית בצורה חשאית. בכל מקרה סיוע למשטר טרור הוא סיוע לטרור, אם מישהו משלם משכורות ודלק למשל לגרמניה הנאצית, הוא עוזר לה ולתקציב שלה.

2. אל-ג'זירה בערבית תומכת באופן מובהק בחמאס ומתנגדת לישראל, היא פועלת כמו דוברת שלו, כולל הסתה ושקרים.

3. יש משמעות גדולה להעברת הכסף מקטר לחמאס (כ-1.8 מיליארד דולר מ-2012), כי בלי כסף אין כלום, לא טרור ולא משטר. אבו מאזן סירב בעבר להעביר כסף לחמאס, ואם קטר או מדינה אחרת לא היו מעבירות כסף, המשטר בעזה היה מתחלף (היו שיחות על כך במצרים, אבל קטר מנעה את ההחלפה כי הסכימה להעביר כסף). יש משמעות גדולה לאירוח של הנהגת חמאס, כי זה מעניק להם ביטחון ולגיטימציה. יש כסף שעבר ישירות לזרוע הצבאית תוך הונאה. בעבר היא סייעה גם לארגונים כמו הטליבאן, אל-קאעידה ודאעש. רשת אל-ג'זירה מפיצה תעמולה והסתה (מה שמעודד טרור), וקטר תורמת מיליארדים לאוניברסיטאות מובילות בארה"ב, תוך קידום הערכים שלה. כידוע הדבר הכי חשוב ומשפיע זה חינוך. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

המילה אולי בעברית ובערבית

בעברית — אולי

בערבית — רבמא (ربما)

יכול להיות שגם בעברית עתיקה וגם בערבית עתיקה המילים היו שונות? אולי בכלל לא אמרו רק מילה בודדה אלא אמרו ביטוי כמו "יכול להיות"? תודה.

אולי. אסף השני - לדף הסיכה. תשוחרר אמא של!. 12:55, 2 בינואר 2026 (IST)

"אולי" מופיעה בתנ"ך, ו-ربما מופיעה בקוראן, כך שנראה ששתי המילים עתיקות. ראה ויקימילון למידע נוס על "אולי". Shimon Tregubov • שיחה 14:40, 25 בינואר 2026 (IST)

אויבי איראן

למה איראן לא ארגנה טבח בסגנון 7.10 בערב הסעודית ו/או בטורקיה? האם קיים תרחיש כזה?--~2025-31258-37 • שיחה 14:43, 2 בינואר 2026 (IST)

טבח זה המון עבודה. למה לא לשלוח כמה כלים קטנים ולחסל לסעודיה חצי מתפוקת הנפט? אלמונים זריזים מוזמנים לתקן את לשון העתיד בערך בנתונים אמינים מהעבר. Tzafrir • שיחה 22:37, 4 בינואר 2026 (IST)

מה איננו יחסי?

לפעמים אני שומע ש"הכל יחסי". לא יודע אם הכל בעולם יחסי, אבל אם לא הכל יחסי אז מה לא יחסי? תודה. ―~2026-44017 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

קבוע פיזיקלי, קבוע מתמטי. Corvus‏,(Nevermore)‏

מהי האפליקציה הטובה ביותר לנהל משימות?

משהו פשוט שייתן לי תזכורות שעון מעורר בטלפון לפי תאריך. תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

מצרית עתיקה

האם במצרית עתיקה האות פ הייתה P או F? לדוגמה כשמצרי עתיק אמר "פלשת" הוא אמר PLST או FLST? או כשמצרי עתיק אמר "פנחס" הוא אמר PINCHAS או FINHAS? תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

יש לנו ערכים לא מקיפים על קופטית ועל מצרית עתיקה. לפי הערך האנגלי w:Egyptian language, אם אני מבין אותו נכון, שני העיצורים היו שני עיצורים שונים. אין לי מושג מה היה כתוב שם בפועל. בעברית מקראית במקור כל פ’ הייתה מה שמאוחר יותר הוא פ’ דגושה. אין לי מושג לאיזה עיצור היה נהוג לתרגם בעברית את ה־f המצרית. מוזמנים לבדוק בעצמכם. Tzafrir • שיחה 22:25, 4 בינואר 2026 (IST)

בשני המקרים שהבאת זה p – ראה wikt:en:pwrꜣsꜣtj (פלשת) וwikt:en:pꜣ-nḥsj (פנחס) בויקימילון האנגלי מּּפתח-רשימה • שיחה 21:49, 5 בינואר 2026 (IST)

מעניין. אחת הדמויות המשניות בספרי הארי פוטר היא מנהל העבר של בית הספר, שמופיע כתמונה: פיניאס ניגלוס בלק. בלק, שם המשפחה, הוא שחור באנגלית. ניגלוס הוא שחור בלטינית. ופיניאס הוא פנחס, כלומר: כושי. ניגלוס בלק אינו צירוף מקרים. אבל פיניאס? Tzafrir • שיחה 22:17, 5 בינואר 2026 (IST)

מה ההבדל בין עושק לסחיטה?

או שזה אותו דבר בדיוק?

בשני המקרים אין כוונה לסחיטה באיומים אלא רק לדברים כמו ניצול כלכלי במיוחד בהקשר תמחור קיצוני או דרישת מחיר גבוה קיצונית על משהו. תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

ההבדל מאוד ברור. סחיטה היא הפעלת לחץ ואילו עושק הוא חיתוך.

וברצינות: עושק זו פעולת גזילה שלא בצדק ובכוח. סחיטה: הוצאה בהסכמה (גם אם תחת איומים). Tzafrir • שיחה 22:42, 4 בינואר 2026 (IST)

אגב, המונח התורני עושק מתייחס ספציפית (לפי חז"ל לפחות) לעושק שכר שכיר, בניגוד לגניבה וגזילה. שמש מרפא • שיחה 22:48, 4 בינואר 2026 (IST)

העסקת עובדים לא חוקיים בשכר נמוך משכר המינימום זה עושק. תביעת שלמונים, כדי לא לספר לאשת הנתבע על הרפתקאותיו במיטות זרות, זו סחיטה. בברכה. ליש • שיחה 22:52, 4 בינואר 2026 (IST)

בשפת יום יום, אנשים קוראים סחיטה גם למצב בו הם נאלצים לשלם מחיר גבוה, למשל בגלל שיש ספק יחיד, נניח במתחם של אירוע. אפילו שזו טעות לשונית. עושק נתפס כיום כמשלב גבוה עבור סחיטה במובן הזה - סחיטה לא באיומים.Ladypine א • שיחה 16:34, 15 בינואר 2026 (IST)

אגב, הפעלת כוח זה לא סחיטה ולא עושק, זה שוד. בברכה. ליש • שיחה 22:55, 4 בינואר 2026 (IST)

ועדת חקירה למגפת הקורונה בישראל

האם הוקמה ועדת חקירה כלשהי לאחר סיום מגפת הקורונה בישראל? ועדה שתסכם את התקופה הזו ותתאר את הטיפול הממשלתי במגפה, ותציין מה נעשה כמו שצריך ומה לא, תעיין בחלקים החסויים של ההסכם עם פייזר, ותמליץ איך להיערך יותר טוב למגפה עתידית. זו יכולה להיות, למשל, ועדה פרלמנטרית, או ועדה של משרד הבריאות. חיפשתי ולא מצאתי. — ‏גבי‏ (שיחה | תרומות) 21:37, 6 בינואר 2026 (IST)

דוח מבקר המדינה ממאי 2024: ניהול משבר הקורונה ברמה הלאומית

בתקופת הממשלות ה35- וה- 36 - דוח מיוחד. שנילי • שיחה 07:55, 7 בינואר 2026 (IST)

תודה, פספסתי את זה. אני אקרא. — ‏גבי‏ (שיחה | תרומות) 11:05, 7 בינואר 2026 (IST)

מניות של מפעל הפיס

האם מפעל הפיס נסחר בבורסה? אם לא, למה? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

מפעל הפיס הוא חברה לתועלת הציבור. כלומר: זוהי חברה, אבל לא למטרות רווח, ולכן בפרט מניותיה לא נסחרות באף בורסה. לעניין הבעלות: מפעל הפיס#מינויים. Tzafrir • שיחה 00:18, 10 בינואר 2026 (IST)

ההגנה VS פלמ"ח

בערך ההגנה כתוב שההגנה הייתה ארגון צבאי. בערך פלמ"ח כתוב שהפלמ"ח היה הכוח הצבאי של ההגנה. אם כל מהותה של ההגנה היא "ארגון צבאי", אז לא ייתכן שיהיה לה "כוח צבאי"- היא הכוח הצבאי של עצמה. אז מה בעצם ההבדל בין ההגנה לפלמ"ח?--~2025-31258-37 • שיחה 23:52, 12 בינואר 2026 (IST)

שימו לב למילה "מגויס" בהתייחסות לפלמ"ח. שנילי • שיחה 08:33, 13 בינואר 2026 (IST)

ההבדלים בין ההגנה לפלמ"ח כל כך גדולים שאם הם לא ברורים כנראה מי ששואל לא קרא את הערכים בוויקיפדיה עליהם

תחשבו על ״ההגנה״ כ״מערכת הביטחון״ שיש לה כמה זרועות. למשל: הפלמ״ח, חי״ש, חי״מ, הש״י וכו׳. Shannen • שיחה 14:42, 15 בינואר 2026 (IST)

ההבדלים בין ההגנה לפלמ"ח לא כל כך גדולים, אך אין מדובר באותו הדבר. איש עיטי – הבה נשיחה 07:03, 16 בינואר 2026 (IST)

מה שכתב איש עיטי אינו נכון. Shannen • שיחה 15:34, 21 בינואר 2026 (IST)

למה להתייחס להגנה כמערכת הביטחון ולא כצבא? ההגנה הפכה לצה"ל. ראש המטה הכללי שלה הפך לראש המטה הכללי של צה"ל. Liadmalone • שיחה 17:27, 21 בינואר 2026 (IST)

הפלמ"ח היה כוח מגוייס לעומת למשל החי"ש שהיה כוח שדומה יותר להגמ"ר של ימינו. ההגנה הייתה המעטפת הכללית של כול הכוחות האלו (וגם פל"ים, ש"י, תע"ש, חי"מ, גדנ"ע וכיוצ"ב). הפלמ"ח הוקם בסיוע בריטי, בניגוד להגנה. לכן לכתוב ש"הבדלים לא כך כך גדולים" היא אמירה לא נכונה. Shannen • שיחה 20:13, 21 בינואר 2026 (IST)

האם יש הבדל מהותי בערך התזונתי

האם יש הבדל מהותי בערך התזונתי בין עדשים כתומות לעדשים ירוקות? תודה. ~2026-25324-0 • שיחה 20:29, 14 בינואר 2026 (IST)

בפייסבוק יש תשובה. נדמה לי שהם מבינים במה שהם כותבים. Shannen • שיחה 06:02, 19 בינואר 2026 (IST)

תזונה ים תיכונית נחשבת בממסד הרפואי לתזונה הכי בריאה שיש Hila Livne • שיחה 15:04, 20 בינואר 2026 (IST)

תודה~2026-25324-0 • שיחה 16:19, 20 בינואר 2026 (IST)

למה תאילנד לא תקפה את חמאס בעקבות רצח וחטיפת אזרחיה?

תאילנד, שעשרות מאזרחיה נרצחו בעינויים, ועשרות נוספים נחטפו, הייתה אמורה להיות הראשונה להצטרף למאמץ המלחמתי של ישראל. למה זה לא קרה?--~2025-31258-37 • שיחה 14:33, 16 בינואר 2026 (IST)

צבאית, אין לה ממש דרך לתקוף את חמאס. אבל היא כן יכלה להצטרף למאבק הדיפלומטי - ואז השאלה מקבלת משנה תוקף. – ד"ר MathKnight ✡ (שיחה) 14:38, 16 בינואר 2026 (IST)

היא העדיפה להתחנף לאיראן בתקווה שהיא תלחץ על חמאס לשחרר את חטופיה ס.ג'יבלי - שיחה - הצטרפו למיזם סין 21:34, 16 בינואר 2026 (IST)

עזרה בתשבץ היגיון

בתשבץ היגיון של ה-16 בינואר 2026 במעריב סופהשבוע אני מנסה לפתור את הגדרה 1 מאוזן. ההגדרה היא ”"ז'אנר ספרותי אוקסימורוני שקרוב לליבי" (ח) (4, 3)”. האותיות שיש לי הן: מ _ _ ר - _ ל _ .

האם לדעתכם הפתרון שלי נכון? – ד"ר MathKnight ✡ (שיחה) 20:25, 17 בינואר 2026 (IST)

מדבר אלי. Shannen • שיחה 20:33, 18 בינואר 2026 (IST)

תודה! להבא אני מעדיף רמז או הכוונה על פתרון ישיר. – ד"ר MathKnight ✡ (שיחה) 21:45, 18 בינואר 2026 (IST)

מתנצל. Shannen • שיחה 22:03, 18 בינואר 2026 (IST)

האם יש מיזם שאוסף את הסטיקרים להנצחת חללי מלחמת חרבות ברזל?

בעקבות טבח שבעה באוקטובר ומלחמת חרבות ברזל, התחילה תופעה של הנפקת סטיקרים להנצחת הנופלים והנרצחים, בדרך כלל בליווי תמונה וציטוט מעורר השראה. האם יש ארכיון דיגיטלי ואתר אינטרנט שאוסף ומרכז את כל הסטיקרים האלו? – ד"ר MathKnight ✡ (שיחה) 13:05, 19 בינואר 2026 (IST)

אני מכיר את מיזם "דרישת שלום" ו"מדביקים זיכרון".

יש גם את "מדבקות של זיכרון" של הספרייה הלאומית, אך אני לא יודע איך אפשר לעיין באוסף. Idoiz • שיחה 13:13, 19 בינואר 2026 (IST)

תודה רבה! – ד"ר MathKnight ✡ (שיחה) 14:50, 19 בינואר 2026 (IST)

היכן ניתן לגשת לאנציקלופדיה העברית

ספציפית רציתי לדעת אלו ערכים כתבה פנינה נוה (או בשם העט פנינה בת-שלה). מצאתי את זה בינתיים

• פנינה נוה (בת שלה) (פ. נ.), "ברנה, (קרל) לודויג", האנציקלופדיה העברית (כרך ט), חברה להוצאת אנציקלופדיות, תשכ"ד, עמ' 835-832

תודה Hila Livne • שיחה 15:00, 20 בינואר 2026 (IST)

חפשי אצל חנן כהן כאן. Shannen • שיחה 15:32, 21 בינואר 2026 (IST)

@Shannen תודה רבה Hila Livne • שיחה 15:22, 22 בינואר 2026 (IST)

ת' במקום ט'

האם היה עוד מקרה של תעתיק מיוונית-לטינית עם ת' במקום ט' מלבד "פלשתינה" במקום "פלסטינה"? תודה.

פעם זה היה התעתיק המקובל, שכן t=ת (למשל תורכיה). משום מה כיום ת' נפוץ בעיקר כתעתיק מ-TH. למשל התקופה הפלאוליתית, תאילנד. Reuveny • שיחה 17:13, 20 בינואר 2026 (IST)

אני חושב שטעית בדוגמאותיך, אני מדגיש, תעתיקים מיוונית-לטינית בלבד וכן אני יודע שמערכת הכתב האנגלית מוגדרת בדרך כלל כ"לטינית" אבל אני מתכוון לשמות שנתנו דוברי יוונית או לטינית.

„תורכיה” הוא תעתיק מערבית. גם שמות אחרים אנחנו לא מתעתקים מערבית שמות אחרים, לדוגמה: אפר'ניסתן. „פלאוליתית” מתעתק ת’ מהאות היוונית θ. זוהי אות שמקורה הוא באות ט’, אבל היוונים הקדמונים כנראה לא השתמשו בהגה הנפרד של ט, ומצד שני היה להם צליל לא מיוצג: כמו זה של המילה האנגלית think. אבל בלא מעט שפות ההגה הזה נעלם (בפרט: גם בלטינית). לדוגמה: האדם הניאנדרטלי#אטימולוגיה. Tzafrir • שיחה 18:25, 20 בינואר 2026 (IST)

לפי אתר האקדמיה, התעתיק של ת' ל-th מבוסס "על כתיבים רווחים בספרות חז"ל ובספרות הרבנית כגון 'תיאטרון', 'קתדרא', 'אתליטיס' ואף על הכתיב 'קתרוס' שבספר דניאל (עם זאת יש במקורות גם כתיבים אחרים)". Shimon Tregubov • שיחה 14:44, 25 בינואר 2026 (IST)

האם העם הפלסטיני (פאלאיסטיני) נוצר ביוון?

האם העם הפלסטיני (פלאיסטיני) נוצר על אדמת יוון (כולל טורקיה של ימנו)? תודה.

ראה "פלסטינים": באמנה הפלסטינית, מסמך פלסטיני מכונן שהוצג לראשונה בשנת 1964 והורחב בשנת 1968, נכתב כי "הפלסטינים הם האזרחים הערבים אשר שכנו משכן קבע בפלסטין עד שנת 1947. אחת היא אם הוצאו ממנה או נשארו בה, וגם מי שנולד לאב ערבי פלסטיני אחרי תאריך זה בתוך פלסטין או מחוצה לה, הוא פלסטיני".^[1] חזרתי • ∞ • שיחה 08:01, 22 בינואר 2026 (IST)

כמו שהעם הסורי (לא) נוצר ביוון. מוזמן לבדוק שמות מקומות אחרים שהוזכרו לראשונה אצל הרודוטוס. Tzafrir • שיחה 09:18, 22 בינואר 2026 (IST)

ממתי משטרת ישראל פועלת ברמאללה?

התפרסם היום (22 לינואר 2026) באתר ויינט:

המשטרה עצרה בדירת מסתור ברמאללה שני תושבי ערערה שבנגב - רביע אבו עראר טאלקת, בוגר לימודי רפואה בן 34, ואדם נוסף - בחשד למעורבות בקטטה המונית מלווה בירי בין משפחות מסוכסכות בפזורה הבדואית שבמהלכה נרצח סמיח אבו עראר בן ה-21. במסגרת התקרית, שאירעה באוקטובר 2025, נפצעו שני בני אדם נוספים, אחד מהם מתחת לגיל 18. המשטרה הודיעה כי חקירת המקרה נמשכת. אחרי המעצר האריך בית משפט השלום בבאר שבע את מעצרו של טאלקת בשבעה ימים.

(מאיר תורג'מן, אילנה קוריאל)

ממתי משטרת ישראל פועלת ברמאללה? ~2026-48265-9 • שיחה 18:42, 22 בינואר 2026 (IST)

לפי הכתבה בויינט מדובר בלוחמי ימ"מ. בברכה ובתודה, דג ירוק (שיחה) • יום חמישי בשבת, ד' בשבט ה'תשפ"ו; ולמנינם: 23:13, 22 בינואר 2026 (IST).

ימ"מ הם חלק מהמשטרה לכל דבר ועניין אבל הם מוסמכים לפעול בתוך שטח מדינת ישראל בלבד ורמאללה היא לא עיר במדינת ישראל כלל, כך שזה מוזר. אלו התנזים שאמורים לפעול ברשות הפלסטינית.

הימ"מ משויכת גם למשמר הגבול ובהתאם פועלת ביהודה ושומרון, גם בשטחי הרש"פ (שלא לדבר על כך שזו יחידת ההשתלטות והלוחמה בטרור הלאומית). ‏Virant‏ (שיחה) 07:13, 23 בינואר 2026 (IST)

מה זאת אומרת משויכת? אם היא פועלת גם בצבא וגם במשטרה אז היא כוח עצמאי (לא רק צבאי ולא רק משטרתי, אם כך זה שונה מהימ"מ במקומות אחרים בעולם כמו מה SWAT של ארה"ב). האם היה מקרה אחר בו הימ"מ פעלו ברמאללה?

זאת אומרת שהימ"מ היא יחידה במשמר הגבול, שהוא כוח ז'נדרמריה של משטרת ישראל, אשר פועל באופן קבוע במרחב התפר, לרבות יהודה ושומרון. אין פה שום דבר חריג מבחינת פעילות, אבל המבנה הארגוני ויכולת החבירה ליחידות אחרות עשויים לבלבל. למה שלא תקרא על היחידות האלה בוויקיפדיה? ‏Virant‏ (שיחה) 11:00, 23 בינואר 2026 (IST)

הנושא לא ממש מעניין אותי. לא ידעתי שיש הבדל בין הימ"מ הישראלי ל SWAT האמריקני. אם זה לא אותו דבר אז אני רק תוהה מהי כן המקבילה ל SWAT האמריקני במשטרת ישראל. SWAT: צוות ייעודי של אכיפת חוק שחבריו מגויסים, נבחרים, מאומנים, מצוידים ומוקצים לפתור תקריות קריטיות הכרוכות באיום על ביטחון הציבור, שאחרת יחרוג מהיכולות של מגיבים ראשונים ו/או יחידות חקירה מסורתיות של אכיפת החוק.[2]

הימ"מ היא גם ה-SWAT של משטרת ישראל ומטפלת גם במשברי בני ערובה על רקע פלילי, וכן נאבקת בפשיעה הקשה. זאת בנוסף לתפקיד העיקרי שלה שהוא לוחמה בטרור וחילוץ בני ערובה. מבחינת סמכויות ושטח פעולה: הימ"מ מוסמכת לפעול בכל שטחי ארץ ישראל כולל ישראל הריבונית (כולל כל ירושלים ורמת הגולן), יהודה ושומרון ורצועת עזה (שכרגע היא אקס-טריטוריה אז לא מבקשים רשות מאף אחד לפעול שם כשצריך). היא יונקת את הסמכות הזאת ממשטרת ישראל, משמר הגבול והמנהל האזרחי (שהוא הריבון בשטחים שלא סופחו לישראל). כמו כן, הימ"מ יכולה גם לפעול במדינות זרות בכפוף להסכמתן ויש בינה שיתופי פעולה בין-לאומיים עם יחידות השתלטות ו-SWAT ברחבי העולם. – ד"ר MathKnight ✡ (שיחה) 18:41, 17 בפברואר 2026 (IST)

ה"ריבונות" הישראלית בשטחים משותפת לרש"פ ובכל מקרה חלקית וכפויה. ההכרה בה הולכת ומתמעטת.

תפקיד ראב"ד מרוקו

בכתבה באתר חדשות נאמר שתפקיד ראב"ד מרוקו מקנה מעמד של שופט בית המשפט העליון במרוקו ובמעמד דיפלומטי בכיר, נכון? אייל • שיחה 15:02, 22 בינואר 2026 (IST)

לא יודע על שופט עליון, אבל שמעתי פעם מתושב מרוקו שלבתי הדין שם יש סמכות חוקית. שמש מרפא • שיחה 21:50, 22 בינואר 2026 (IST)

אלימות בבתי כלא

היי,

הרבה סרטים שמציגים את החיים בכלא מציגים מציאות קשה (דקירה כעונש על מבט מיותר, אונס כעניין שגרתי, התנכלות לאסירים חלשים ואזורים בכלא שבהם אין השגחה של סוהרים ואסירים אלימים יכולים לעשות כרצונם). עד כמה הסרטים האלה משקפים את המציאות?

תודה, יודה אווזי • שיחה 23:06, 22 בינואר 2026 (IST)

אולי המציאות נראית כאן. ראיתי את (כמעט) כל הפרקים. חזרתי • ∞ • שיחה 00:48, 23 בינואר 2026 (IST)

אולי יענייננו אותך גם סרטונים ביוטיוב של אחד הלל שהיה אסיר בכלא הישראלי במשך איזה עשור ומספר על חייו. Shimon Tregubov • שיחה 14:26, 25 בינואר 2026 (IST)

מדוע אוהדים את היהודים וישראל בצ׳כיה?

היי,

אני מקבל את הרושם שישראל והעם היהודי אהודים בצ׳כיה, במיוחד בהשוואה למדינות אחרות באירופה. מה הסיבות לכך, והאם קיימת אהדה ברמה כזאת גם בסלובקיה?

תודה, יודה אווזי • שיחה 23:10, 22 בינואר 2026 (IST)

יש לכך הקשר היסטורי. טומאש מסריק, מייסדה ונשיאה הראשון של צ'כוסלובקיה, היה אוהד מובהק של העם היהודי ושל התנועה הציונית ורחובות רבים בארץ קרויים על שמו ואף יישוב כפר מסריק. שוויון זכויות ליהודים היה שם, כמו בכל האימפריה האוסטרית, עוד במאה ה-19, ובימי צ'כוסלובקיה היהודים הוכרו כמיעוט לאומי - צעד יוצא דופן בתקופה שבה יהודים הוגדרו בעיקר כדת. היה לזה גם מניע פרגמטי - שכן בצ'כוסלובקיה חיו גרמנים והונגרים רבים, והיה רצון להוריד את חשיבותם הפוליטית. ורבים מהיהודים היו יכולים להיות באותה מידה גם מוגדרים "גרמנים", כך שהגדרת היהדות כלאום שונה סייעה להוריד ממספר הגרמנים. היו ועדיין יש גם גילויי אנטישמיות, אך היחס ההיסטורי החיובי ליהודים בכל זאת נוכח. Shimon Tregubov • שיחה 14:24, 25 בינואר 2026 (IST)

רוב הנשק ששימש את ישראל במלחמת העצמאות (ולמעשה הציל אותה) הגיע מצ'כוסלובקיה בעסקת הנשק הצ'כוסלובקית-ישראלית, כעודפים ממה"ע ה-2. העסקה הייתה באישור בריה"מ וסטלין, שקיווה לצרף את ישראל לגוש המזרחי בזכות התמיכה והרקע של המייסדים, אך לאכזבתו היא הצטרפה בסוף לגוש המערבי. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

זה לא נימוק מוצלח במיוחד: כמה שנים לאחר מכן הייתה עסקת נשק צ’כית נוספת, שגם היא בטאה את מדיניות ברית המועצות. Tzafrir • שיחה 08:54, 26 בינואר 2026 (IST)

לגבי הסעיפא של השאלה, הסלובקים היו בני ברית של גרמניה הנאצית וגירשו את יהודיהם למחנות השמדה. בברכה. ליש • שיחה 22:05, 28 בינואר 2026 (IST)

השם עבדאללה ליהודי ממוצא פרסי

היי,

מכר מוסלמי אמר לי פעם שלא סביר שיהודי ממוצא פרסי יקרא "עבדאללה" משום שזה שם מוסלמי מובהק. האם האמירה הזאת נכונה?

תודה, יודה אווזי • שיחה 23:14, 22 בינואר 2026 (IST)

לא, השם לא מוסלמי מובהק ורווח גם בקרב יהודים - ע"ע רבי עבדאללה סומך. הסיבה היא פשוט משום שזה שם ערבי ולא פרסי. שמש מרפא • שיחה 23:27, 22 בינואר 2026 (IST)

שמות שונים ממוצא ערבי משמשים גם באירן בגלל הרקע המוסלמי. הסתכלתי, לדוגמה בW:Category:20th-century Iranian sportsmen ומצאתי כמה ספורטאים שמם הפרטי הוא Abdollah, לדוגמא: w:Abdollah Chamangoli‏. Tzafrir • שיחה 11:13, 23 בינואר 2026 (IST)

צִ’י סַמַרַה (ניב/סלנג רוסי)

חיים שפירא ז”ל בספרו לֶךְ לְךָ, בְנִי! (Go, My Son! 1989) מספר על בריחתו לברית המועצות כבחור ישיבה צעיר בזמן מלחמת העולם השניה, שם למד רוסית בניב/בסלנג צִ’י סַמַרַה במחוז קויבישב.
מי יכול/ה לאמת עבורי את קיום הניב/הסלנג כעבור יותר מ־80 שנה? בעלי הידע ברוסיתIKhitron, יואל,דוד55, Bazarin, Eldad, Shimon Tregubov, רמי ‏. יהודה שמחה ולדמן • שיחה 12:46, 25 בינואר 2026 (IST)

AI Overview

The official language of Samara, Russia, is Russian, spoken by over 85% of the population, with no distinct local dialect that differs significantly from standard Russian

. The region is largely Russian-speaking, though it is culturally diverse with Tatar and other ethnic minorities present.

Key points regarding language in Samara:

Primary Language: Russian is the official and dominant language.

Demographics: Over 90% of the population is ethnically Russian. ~2026-25324-0 • שיחה 19:17, 25 בינואר 2026 (IST)

לסיכום נראה שאין ניב רוסי ספציפי לאיזור סמרה. ~2026-25324-0 • שיחה 20:24, 25 בינואר 2026 (IST)

דריסה מכוונת של חוסמי כבישים

היי,

נניח שמכונית נחסמת באמצע כביש ע"י מפגין שעומד מול הרכב ומונע מהנהג להתקדם. הנהג מצידו ממשיך בנסיעה איטית מאוד כדי להרתיע את המפגין מחד ומאידך להשאיר לו מספיק זמן כדי לפנות את הדרך בלי להפגע. גם הנהג וגם המפגין עקשניים מאוד ובסופו של דבר המכונית מפילה את המפגין ודורסת אותו.

אני מבקש להבין איך יתייחס החוק למקרה כזה - מצד אחד דריסה מכוונת ומצד שני הולך רגל שהכניס את עצמו לסיטואציה מסוכנת שהיה יכול להימנע ממנה בקלות. וגם, האם קרו בעבר מקרים כאלה בישראל או בעולם?

תודה, יודה אווזי • שיחה 18:46, 28 בינואר 2026 (IST)

אם ההפגנה והחסימה אינם ברישיון או אישור המשטרה – שניהם עבריינים (וטיפשים); אם ההפגנה חוקית והנהג התפרץ לשטח סגור לתנועה – רק הוא עבר על החוק (אבל שניהם טיפשים). חזרתי • ∞ • שיחה 21:30, 28 בינואר 2026 (IST)

ההפגנה לא חשובה, מדובר במכונית מול הולך רגל, לכן תמיד, אבל תמיד, הנהג יהיה אשם. מכונית יכולה לפצוע ולהרוג הולך רגל - הולך הרגל יכול, לכל היותר, לגרום נזק למכונית. בברכה. ליש • שיחה 21:55, 28 בינואר 2026 (IST)

זה לא סותר; אתה התייחסת לדיני נזיקין; אני – להיבט הפלילי. הולך רגל שנמצא בכביש שלא לשם חצייתו כחוק או שהות אחרת לא חוקית – עובר על החוק. חזרתי • ∞ • שיחה 22:45, 28 בינואר 2026 (IST)

ועדיין: נהג שהיה יכול להמנע בצורה סבירה מתאונה ולא נמנע ממנה, עובר על החוק (לעניות דעתי).

ממה שידוע לי, כאשר המשטרה יודעת על חסימת כביש (חוקית או לא חוקית) שהיא לא רוצה או יכולה לפנות, העדיפות היא שמי שחוסם את הכביש בפועל יהיו שוטרים כדי שיהיו עימותים בין אזרחים לשוטרים ולא עימותים דורסניים. זו הסיבה העיקרית למיעוט המקרים.

היה לנו לא מזמן מקרה של נהג אוטובוס שדרס מפגינים (יש לנו ערך על זה?) אבל זה היה לאחר שלהבנתו הם ניסו להרוג אותו ושלהבנתו לא הייתה לו דרך אחרת לצאת מזה. קשה לי לדמיין נהג שדורס מפגין, במיוחד במצב שמתואר כאן שזה ברור היטב לשני הצדדים. Tzafrir • שיחה 09:03, 29 בינואר 2026 (IST)

רחל שלקובסקי

שאלה קצת מוזרה, אבל אני בכל זאת סקרנית מאד. יש למישהו מושג למה יש עליה ערכים בשפות פורטוגזית וויאנטנמית? Hila Livne • שיחה 10:31, 29 בינואר 2026 (IST)

את הערך בווייטנאמית יצר אנונימי. את יכולה לשאול את יוצר הערך בוויקיפדיה הפורטוגזית, או להציץ מדי פעם כאן (בסוף)… חזרתי • ∞ • שיחה 19:32, 29 בינואר 2026 (IST)

@Hila Livne – הוא ענה... חזרתי • ∞ • שיחה 00:13, 30 בינואר 2026 (IST)

@חזרתי מעניין... תודה רבה! Hila Livne • שיחה 07:01, 30 בינואר 2026 (IST)

מי נראה אסייאתי

במקומות כמו יפן או סין אנשים מסוימים, ברמת היחיד או ברמת הקבוצה, לעולם לא יסכימו עם אדם זר שהוא "נראה יפני" או "נראה סיני". הם תמיד יגידו עליו שהוא נראה לבן/שחור/ערבי/הודי וכל השמות האחרים.

יש כמובן, במקומות אלה, אנשים שיגידו שהמראה של אחרים לא מעניין אותם ושההתעסקות במראה של אחרים היא גזענית והרסנית, אך הם מיעוט.

השאלה היא לגבי האנשים שכן מדברים על זה, שכן רואים בזה משהו מהותי.

מהי האמת שלהם?

אם אמת יכולה להיות אישית, קבוצתית או מוחלטת (כמו 1+1=2) אז מהי האמת שלהם? או שהיא אישית ברמת היחיד ("אני חושב שהיא לא נראית יפנית") או שהיא קבוצתית ("אנחנו חושבות שהיא לא נראית יפנית") אבל מאחורי האמת האישית/קבוצתית הזו יש איזה שהוא מכנה משותף לכל מי שיחשבו כך, מהו המכנה המשותף הזה? המילה "גזענות" לא בהכרח מסבירה מהו המכנה המשותף הזה ולמה אחרים לא חולקים אותו ("מתנגדים לגזענות").

יתרה מכך, אם אדם יגיד "אני יפני" כאשר ליפני מסוים או יפנים מסוימים אינו נראה יפני, הוא יזכה ללעג אם לא לכעס או שיתייחסו אליו כמטורף, השאלה היא איפה עובר הגבול לאותם יפנים לגבי מי "נראה יפני" וכו'? או שתבניות המראה האלה שזורות בפיזיקה עצמה או שתבניות המראה האלה הן המצאה.

אני בטוח שיש פילוסופים שחקרו את זה והתייחסו אל זה. אני מניח שהפילוסופיה שלהם לא ממש "תחזיק מים" ברחוב היפני או הסיני, אבל במערב יש להם השפעה חזקה, בארה"ב, קנדה, אוסטרליה וכו'. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

יש כאן כמה שאלות שונות.

ראשית, האם אנחנו מתייחסים ל„מקרה הטיפוסי” או שצריכים להתייחס לכל מקרה? לדוגמה: איך מבדילים בין מכונית לאופנוע? לכאורה: קל מאוד: ארבעה גלגלים לעומת שניים. אבל יש גם מכוניות עם שלושה גלגלים, ואופנועים עם שלושה או אפילו ארבעה גלגלים, ועוד כל מיני מקרים. האם אנחנו רוצים ליצור הגדרה שתתייחס לכל מקרי הקצה. או שמספיק לנו להתייחס למקרים החשובים?

ואפשר גם להסתכל מכיוון קצת שונה. אפשר לא לנסות לשאול מה צריכה להיות ההגדרה אלא מה אנשים חושבים שההגדרה צריכה להיות. להראות לכל מיני אנשים שונים תמונות ולנסות לגרום להם לסווג אותם כאופנועים או מכוניות בדרכים שונות.

אנחנו נוטים להשתמש בהגדרות מעשיות שעובדות ברוב המקרים. ההגדרות הללו גם אינן רק אובייקטיביות אלא משתנות בהתאם לנסיבות: לדוגמה: האם הצבע של השמיים הוא כחול או תכלת? האם הצבע של היין הוא אדום או בורדו?

אז למקרה הטיפוסי קל לסווג מראה בין יפני לבין לא יפני. איפה עובר הגבול: זו שאלה שאיתה ממילא לא מתמודדים בדרך כלל. גם המסווגים לא. איפה עובר הגבול בין נמוך לגבוה? התשובה כנראה תשתנה בהתאם לנסיבות ולצרכים. Tzafrir • שיחה 17:05, 2 בפברואר 2026 (IST)

יש משהו שגורם לאנשים להבין לכאורה איפה עובר הגבול. מה זה המשהו הזה, תשובות "עמומות" כמו "גזענות" או "המוח האנושי" לא עוזרות.

זו אחת מהחולשות של שפה טבעית, אין הגדרה חד משמעית או גבול חד למשמעות. הדוגמה הקלאסית היא "תמצא הגדרה מדוייקת לכיסא". רוצה תשובה פחות עמומה? אין תכונה בינארית "נראה כמו יפני". יסלחו לי חברי הביולוגים שאני משתמש במחשבים להשוואה, אבל נניח לצורך העניין שהמוח הוא רשת למידה עמוקה. נכנס קלט בצורת תמונה של פנים, ויוצא ציון על הסקאלה [0,1] שמייצג כמה הדמות "נראית יפנית", או באופן יותר מדוייק, "מה ההסתברות שהדמות יפנית על סמך המראה שלה". מה קורה בתוך הרשת? פעולות אריתמטיות פשוטות על המידע עד לקבלת הציון הסופי. לצורך המעבר לשפה אנושית, נקבע רף מסוים לציון עובר שממנו נאמר שדמות "נראית יפנית" ומתחת לו "אינה נראית יפנית". מהו הרף? איך מתבצע החישוב בדיוק? אין לך אף דרך לדעת שהפרמטרים האלה שווים בין המוחות השונים, וברם, סביר שהם שונים. בפועל, מסופקני אם החישוב ככה פשוט אבל האבסטרקציה נוחה לדעתי. פרוגנתודון 🙧 שיחה 🙥 🦖מה הדינוזאור האהוב עליכם?🦕 17:19, 3 בפברואר 2026 (IST)

הומניזם והומניזם חילוני

קראתי קצת בערכים הומניזם והומניזם חילוני כולל גם בגרסאות באנגלית Humanism וSecular Humanism ולא מצאתי שם הגדרה למונח השורש שלהם - אדם. איך ההומניסטים מגדדירים אדם. די ברור שאדם הוא יצור חי הכולל DNA אנושי, אבל מה זה בדיוק DNA אנושי מבחינת הוגים הומניסטים - לא מצאתי שום הסבר לכך. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

שני הערכים האמורים בעברית דורשים שיפור (ר’ תבניות בראשם). אבל לעצם העניין: הם משתמשים במילה „אדם” אמנם ללא הגדרה, אבל בהקשר האמור הגדרת המילה די ברורה.

מצד שני, קישרת לערך אנגלי שלא רק מקשר בראשו למשמעות הזו, אלא גם טורח ומפרט את מקור המילה. ומקור המילה אינו באנשים אלא במדעי הרוח (humanitas). אם העברית הייתה מתפתחת בצורה קצת שונה, היינו אולי מתרגמים את המילה הזו ל„רוחניות”.

מבחינה ביולוגית אגב, ההבחנה בין יצור אנושי ללא אנושי מבין מי שחי כיום היא פשוטה, כי יש קרבה רבה יחסית בין כל האנשים החיים. כמובן שיהיו פילוסופים ימצאו דרכים לסבך את הסוגיה כאוות נפשם לצורכיהם הפרטיים, אבל כמי שלמד פיזיקה אני מזניח אותם ומתייחס רק לפילוסוף כדורי. Tzafrir • שיחה 21:14, 3 בפברואר 2026 (IST)

ההגדרה איננה פשוטה עבור האנשים המכונים גזענים כי מבחינתם קודם גזע ורק אז אדם. אבל מי שמבחינתו קודם אדם ורק אז גזע (אם בכלל) יצירך להבין למה הם קוראים לעצמם "הומניסטים". אם כך מבלי להגדיר אדם ואולי גם גזע, המונח הומניזם הופך לעמום ולא מאד יעיל. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

כאמור, אני לא מתייחס לכל מיני התפלספויות. יש לך דוגמה למשהו שחי כיום שלגביו אי אפשר לקבוע בקלות ובצורה אינטואיטיבית האם הוא אדם? את ההתעסקות עם הגדרות אני משאיר לפילוסופים (גם כדוריים). Tzafrir • שיחה 12:57, 4 בפברואר 2026 (IST)

כידוע לך, בעלי DNA אנושי הם בני אדם, אבל נדרשת לכך הגדרה מוגדרת היטב שאולי רק גנטיקאי יוכל לספק. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

כלומר: אין לך דוגמה לבעיה. Tzafrir • שיחה 10:40, 5 בפברואר 2026 (IST)

מה זה אומר בדיוק "בעלי DNA אנושי הם בני-אדם?". למשל, לתא בודד או אפילו לתרבית תאים שנלקחה מאדם יכול להיות DNA אנושי לגמרי, מרוב הבחינות שאני יכול לחשוב עליהן. האם זה אומר שהם בני-אדם? ולאיזה צורך? ולאיזה צורך הומניסטי? (לצורך העניין...). נגיד, האם יש להם זכויות אדם? זכויות אזרח? H. sapiens • שיחה 10:57, 5 בפברואר 2026 (IST)

האם במתמטיקה יש את הבעיה של "איפה עובר הגבול בין X ל Y"?

מתמטיקאים נוהגים להגדיר שליש כ 0.333 ולא כ 0.33 או 0.3333 אבל עם שינוי הגדרות קל גם שני אלו יוכלו להיות מוגדרים כשליש.

ChatGPT נתן את ההגדרה הזאת למדוע המספר 9.999 הוא המספר 1 למרות שברור שאלו שני מספרים שונים:

Evidence: (0.999\ldots = \sum_{k=1}^\infty 9\cdot10^{-k} = \frac{9/10}{1-1/10} = 1.)

אבל שוב, עם שינוי אקסיומות גם 0.33 או 0.3333 היו יכולים להיות שליש (אולי אף יש מתמטיקאים מחוץ למיינסטרים שניסו לשנות את האקסיומות כך).

אז האם זה אומר שגם מתמטיקה, לכאורה התחום ידע המדויק וה"סגור" ביותר, לוקה בבעיית החיים של היעדר גבולות ברורים (האם "חצי סיני" הוא "סיני", האם "חצי שחור" הוא "שחור")? תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

הערך של שליש אינו 0.33 או 0.333 או 0.3333 . זהו פיתוח עשרוני אינסופי. יש לנו ערך על 0.999... שעוסק בכך ואני מקווה שעוזר להסביר את זה. Tzafrir • שיחה 10:28, 3 בפברואר 2026 (IST)

ולמרחיקי לכת, ראו את הפרדוקסים של זנון, גבול (מתמטיקה) ובניית המספרים הממשיים. פרוגנתודון 🙧 שיחה 🙥 🦖מה הדינוזאור האהוב עליכם?🦕 15:45, 3 בפברואר 2026 (IST)

ומה עם מי שאינו מתמטיקאי או מדען? יעזור מאד אם תגיד איזה טיעון בכל אחד מן הערכים האלה רלוונטי ספציפית לשאלה כאן. תודה.

ואגב: גם לנו יש משוואות לאטך: העתקתי את הסימנים המוזרים מלמעלה לתוך תגיות math וקיבלתי נוסחה ברורה. ר’ עזרה:נוסחאות לפרטים הטכניים.

${\displaystyle 0.999\ldots =\sum _{k=1}^{\infty }9\cdot 10^{-k}={\frac {9/10}{1-1/10}}=1}$

Tzafrir • שיחה 17:18, 3 בפברואר 2026 (IST)

דרך אגב, מה שכתב גפתי איננו נכון. אכן, הכול רשום בערכים שצפריר הפנה אליהם. צריך לקרוא אותם, על מנת להבין שכול מה שקראת לו "אקסיומות" שגוי. Shannen • שיחה 03:25, 6 בפברואר 2026 (IST)

עם כל הכבוד להגיד לך תקרא ערכים זה לא תשובה, גם צפריר הפנה רק לערך אחד בלבד שאני לא יודע אם יש לי את הרקע המתמטי להבין.

אין מה לעשות - יש דברים שלא נגמרים במשפט אחד או שניים. הערך 0.999... הוא שכתוב גם להדיוטות. צפריר הציע גם לקרוא את הפרדוקסים של זנון שהוא ערך אפילו "פשוט יותר" להבנה. אם אתה רוצה תשובה פשוטה - אזי התשובה היא "לא, מתימטיקה לא לוקה בבעיית החיים של היעדר גבולות ברורים". Shannen • שיחה 13:09, 6 בפברואר 2026 (IST)

לא אמרתי שהכל נגמר במשפט או שניים וזה גם לא היה צפריר אלא משתמש:פרוגנתודון.

הערך מפנה גם אל של גדי אלכסנדרוביץ’. אולי זה יהיה ברור יותר? אם כן, אולי יש טעם לתקן את הערך שלנו. אולי הערך שלנו צריך לשים יותר ללמעלה את ההסברים האינטואיטיביים שהוא מציג אצלו. כי נראה לי שהבעיה בנושא הזה היא אינטואיטיבית בעיקרה. Tzafrir • שיחה 13:26, 6 בפברואר 2026 (IST)

שיעור היסטוריה - בשל הערך הזה, גדי עזב אותנו וכך הגיע לעולם הבלוג המתימטי הטוב ביותר בעברית. Shannen • שיחה 14:58, 6 בפברואר 2026 (IST)

אני מודה לצפריר על דבריו האמפתיים והמלמדים.