תור
תּוֹר א
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | תור |
| הגייה* | tor |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | ת־ו־רקטגוריה:תור (שורש) |
| דרך תצורה | משקל קוֹלקטגוריה:קוֹל (משקל) |
| נטיות | ר׳ תּוֹרִים או תּוֹרוֹת; תּוֹר־, ר׳ תּוֹרֵי־ |

- מבנה שנוצר על ידי מספר עצמים העומדים אחד אחרי השני לפי סדר הגעתם, ולצורך שיתקיים לפי סדר עמידתם במבנה זה.
- ”דֶּגֶל מִתְנוֹפֵף בָּרוּחַ / תֵּה הוֹמֶה בְּסִיר נָפוּחַ / אֵצֶל בֶּרֶז הַקִּלּוּחַ / תּוֹר!“ (מחנה קיץ, מאת נתן אלתרמן בזֶמֶרֶשֶׁת)
- "עַל הַתִּקְווֹת הֲכִי וְרֻדּוֹת / הָאֲהָבוֹת הָאֲבוּדוֹת / וְאֵלֶּה הָעוֹמְדוֹת בַּתּוֹר" (תָּמִיד עוֹלָה הַמַּנְגִּינָה, מאת יורם טהרלב)
- "גם אם השמש תהפוך למרובעת וגם אם כל הדגים יצאו מהים וישירו את 'שיר הפרחה' ביידיש, אני לא אתן לך לעקוף אותי בתור. וזה כולל תור לקופת חולים, תור בבנק ותור למסכות אב"ך." ("החיים זה לא הכל")
- זמן שבו אדם צריך לעשות דבר מה כחלק מקבוצת אנשים, בהנתן סדר מסוים שנקבע מראש.
- ”וּבְהַגִּיעַ תֹּר נַעֲרָה וְנַעֲרָה לָבוֹא אֶל הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ...“ (אסתר ב, פסוק יב)
- ”אל ידבר איש בתוך דברי רעהו טרם יכלה אחיהו לדבר […] האיש הנשאל ידבר בתֹרו“ (סרך היחד, מאת כת קומראן, באתר מאגרים)
- "היום אנחנו נלך לצוד מכשפות, ומחר יהיה תור המכשפות לצוד אותנו..." (בשורות טובות, טרי פראצ'ט וניל גיימן, עמוד 252).
- זמן שנקבע לצורך פגישה, בדרך כלל עם בעל מקצוע.
- כבר קבעת תור לרופא השבוע?
- "החיים זה רק תור לפגישה עם המוות" (אין מלאכים בגן עדן, אביב גפן)
- (מדעי המחשבקטגוריה:מדעי המחשב) מבנה נתונים שבו עצמים נוספים לסוף ("הזנב") ומוסרים מההתחלה ("הראש").
גיזרון
צירופים
נגזרות
מילים נרדפות
תרגום
תור כמבנה
|
תור כחלק מסדר קבוע מראש
מידע נוסף
- בהקשר לפירוש של סדר מסוים שנקבע מראש, האקדמיה ללשון העברית מאפשרת להשתמש גם בצורת הריבוי "תורים" וגם בצורת הריבוי "תורות", אף על פי שלזו האחרונה אין תיעוד היסטורי.[2]
ראו גם
קישורים חיצוניים
תור בהקשרי סדר
תור בהקשרי מדעי המחשב
הערות שוליים
קטגוריה:זמןתּוֹר ב
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | תור |
| הגייה* | tor |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זו"נ. במקרא נקבה |
| שורש | |
| דרך תצורה | משקל קוֹלקטגוריה:קוֹל (משקל) |
| נטיות | ר׳ תּוֹרִים; תּוֹר־, ר׳ תּוֹרֵי־ |

- ציפור ממשפחת היוניים, שצבעה בדרך-כלל חום-אפור.
- ”וַיֹּאמֶר אֵלָיו, קְחָה לִי עֶגְלָה מְשֻׁלֶּשֶׁת, וְעֵז מְשֻׁלֶּשֶׁת, וְאַיִל מְשֻׁלָּשׁ; וְתֹר, וְגוֹזָל.“ (בראשית טו, פסוק ט)
- ”הַנִּצָּנִים נִרְאוּ בָאָרֶץ, עֵת הַזָּמִיר הִגִּיעַ; וְקוֹל הַתּוֹר, נִשְׁמַע בְּאַרְצֵנוּ“ (שיר השירים ב, פסוק יב)
- ”וּבִמְלֹאת יְמֵי טָהֳרָהּ לְבֵן אוֹ לְבַת תָּבִיא כֶּבֶשׂ בֶּן שְׁנָתוֹ לְעֹלָה וּבֶן יוֹנָה אוֹ תֹר לְחַטָּאת אֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד אֶל הַכֹּהֵן“ (ויקרא יב, פסוק ו)
- "דגלי הקיץ נישאים אל על / בראש התורן תור הומה ולא יחדל" (אמצע התמוז, מאת נעמי שמר)
גיזרון
תרגום
- איטלקית: tortora
- אירית: fearán
- אנגלית: turtle dove
- אספרנטו: turto
- בולגרית: гургули́ца
- גרמנית: Turteltaube
- הולנדית: tortelduif
- הונגרית: vadgerle, gerle
- טורקית: üveyik
- יוונית: τριγόνι
- יפנית: コキジバト
- נורווגית: turteldue
- ספרדית: tórtola
- ערבית: تُرْغُلَّة
- פורטוגלית: rola
- פינית: turturikyyhky
- צרפתית: tourterelle
- רומנית: turturică, turturea
- רוסית: го́рлица, го́рлинка
ראו גם
קישורים חיצוניים
סימוכין
- ↑ רוביק רוזנטל, "שאל את רוביק - מוצא השמות". הזירה הלשונית
תּוֹר ג
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | תור |
| הגייה* | tor |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | |
| דרך תצורה | משקל קוֹלקטגוריה:קוֹל (משקל) |
| נטיות | |
- תקופת זמן מסוימת.
- "תור הזהב בספרד הוא התקופה שציינה את הפריחה התרבותית של יהודי ספרד תחת שלטון המוסלמים במהלך ימי הביניים." (ויקיפדיה, בערך תור הזהב בספרד)
- [גאולוגיהקטגוריה:גאולוגיה] יחידת זמן גאולוגית שמשמשת לתיאור של סלעים ואירועים גאולוגיים בהיסטוריה של כדור הארץ מזמן יצירתו ועד ההווה.
- "רובו של החרמון בנוי מסלעי הגיר של תור היורה, שמסיסותם במים גבוהה." (מט"ח, ערך על גבולות החרמון)
גיזרון
סעיף זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקימילון ולהשלים אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
קטגוריה:ערכים הדורשים השלמהצירופים
מילים נרדפות
תרגום
תקופת זמן
|
קישורים חיצוניים
- לוח הזמנים הגאולוגי בויקיפדיה.
תּוֹר ד
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | תור |
| הגייה* | tor |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | |
| דרך תצורה | |
| נטיות | |
- (יש לשכתב פירוש זה):קטגוריה:הגדרה לקויה מין תכשיט. מין צורה.
- ”תורי זהב נעשה לך“ (שיר השירים א, פסוק יא)
- ”היה ראש תור חטים נכנס“ (משנה, מסכת כלאים – פרק ב, משנה ז)
פרשנים מפרשים
רמב"ם[1]: "תור שם העגיל שהנשים שמות באזניהן (מן עגיל) ותבניתו תבנית משולש כזה[2] לפיכך קורין לכל קרן חוד".
תּוֹר ה
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | תור |
| הגייה* | tor |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | |
| דרך תצורה | שאילה |
| נטיות | |

- כינויו של אל הרעם במיתולוגיה הנורדית.
- "על הספינה, תור האמיץ / אל על את הנחש הארסי הרים / עם פטישו בראשו המתועב / של אחיו של פנריר הלם / שאגה המפלצת והדהדו ההרים / וכל הארץ הזדעזה עמוקות / אזי מיד שקע הדג אל תוך הים" (האדה הפואטית, הימסקביתה - "השיר של הים", בתים 26 ו-27).
- "תור היה אל הרעם, ואם להיות כנים, התנהג כמו אחד כזה" (שעת התה הארוכה והאפלה של הנפש, דאגלס אדמס)
גיזרון
- מאנגלית: קטגוריה:מילים שאולות משפות לועזיותקטגוריה:אנגלית Thor. נגזר משם העצם הזכרי בפרוטו-גרמנית *Þunraz, שמשמעו 'ברק' לשפות השונות: בנורדית עתיקה Þórr, או באנגלית עתיקה ðunor.[דרוש מקור]קטגוריה:ויקימילון:ערכים הדורשים מקורות
נגזרות
תרגום
מידע נוסף
- שמו של יום חמישי באנגלית הוא Thursday, ונגזר משמו של תור.